מהר"י מינץ לח

ונצחם מכל מקום קשה עלי להכריע לכתחילה ובפרט בדבר שיש לו זמן ו' או ז' שנים וז"ל מה"רם באותו תשוב' אם בעלי נפש אתם לחוש לקידושי ראשון אף על פי שאין בהו בית מיחוש תכריחו את הראשון ליתן לה גט לפסלה לכהונה בחנם. אע"פכ נסבב הדרך לכבודכם שתמתין עד הפורים מלינשא אם תוכלו לעשות בתוך כך שיגרשנה אבל לעגנה עולמית אם יתן כתף סוררת לא ישמעון להם אחרי שאינה צריכה עכ"ל. וטעם שאין לפוסלה בחנם לכהונ' לא שייך בנדון דידן כי כבר פסולה היא לכהונה ועומדת וגם עיגון עולמית אין כמו דפירש. גם זה מצאתי במרדכי מעשה בא לפני ר"ג והיו עדיו עדי כותיים כו' פסק האלפס דהאידנא כותי פסול לעדים פסק מר כהן צדק גאון ורב עמרם גאון במקום שיש דוחק עדים כשירי' אם חתם על הגט ישראל כשר והשני שחת' מומר כשר דאיתקש יציאה להוי' ואילו קיד' ישראל מומר קידושיו קידושין ה"נ גיטו גט וגם יכול לחתום על הגט במקום שאין עידי' כדאשכחן בעידי כותים הכא שהכשיר ר"ג והרבה מגמגמים בדבר ואומר דדינו כנכרי גמור והאריכו בדבר אבל אני רואה מעש' בכל יום שמומר מגרש אף על פי שקידש בקדושתו ואין מפקפק בדבר וגם בתשובות כתוב דמומ' מגרש את אשתו עכ"ל ומכל הני טעמי' לא מלאני לבי להקל ולהתיר' בלא חליצה ואף על גב דגבי חליצ' כתיב אחוה והרי הוא כמו ב' חדשים הארכתי מאד בפסק אחר פסקתי על יבמה אח' נשאת ויש לה יבם מומר שהמיר אחר שנשאת לבעלה הראשון והועד על המומר שמת ונשאת לאחר. ועתה הועד שעדיין הוא חי ועתה שלחתי שליח לראו' אם אמת הוא כי נאמר שהו' בקיא"ה ואמ' לי לילך לדרך סלני"ק ובקושטנטינ"א ובאותו הפס' הבאתי הטו' א"ה והרא"ש והמרדכי ותשובו' מהאז"ג וסא"ז ושאר תשובות ואין כאן מקומו וגם אין לי שעת הכושר ע"כ קצרתי נא' אוה' הטרוד יודא מינץ:

יב פטיש החזק עמוד הימיני ה"ה ר"ג מהר"ר פינחס יצ"ו עש"ת וכל אשר לך יצ"ו ואחר מי רודף מלך ישראל אחר פרעוש אחד אחר כלב המת להסכים עם מכ"ת להתיר אשה שנפלה לפני יבם מומר שהיה מומר בשעת מיתת בעלה ולא בשע' קידושי בעלה ולאחר כמה שנים אח' מיתת הבעל התירוה לינשא כמה תופסי ישיבות על פי עדות שהובא לפניהם איך שהיבם מת ועל פי אותו עדו' ואותה התר' נשאת לאיש הרי הוא כמו שנתים ועתה בא עדות אחרת איך שהיב' הוא חי ועדיין הוא מומר ודעת כ"ת להתירה מכל מקום אף על פי שעדיין הוא חי כדעת ר"ח כמו שהבאת מן המרדכ"י ומתשובת מהר"ם ומן הסא"ז ואף לדעת החולקין על ר"ח מודים בכה"ג דאינה צריכה לא חליצה ולא יבום כיון דבהיתר נשא' על פי גדולי הדור אין להוציאה מבעלה בדיעבד ובהא כל אפי' שוין זהו שורש כוונת מכ"ת ועל זה בקשתני לעיין על הדרוש ולהספי' ואני בער ולא אדע מכל מקום לאהב' מר ומשום תקנת העיגון אחוה דעתי הקלושה גם אני לרווח' דמילתא ולאפושי חד גברא ואמינ' לדעתי דעת אדוני צריך ביאור כי אם נאמר שדעת החולקין על ר"ח ואוסרין דעתם משום דסבירא להו קידושין הראשוני' מפילים מדאורייתא אם כן אין חילוק בין נישאת על ידי גדולים או לא או בין דיעבד לכתחילה כי טעמא דנישאת על ידי גדולים אין סברא שיועיל אלא לעניין דלא קנסינן לה על שנשאה לשוק וכן טעם דדיעבד ולכתחילה במקום איסור דאורייתא אינו מועיל ולכן אי אמ' נישואין הראשונים מפילין מדאורייתא אם כן זה שהי' ישראל כשר בשעת קידושין ואחר כך המיר ואחר כך מת בעל' יש לה זיקה דאורייתא ואין לה הית' בלא חליצה מטעם דיעבד או מטעם דהותרה לינשא על ידי גדולי' על כן הסכמתי להאריך ולהעתיק התשובה מן הזא"ג