עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מהר"י מינץ

מהר"י מינץ מט

Mahari Mintz 49 · מהר"י מינץ · free full Hebrew text

Open in the reader →

זמן האריכו והחזיקו טעם דאין להוכיח להאי לישנא דתוך הזמן כלפני זמן ואי טעמ' קאמינא למה לא נחוש לחששא שחשו התו' ונאמר דצריכה גט לינשא לעלמא. ועוד נראה ראייה דראוי להחמיר שלא למאן כדברי הרמ"מ ז"ל מהא דתנן בפ' יוצא דופן משל משלו חכמים באשה פגה בוחל וצמל פגה עודה תינוקת בוחל אילו ימי נעוריה בזו ובזו אמרו אביה זכאי במציאת' ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה צמל כיון שבגרה שוב אין לאביה רשות בה איזהו סימניה רבי יוסי הגלילי אומר משיעלה הקמט תחת הדד רבי עקיבא אומר משיטו הדדי' בן עזאי אומר משישחיר הפיטומות ר' יוסי אמר כדי שיהא נותן ידו על העוקץ והוא שוקע ושוהה לחזור ולרש"י איזהו סימניה קאי אצמל דהיינו סימני בגרות וסימני בוחל לא הוזכרו וכן אומרי' התוספו' לפירושו שפי' דקאי אצמל אבל הם התוספו' מפרשי' דאיזהו סימניה קאי אבוחל דהיינו סימני נערות למט' מאותן שהוזכרו במשנה שהן סימני בגרות וכן משמע מפי' שפירש במשנה על בוחל וז"ל בוחל כשהפרי גדל קצת כדתני בגמרא התאני' משיבחלו כך כשיש לה סימן דדין קצת בידוע שהביאה ב' שערות ונערה היא עכ"ל. ומי הוא שיכול לעמוד על שיעורין הללו הא אמ' בפ' כיצד מעברין אמ' אביי אנן כי סכתא בגודא לגמרא ואמר רבא אנן כי אצבע בקיר' לסברא אנן דיתמי דיתמי אנן מי יכניס עצמו לומר שהוא יודע לשער אע"ג שהמרדכי פסק כר"ע דאמר משיטו הדדין דהלכה כר"ע מחבירו וכן פסק בספר התרומה היינו לרש"י דסימני המשנה איירי בבגרות אבל סימני נערות שלא הוזכרו בפירוש בפלוגתא שלהם שמא אין לנו אותן סימנים כלל ועוד דאיכא בסימני נערות כמו סימן דרבי יוסי דהיינו כדי שנותן ידו על העוקץ והוא שוקע ושוהה לחזור דהוי לרבי יוסי סימן בגרות לרש"י הוי לרבי עקיבא סימן נערות ומי יכול לעמו' ולשער אותו שהייה לחזור או שמא כולהו מודו לעניין נערות שאפילו אותה שלמטה מרבי יוסי דהוי סימן נערות לרבי יוסי כמו שפירש הוי נמי לדידהו סימן נערות ושיש לה אותו סימן למעלה כבר באו שתי שערות למטה דאי אפשר לעליון לבא עד שלא בא התחתון ועוד שהר"י א"ז חולק על רבינו ברוך ס"ה במה שפוסק כרבי עקיבא ומסתברא ליה לומר דסימן דרבי יוסי עדיף ואם כן סימן נערות למטה מכדי שיניח ידו כו ומי בנו שיודע להכריע בין ההרי' הגדולים על כן צריכין אנו לילך לחומרא וזהו מה שכתוב הרמ"מ ז"ל בטעם השני שמא יעשו המיאון בפני עם הארץ והם אינם בקיאין בזמן המיאון ובשאר עניינין התלויים בזה. וז"ל האז"ג כתב בספר התרומה בשם רבי יצחק בר שמואל זצ"ל שאם ירצה יבדוק האשה בדדין ואם הטו הדדין גדולה היא דהיינו כפי' זה שפי' דבמתניתין בסימני נערות פליגי ודלא כפרש"י. ומיהו לא ידענא מניין לו שהלכה כרבי עקיבא דאמר במתני' משיטו הדדין דמסתבר' דשיעורא דרבי יוסי עדיף משיעורא דר' עקיב' עכ"ל. ואיפשר דסבירא ליה דלא חשיב ליה כרבי עקיבא מחבירו כיון דכל התנאים פליגי עליה דכולם למטה מר' עקיבא ומסתברא ליה סימן דרבי יוסי דנימוקו עמו מכל הני טעמי נ"ל שהמיאון של מר' סולקא אינו מיאון ולא סגי לה לינשא לעלמ' בלא גט ואפילו בלא טעמא דידי כדי הוא הרמ"מ ז"ל וכל שכן עם צירוף כל הגדולים הנזכרים ביריעה והמסרב ומתריס נגדם נראה דבר נח"ש הוא ודעת מהררי"ף לא תזכר ולא תפקד והרי בטילה אחרי שרבים חולקין עליו ואם בעל נפש הוא בין יבין אשר לפניו וישים סכין בלעו וידום וישתוק ויודה להם ויקבל שכר על השתיקה והפרישה ודעתי נוטה שישלחו כל הני פיתקי דרבבותא למהררי"ף יצ"ו אם חוזר בו מוטב כי מתוך כתבו של הגאון ניכר מתוך הנקודות אם יש אם למסורת שתלמיד של הגאו' היה ודי לו בחזרתו כיון