מהר"י מינץ כח

ובכל ספרים שלנו כתיב עשרים שנה עכ"ל אלמא תופסין בעלי המסורת עיקר וכותבי' כקבלתן ומניחין תלמוד שלנו ותלמוד הירושלמי וק"ל ואם כן למה נפסול ס"ת שנכתבין כפי סידורן ונלך אחר סידור בן אשר וכל שכן אחרי שמצינו בני נפתלי חולקין על בן אשר בכמה וכמה תיבות ואותיות. עוד ראייה דיש מחלוקת בין הגאונים בעניין פתוחות וסתומו' שהרי בפרק הקור' את המגיל' עומד איתא במרדכי אהא דרב אמר דולג ושמוא' אומר פוסק וז"ל תימא לר"י על מנהגינו שאנו נוהגים בתעניות לקרות בפרשת ויחל והראשון מתחיל שם והוא בסוף ב' פסוקי' מפרשה של מעלה והא אין מתחילין בפר' פחות משלשה פסוקים כו' ומדהקשה ר"י כך ש"מ דסבירא ליה דיש פתוחה או סתומה אצל ויאמר ה' אל משה ראיתי וגומ' דאל"כ לא הקשה מידי דהא יש ד' פסוקי' מן וידבר ה' אל לך רד עד ויחל משה ושם יש פתוחה גבי וידבר ה' אל משה לך רד לדעת הרמב"ם. וגבי ויאמר אל משה ראיתי וגו' לדעת הרמב"ם אין שם לא פתוחה ולא סתומ' ואם כן ר"י חולק עליו דלר"י כשרה אם יש שם פתוחה או סתומה ואם לאו פסולה ולהרמב"ם איפכ' וכיון דמצינו מחלוקת באחת מהן איכא למימר ה"ה באחריני ולי' דין צריך בשש. על כן נראה שאין לפסול שום ס"ת אם שינו בה סידר הרמב"ם. ומה שנראה לי פשוט וקשוט כתבתי נאם הטרוד יודא מינץ:

ט אשר שאלת עמיתי ידידי ידיד ה' האלוף הר"ר מנחם רפ"א כ"ץ יצ"ו על אודות בנך היניק וחכים היקר החרש משלם קיזי רפ"א כ"ץ יצ"ו. אשר נולד בשנה פשוט' באדר ויהיה בר מצוה בשנה מעוברת מה יהיה משפט הנער ומעשהו להיות גדול מן התורה מאיזה חדש מנינן ליה או מאדר הראשון או מאדר השני. אתה אהובי האלוף הזכרתני ותדע גם כ"ת הרי הוא כמו ארבעים שנה שאלני אביך זקניך האלוף מהר"ר משלם קוזי ז"ל דרך חידה איך נמצא שראובן נולד קודם שמעון ושמעון יהיה בר מצוה קודם ראובן כמה ימים והוא שראובן נולד בסוף אדר הראשון ושמעון נולד בתחלת אדר השני. והשנה של י"ג יהיה שנה פשוט' וא"כ שמעון שנולד אדר השני יהיה בר מצוה לא' באדר. וראובן שנולד בכ"ט לאדר הראשון יהיה בר מצוה לכ"ט באדר דהיינו כ"ח ימים אחר שמעון. ומכל מקום נראה לי אם היו תאומים לוקח ראובן חלק בכורתו כי בפטר רחם תליא מילת' וכמדומ' שכעין זה ראיתי באשירי או בתשובותיו ואין לחוש בזה כי נמצא לרוב שיש לאחד ה' עיבורי' בי"ג שנים שלו ולאחר רק ד' עיבורין וכן לעניין בת ג' שנים ויום א' או בן ט' שנים ויום אחד כגון שנולדה בסוף שבט שנת ו' למחזור יהיו לה ב' עבורים קודם שתהי' בת שלש שנים ויו' אחד דהיינו ל"ח חדשים ואם תולד בניסן שנת ו' או בשנת ז' למחזור לא יהיה כי אם לז' חדשים וכן בעניין חדשים שלמים וחסרים. וכן אם יולד א' בכ"ט באדר בשנה פשוטה ונתעברה משו' אביב כדי שתהיה תקופ' ניסן בחדש האביב ואז אינן צריכין לעבר השנה כדאיתא בפרק קמא דסנהדרין ובפרק קמא דר"ה וכשיגיע שנת י"ג יהיה השנה פשוטה ויהיה אדר חסר כדרכו יהיו שניהם בני מצוה בא' בניסן אע"פ שאחד מהם זקן מחבירו יום אחד. וכן זה נראה לי דבר פשוט אם אחד נולד באדר ראשון ואח' באדר שני ובשנת שלש עשרה יהיה גם כן עיבור אז ודאי היינו אומרים הנולד בראשון יהיה בר מצוה באדר הראשון והשני בשני ואמרי' סוף דינא כתחל' דינא והאי בדידיה והאי בדידיה ולא אמרינן שגם לראשון נתעברה השנה וחדש אחרון עולה לכאן ולכאן כלומר לזה ולזה אלא אמרינן מי שנולד בחדש העיבור נתמלאה סאתו ושנתו בחדש העיבור ומי שנולד בחדש הפשוט נתמל' סאתו ושנתו בחדש הפשוט. ולעניין שאילתין נ"ל דיהי' בר מצוה באדר השני דנתעברה השנה