מהר"י מינץ כב

או לרע"ג יום הוא דאמ' כחסידים הראשונים דתניא חסידים הראשונים לא היו משמשין מטותיה' אלא ברביעי בשבת שלא יבואו נשותיה' לידי חלול שבת ברביעי ותו לא אימ' מרביעי ואילך ופי' רש"י להקל ולהחמיר פעמים שאינו מטהר כלום פעמים שהוא מטהר חדש ויום אחד הרי זו יולדת בזוב הואיל ורוב זיבה בשמיני הואי שאין הולד מטהר שדי חד יומא בתר תרין והרי היא זבה ואפילו בסוף תשיעי ילדה ואף על גב דתשיעי כולו בשופי חוץ משני ימים אין זו יולדת בזוב ובלבד שלא תראה דם בימי השופי ולא אמר כיון דשופי סמוך ללידה נטמא' בדם הקושי דקסבר רבי יודא שיפורא גרים כלומר כניסת החדש של תשיעי גורמת לידת הולד דמכי עייל הוה זמן לידה הילכך כל הדמים שתראה בו בקושי אינו אלא מחמת הולד ואף על גב דאיכא שופי בתרייהו ואפילו בתחילת תשיעי הוי ולד דקסבר יולדת לתשעה יולדת למקוטעי'. שיפורא שופר שתוקעין בו ב"ד בקידוש החדש או לרע"א דהוו להו תשעה חדשים שלמים של שלשים וביום ראשון של עשירי יולדת וז"ל התוספ' בסוף דיבור שיפורא גרים ונראה דלר"י שיפורא דט' חדשים גרים ואם נתעברה בסוף החדש יולדת בתחילת תשיעי דאי בעינן שמנה הראשונים שלמים אם כן נתעברה בסוף החדש שיפורא דתשיעי הוי ליה עשירי אלא אם כן נתעברה בתחילת החדש עכ"ל הרי שכתבו בהדי' אם נתעבר' בסוף החדש על דרך ואם נתעברה סוף ניסן כ"ט בו כשתוקעין השופר של כסלו שהוא השופר מחדש התשיעי אם ילדה אחת בכסלו הויא לידה גמורה והוי ולד של קיימא דיולדת לתשעה יולדת למקוטעי' אף על גב שאין לה ח' חדשים שלמים שהרי אין לה כי אם ז' שלמים ושני ימים רק שתקעו השופר מחדש שהוא תשיעי והוא כסלו ושעדיין לא ילדה עד אחר תקיעת שופר ואחר שכן הוא ביולדת לתשעה אע"ג דאיכ' מ"ד דסובר יולדת לתשעה אינ' יולדת למקוטעי' כ"ש ביולדת לשבעה דלכ"ע יולדת למקוטעי' דאמר נמי כה"ג דאם נתעברה בסוף ניסן ויולדת א' תשרי דאין ביניהם כי אם ה' חדשים שלמים אמרינן שיפורא דשבעה חדשים גרים דהא מייתי אההיא דרבי יודא ואההי' דחסידים הראשונים כו' אמר מר זוטרא אפילו למ"ד יולדת לתשעה אינה יולדת למקוטעין יולדת לז' יולדת למקוטעין שנא' ויהי לתקופת הימים ותהר חנה ותלד בן מיעוט תקופה שנים מיעוט ימים שנים. אלמא דיותר מתקים לז' חדשים מלט' חדשים שהרי לששה חדשים וב' ימים מתקיים הוולד ולח' חדשים וכ"ט ימים אינו מתקיים למ"ד יולדת לט' אינה יולדת למקוטעין ואם כן בנדון דידן נתעבר' בסיון וילדה בכסלו הרי שבע' חמש' מהן שלמים וראשון ואחרון חסרי' ואפי' נתעברה בסוף סיון וילדה בתחלת כסלו יכול להיות בן קיימא דשפורא גרים כדפי' וראייה לדברי והלכה למעשה מצאתי בספר האגודה וז"ל נמצא בתשובה אשה נתעברה סוף ניסן וילדה תחלת כסלו ובעלה היה בארץ רחוקה עד סוף ניסן שנתעברה והיו מרננים אחר הולד והגדולים הכשירוה דשיפורא גרים עכ"ל אלמא אע"ג דלא ה"ל אלא ז' חדשים שלמים וימים מועטין מסוף של ראשון ניסן ומתחיל' אחרון כסלו כ"ש בנדון דידן ואין זה צריך פני'. נמצ' כפי החזקו' שכתבתי ופריש' השמל' ושיפור' גרי' הרי העלובה יוטלן מב"ת הנ"ל בתול' הית' בשע' נישוא' לבעל' ר' לעמלן ובתול' נשא' לו והולד שילד' הי' לה מבעל' ר"ל והיה ראוי להיות בן קיימא כשאר ולדות הנולדי' לשבעה ואל תתמה דאמרי' שיפורא גרים קיומ' של ולד כי ליל' אומ' הורה גבר הכל הול' אחר הילוך הלבנ' וחידוש' וכן הוא אומר גרש ירחי'. ויותר מזה איתא בירושלמי ומייתי לה בתשובה וז"ל אמרינן בירושלמי מהירות סימנין ואיחור סימנין ושלשה שנים של בתולה תלויים בעיבור השנה פירוש בעיבור החדש