מהר"י מינץ כה

שכל אחד יאמר דעתו לש"ש ולתקנ' העיר וילכו אחרי הרוב הן לברור ראשים הן להעמיד חזנים הן לתקן כיס של צדקה הן למנות גבאים. הן לבנות הן לסתור בבית הכנסת הן להוסיף ולגרוע ולקנות בית חתנות ולבנות ולסתור בו ולקנות בית האופים ולבנו' ולסתור בו סוף דבר כל צרכי הקהל יעש' על פיה' ככל אשר יאמרו ואם המיעוט ימאנו ויעמדו מנגד מלשמור ולעשו' ככל הכתוב יש כח ביד הרוב או מי שימנו הרוב עליהם לראשי להכריח' ולכפות בין בדיני ישראל בין בדיני האומו' עד שיאמרו רוצים אנו. ואם יצטרכו להוציא ממון על ככה המיעוט יתנו חלקם באותו ממון והמסרב מלומר דעתו על פי הברכה בטלה דעתו וילכו אחרי רוב מקבלי הברכה. סוף דבר כופין בני העיר זה את זה לכל צורכי העיר שהן צריכין הרבה כההיא דתניא בתוספתא דב"מ כופין בני העיר זה את זה לבנות להן בית הכנסת ולקנות להן ס"ת נביאים וכתובים וכופין בני מבוי זה את זה לעשו' להן קורה ולחי למבוי כו'". אף על פי שאין זה צורך גדול כל כך אפ"ה כופין כל שכן שאר עניינים הצריכין להם יותר והיה זה שלום הע"ני מאיר בר ברוך ז"ל עכ"ל, ומעתה אהובי שיתו לבכם למסילה העלה בית אל ואל תטו מן הדרך אשר הראה לנו הגאון ואשר הורה ופסק ימין ושמאל כי דרכיו דרכי נועם וכל נתיבותיו שלום. הרי סידר שיש להשיב כל בעלי בתים שנותנין מס כו'. אחר כך פסק דרך פרט וילכו אחרי הרוב הן לברור ראשים כו'. אחר כך פסק דרך כלל סוף דבר כל צרכי הקהל יעשה על פיהם ככל אשר יאמרו ונעשה הכלל מוסיף על הפרט. והיינו אפי' דבר שאינו דומה ממש לפרט הקודם וזהו מד' בתורה פרט וכלל נעשה כלל מוסיף על הפרט כדפירש. אחר כך בסיום דבריו כתב עוד כלל אחר סוף דבר כופ' בני העיר זה את זה לכל צורכי העיר שהן צריכין הרבה כו' ע"ד וכופין בני מבוי זא"ז לעשות קור' ולחי אע"פ שאין זה צריך כ"כ אפ"ה כופין כ"ש שאר עניינים הצריכין להם יותר. עוד איתא במר"דכי פ"ק דב"ב אהא דכופין בני העיר זא"ז לקנות להם ס"ת כו'. גם כן בשם מהר"ם דה"ה להכניס אורחים ולחלק להם צדקה. וכן אם אין שם מניין ורוצים להשכיר מנין כו'. הרי לפנינו מכל הנ"ל דכל דבר שהוא תועלת או תיקון לקהל או לרוב הקהל לומדין מדבר הדומ' לו אף על פי שאינו דומה ממש. דהא כל הני שהוזכרו בתשובת מהר"ם או רובם אינם מצויים לא במשנה ולא בברייתא ולא בתוספתא ולא הוזכרו בתלמוד אלא יליף להו בדמיון מההיא דכופין בני העיר זא"ז לקנות בית הכנסת ס"ת נביאים וכתובים ומההיא דבני מבוי כופין זא"ז לעשות קורה ולחי ואף על גב דאין דומין ממש ואמר אחרי רבים להטות כמה שמסכימים הרוב אף על פי שהמיעוט המתנגדים נראה להם שטענותם חזקות הרי הם בטלי' ברוב ואין שומעין להם כמו שאין שומעין אם טענו לא נכניס אורחים לא נחלק צדקה לא נשכיר מניין וכי לעניין לחי וקורה אם טען למה אתן לתקנם כדי להכניס ולהוציא בשב' אני איני רוצה להכניס ולהוציא או אינו צריך להכניס ולהוציא או לכלנו אין צריך לנו כל כך בתקנה זו כמה שכתב מהר"ם בעצמו על לחי וקורה בסוף התשובה הנ"ל שאין בה צורך כל כך אלא כופין זה את זה כו'. אלמה דאין מקבלין טענותם ואין שומעין אליו. וכן גבי בני העיר שכופין זה את זה לקנות ספר תורה נביאים וכתובים אם טוען אחד מהם לא אסייע לכם באילו כי יש לי כדי צורכי אין בדבריו כלום ואיפשר שבאילו דברים שהוזכרו במשנה וברייתא ותוספת' כופין אפי' שלא ע"י הרוב מדנקט בלשון כופין זה את זה ולא נקט כופין אילו את אילו אבל שאר דברים הולכין על פי הרוב. ודבר גדול כתב הגאון לעיל דהרוב כופין המועט לקנות בית חתנות ולבנות ולסתור בו אף על פי שנופלין בזה טענו' רבות דיש