מהר"י מינץ לט

וכן שאר דעות שמצאתי לאיסור ולהיתר ואשא ואתן עליהן כפי מיעוט שכלי כיד ה' הטובה על וז"ל האז"ג שומרת יבם שנפלה לפני מומר כתב בתשובת הגאונים שומר' יבם שנפלה לפני מומר לא משתרי' לעלמא עד דחליץ לה דהא אף על גב דהמיר בקדושתי' קאי וקיימ' לן דאי מקדש בת ישר' תופסי' בה קידושין והכי אמר מר רב נחשון גאון בר ישראל דקידש אשה והוה ליה אח מומר בשעת קידושין ומת ההוא בר ישראל אשתו פטור' מן החליצה ומן הייבום כיון דקדי' שהמיר דאח לקידושין מאי טעמא משום דנישואין הראשונים מפילין את האשה לפני יבם לחלוץ או לייבם וכן הילכתא וכן מצאתי בספר בשר על גבי גחלים יבמה שנפל' לפני מומר זקוק' ליבם ואית עלה זיקה דאורייתא מיהא ליבמה יבם מומר אסור' ולא משתרי' לעלמא עד דחלצה מן ההוא יבם מומר מאי טעמא דמן דאיתקדשה לבעלה חלה עלה זיקה דאמרי' נישואין הראשונים מפילין אבל ודאי כדנסבה בעל ההו' יבם היה מומר קודם לכן לא צריכה חליצה מיניה עכ"ל. עוד מצאתי תשובת רבותינו שכתב' ידידי כי נפלא בעיניך מן היבמה שהתרנו חס ושלו' שעקמנו את הדרך ושברינו מלבנו אלא שמוזהרין אנו להנהיג את בני עמינו לאסור ולהתיר במצוה מפי זקנים שנאמר ועשית הישר והטוב על פי התורה אשר יגידו לך וכשבא מעשה לידינו חקרנו ודרשנו להעמיד הלכה על בירורה ומצאנוה דתליא באשלי רברבי שכבר נשאלה השאלה לפני הישיב' דמת' מחסיא והשיבו עליה בעניין הזה יבמה שנפל' לפני יבם מומ' זקוקה ליבם ואי' עלה זיק' דאורייתא מיהו דווקא אי קידשה בעל אכתי יבם בקדושתי' הו' קאי זקוק' ליה דקאמר נישואין הראשונים מפילין אבל ודאי כי נסבה בעל ההוא יבם מומר הוה קודם לכן לא צריכ' חליצה זו היא התשוב' שמצאנו בה מן הגאוני' אף על גב שלא הרבו בראיו' ידענו שתשובת' נכונה והגונה וכדי הם לסמוך עליהם שמהם תורה יוצאה לישראל ואף אנו ראינו לקיים בעצמינו ישמע חכם ויוסיף לקח ומה יש להקשות בה אי משו' ההי' דאמרי' גבי גר דאי הדר ביה וקדיש ישראל מומ' קרינ' וקדושיו קידושין משום דהוא עביד מעשה דאף על גב דפריש מן הציבור וקסבר שהוא כגוי מקרא צווח עליו כמו שנ' העולה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגוים אלמא אי מקדש בת ישראל הרי הוא כישרא' וצריכה גט מיניה וכן אם מקדש בן ישראל אשה ויש לו אח ישראל והמיר כיון דבשעת קידושין הוה ליה ישראל אמרי' דזקוקה ליה דכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש ואם ח"ו מתרמי מילתא תתקיים מצוה כדכתיבה ולהכי אמרי' נישואין הראשוני' מפילין אבל אם בשע' קידושין אותו יבם מומ' היה מי איכא למימ' אדעת' דרבנן מקדש. וקיימי רבנן ומתקני מילתא דאתי בה לידי תקלה ותורה שכתבה כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם וגומר יבמה יבא עליה מי קאמר אפי' הוא מומ' יבא עליה והא כתיב דרכיה דרכי נועם אלא מקיש ישיבת אחים להדדי ומה אחד מהם ביהדו' אף יבמה יבא עליה ביהדות וכ"ת לא יבא ולא תפט' מידי דהו' אמומ' שקידש התם הוא דבידים ואיסור כרת אבל הכא דממילא ואיסור לאו לא דאיכא למיחש לעיגון ואם נפשך לומר הרי כבר שנינו מי שיש ילו אח מ"מ זוקק את אשת אחיו לייבום ואחיו לכל דבר ומפרשים אותה לומר מכל מקום אפילו מומר וכי אפשר לומר כן ורבנן מפרשים בגמר' מכל מקום לאיתויי ממזר ואנו נפרש במומר ועוד דקתני מי שיש לו אח מכל מק' ליתני מי שיש לו אח כל עיקר אלא מאי מכל מקום שנולד בין מאיסור בין מהתיר. והוא דקאי בקדושתי' ממאי מדקתני אחיו לכל דבר ואמ' למאי הילכתא ליורשו וליטמא לו ואי כמומר מאי יורשו ומי מטמ' לו כלל לאו במומ' מיירי ומילת' דמומ' לא פסיק לי' דאיכא אף מומ' דזוקק אשת אחיו לייבו'