מהר"י מינץ לו

תהא חליצה פסולה סמ"ק אוסר כי ז"ל ואם יש לו אשה אחרת מנדין אותו להדיא עד שיחלוץ וכן הטור א"ה מביא הסמ"ק ואינו מביא שום דיעה החולקת על הסמ"ק רבי אביגדור ורבינו שמחה ורבינו שמריה אוסרין כי ז"ל בתשוב' כת' הר"ר אביגדור כהן מי שהיה נשוי אשה ונפלה לפניו יבמה קבלתי ממורי רבי שמח' בש' רבי שמריה שבזמן הזה כופין אותו לחלוץ וראייתו מדתנן בפרק ב"ש הנודרת הנא' מיבמ' בחיי בעלה כופין אותו לחלוץ לה אף על פי שהיא גרמה הואיל ולא נתכוונ' לכך כ"ש הכא שלא גרמה היא כלל אלא גזירת רבינו גרשון מ"ה היא מבדלת ביניהם עכ"ל. ר"י א"ז אוסר כי ז"ל עכשיו שגזר הגאון על שתי נשים ופשטה הגזיר' והיה היבם ברצון מייב' אלא שהוא אנוס בתקנתא דרבנן שאינו יכול ליבם אין להפסיד מה שבידו מה שירש מאחיו ולמדתי זה מדברי ר"י הלבן ז"ל שכתב בתחילת מסכת כתובות אהא דמסיק חלה הוא מהו התם טעמא מאי משום דאנוס ה"נ הא אנוס או דילמא התם אניס בתקנתא דתקינו לה רבנן וכתב ר"י הלבן מכאן אני מדקדק דכל אניס בתקנתא דרבנן אין לו להפסיד מה שבידו ועכשיו אם אמר היבם איני רוצה לחלוץ ליך עד שתתן לי כך וכך דוחקין אותו עד שיחלוץ דהשתא כמו תקנתא דרבנן היא שאינו יכול לישא אשה אחרת. וגדולה מזו שנינו ביבמות פר' בית שמאי המודרת הנאה מיבמ' בחיי בעלה דכופין אותו שיחלוץ לה אף על פי שכמו מקצת פשיעותא היא וכל שכן כה"ג שאי' מניחין את היבם לדוחק' לשום דבר אלא כופין אותו לחלוץ עכ"ל. הכא נמי הואיל ואניס בתקנתא דרבנן שאין יכול לייבם שאין לו להפסיד מה שירש מאחיו יצחק ברבי משה נב"ה עכ"ל ר"י א"ז הרי שסובר דגזירת הגאון דוחה מצות יבום ולא אמרינן דבמקום מצוה לא גזר אע"ג דממילא נפלה ליה ומן שמיא הקנו לו עוד שמעינן מיניה דגזירת הגאון חשיב' ליה כתקנ' שגזרו חכמי התלמוד וזהו דבר גדול מכל מקום אין לעבור פיו כי היה חכם גדול וחסיד ותלה עצמו באילן גדול בר"י הלבן עוד שמעינן מיניה דגזירת הגאון פשטה. ודבר זה כבר כתבתי דבכל מקום סתמא נהגה אם לא שידוע לנו שלא נהגה ועל זה הבאתי ראייה מלשון התקנ' ואין להאריך. אמנם כל הנ"ל הכריחני שלא לתלות בוקי סריקי במהר"ר אליה מזרחי יצ"ו לומר שהוא התיר וראייתו מראבי"ה. אבל לבי אמר לי שהוא פסול וזיוף והמוחרם כתב כל זה כי נהג בשכבר להצטרף לכה"ג בענין העדות הפסול שנגבה בסוד בקורפ"ה. וכאשר נעשה אולי שזייפו תקנה במקום סכנה אף על פי שבזייוף זה אין להם להחללים לא תרופה ולא תקנה כי גופי העדיות בשמותם ובקיומם בידי וביד כת הכהנים יצ"ו וכן יש קונטריס אחד ביד כת הכהני' שולח להם באותו זמן על ידי ספן אחד כי חששתי פן יבא לידי החללים אמרתי טובים שנים מן האחד כי באולי יבא לכל הפחות אחת ליד כת הכהנים יצ"ו והחוט המשולש לא במהרה ינתק והיינו אותו שלי שהוא בידי כולם כתוב בהם סכנה אבל הם זייפו תקנה. אמנם האמת עושה דרכו והוא שאני לא כתבתי שום שם משמות העדים מפני הסכנה שמא החללים ימסרו אותם בעש"ג וכן נתבקשנו מן העדי' ומ"מ חששתי שמא מ"מ יבינו מאיזה קורבה או כה"ג מי הם העדים ונמצא שעל ידי יבאו העדים לידי סכנ' והדב' הזה ידוע יותר לכת הכהנים ממה שאני יודע כי אצלם ובתוך החללים הם יושבי' ויודעים טבעם ואיזה דבר הוא סכנה ועל זה כתבתי להם שיעיינו דקדוק יפה על העדיות בכל מקום שנראה שח"ו יש בו סכנה תמחקו כי אתם היודעים ובדברים אחרים ת"ל איני צרי' לדקדוק' כי אני יודע כמוה' ואפשר יותר מהם אבל לשון שח"ו יש בו תקנה תמחקו ממקומו הוא מוכרח שהוא זיוף ולא תיקנו בזה פסול