מהר"י מינץ מז

כן גירס' רש"י וכן גורס רב אלפס וכן משמע שהתו' גם כן גורסין כך. אבל הרא"ש משבש גירס' זו מההיא דפרק מי שמת וע"ש. מכל מקום יש לי ראייה כמו שאפר' בעז"ה וז"ל רש"י תינוקות בת ט' שנים והביאה שערות דכי איכ' שדים נכונו ושערך צמח הוא דמגרו בה וס"ל כמ"ד בת תשע שנים ויום א' שהביאה שערות סימן הן מכאן ואילך אבל קוד' לכן שומא ותינוק בן י"ב שנים ויום א' קורא ליה הגדיל ולא ישן עם אמו עוד בקירוב בשר וזה וזה בין ללישנא קמא בין ללישנא בתרא בתינוקות בעינן שדים נכונו בסימני נערות בסימנים שבדדין דהיינו בוחל כדתנן במסכת נידה בוחל אילו ימי הנעורים ושערך צמח. אלא ללישנא קמא אי אייתי מט' שנים שערות הוו סימן גמור וללישנא בתרא הוה שומא עד בת י"ב שנה ויום א' עד כאן לשונו. וז"ל התוספות תינוקות בת ט' שנים ותינוק בן י"ב גבול זה לא מצינו בשום מקום אלא לתינוק ט' שנים ולתינוקות בת ג' עכ"ל הרי שגורס כמו שגורס רש"י ורב אלפס ולא מחקו ולא שבשו הגירסא. ובין לגירסא שלנו ולגירסת הרא"ש אין חולק על רב אסי לפי מה דמסיק וזה וזה כדי שיהא שדים נכונו. ולדעתי דהיינו טעמא דשערות למטה ושדים נכונו למעלה לכ"ע סימנין שלמעלה מוכיחין על סימנין שלמטה דסימנין גמורין הן ולא אמ' שומא נינהו אפילו מט' שנים ללישנא קמא ודומה לזה אמרי' בפ"ק דיבמות בנים הרי הם כסימנים או עדיפי מסימנים ולכך פרש"י ללישנא קמא אי אייתי מט' שנים שערות הוו סימנין גמורין ומדפי' הוו סימני' גמורי' היינו לעניין גדלות ר"ל דדינה כנערה. ועוד מדפי' שדים נכונו כסימני נערות בסימנין שבדדין דהיינו בוחל כדתנן במס' נידה בוחל אילו ימי הנעורים ואינו מזכיר מה הן סימני בוחל אלא מזכיר אילו ימי הנעורים שמע מינה דלא בא רש"י אלא לומר דדין נערה יש לה לעניין גדלות וסימניה סימנים גמורים הן ולא נחלק בין עניין ישינה לעניין גדלות והא דפרש"י דס"ל כמ"ד בת ט' שנים ויום א' שהביאה ב' שערו' סימן הוא כו' דהא דמסיי' בסיפא וזה וזה כדי שיהא שדים נכונו הסתם גמ' כיון שכולל השתי לשונות יחד דאי מדברי רב אסי הל"ל כלישנ' קמא והוא שיהא שדיה כו' וכן בלשון שני כיון שהוא שתי לשונות ומי שאמר האי לישנא לא אמר האי לישנא אבל רב אסי אפי' בלא שדים נכונו ס"ל דסימן הוו והיינו כמ"ד בת ט' שנים כו' או שמא הסתם ספר מפר' דברי רב אסי ולכך פי' מה שפי' ומסתמא כמו שסובר רש"י דהוו סימנין גמורים מט' שנים לגירסא דידיה ללישנא קמא כך ס"ל להר"אש בת י"א שנים לגירסא שלו כי בהא לא פליגי רש"י והר"אש ואפילו את"ל דפליגו כדי הם רש"י ורב אלפס לחוש לגירסת' להחמיר ולרי"בא דס"ל כל איכא דאמרי טפל לגבי לישנא קמא אם כן הלכה כלישנא קמא כדאיתא במרד"כי פ"ק דע"ז וכן פסק רש"י בשל תורה הולכין אחר המחמיר וכן משמע דר"ת ס"ל גם כן דבשל תורה הולכין אחר המחמיר ואם כן הכא גם כן הלכה כלישנא קמא לר"ת ואפילו רב האי דפסק בכל מקום כאיכא דאמרי סברא לומר דמודה דבשל תורה ראוי לחוש ולהחמיר כלישנא קמא. והסימנין שהוזכרו במשנת פרק יוצא דופן לרש"י קאי אצמל דהיינו סימני בגרות וסימני בוחל דהיינו סימני נערות לא הזכרו ולר"ת סימני' דמתני' קאי אבוחל דהיינו סימני נערות ובספר התרומה פוסק כרבי עקיבא דקאמר משיטו הדדי' דהיינו סימני בגרות לרש"י. וכתב באז"ג וז"ל כתב בספר התרומ' בשם רבי יצחק בר שמואל וצ"ל שאם ירצה יבדוק האשה בדדין ואם הטו הדדין גדולה היא דהיינו כפי' זה שפי' דבמתני' בסימני נערות פליגי ודלא כפי' רש"י ומיהו לא ידענא מניין לו שהלכה כרבי עקיבא דאמר במתני' משיטו הדדין דמסתברא דשיעורא דרבי