מהר"י מינץ כא

דדעת' לאגיורי מנטר' נפשה כו' אלא יוצאה בשן ועין היכא משכח' לה וכ"ת כל דממיל' מודה רבי יוסי והרי אנוסה ומפותה דממיל'. ותניא אנוס' ומפותה צריכות להמתין שלשה חדשי' ד' רבי יודא רבי יוסי מתיר ליארס ולהינשא מיד אלא אמר רבה קסבר רבי יוסי אשה מזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר, ואידך כלומר רבי יודא אימור לא נתהפכה יפה יפה. אלמה אפי' באנוסה ומפותה דודאי נבעלה מתירה רבי יוסי מטעם דהיפו' לבד. ואפי' רבי יודא לא פליג עליה דרבי יוסי אלא מכח שמא דאימר לא נתהפכה יפה יפה. אבל במה שאנחנו בו דאיכא ספק ספיקא שמא לא נבעלה לגמרי ואת"ל נבעלה עדיין איכא למימר שמא במוך שמשה ונהפכה ודאי בהא כ"ע מודו דלא חיישינן אם כן ודאי נפל היה. ומסתבר' דהלכה כרבי יוסי נגד רבי יודא מהנהו כללי דרבי יוחנן בפ' מי שהוציאוהו דאמרי' התם דרבי יוסי ורבי יודא הלכה כרבי יוסי. ואע"ג דאמרי' התם דרב לית ליה הנהו כללי הא קיימא לך רב ורבי יוחנן. הלכה כרבי יוחנן ואף על גב דבפרק אף על פי פסק שמואל דהלכה כרבי מאיר דברייתא דהיתה רדופה דמצריך להמתין לכל הנשים שלשה חדשים ופליג על רבי יוסי דפליג על רבי מאיר באותה ברייתא דרדופה לפי גירסת התוס' דפירש פרק מי שהוציאוהו דרבי יוסי גרסינן הא פירש שמואל בהדי' דהלכ' כר' מא' בגזירותיו דגזיר' היא שגזר ר"מ בכל הנשי' להמתין ג' חדשי' שהרי אפי' על עקר' ואילנ' גזר להמתין ג' חדשי' אע"פ שאינ' יולדות כלל. אבל בטעמו של רבי יוסי מודה דהיפוך מועיל. וכל שכן דאיכא נמי טעמא דמוך. ואם כן חזרנו לדינינו, רבי יודא ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי. ועוד אמינא אפי' אם היה בן קיימא גמור ועדיין בחיים וגם הוליד בנים הדין הוא דשדינן ליה אחר בעלה רבי לעמלין יצ"ו והוי בנו לירושה ולפטור אמו מן החליצה ומן היבום כמו שאפרש בעזה"י. אמרינן בפרק חלק א"ל אנטונינוס לרבי נשמה מאימתי נתנה באדם משעת יצירה או משעת פקודה אמר ליה משעת יצירה אמר ליה אפשר לחתיכה של בשר שתתקיים שלשה ימים בלי מלח ואינה מסרחת אלא משעת פקידה. אמר רבי דבר זה למדני אנטונינוס ומקר' מסייעו ופקודתך שמרה רוחי אלמא תכף אחר קליטה יש בו רוח חיים. ועתה פקח עיניך וראה הסכת ושמ' ודע לך דהאיך בחורה הכבודה וההגונה מר' יוטלן מב"ת בת האלוף ה"ר קופלו יצ"ו הנספת בלא משפט נתעבר' בסיון וילדה בכסלו. ואפילו נאמר דנתעברה בסוף סיון כ"ח או כ"ט בו וילדה בתחילת כסלו א' או ב' בו שאינו כי אם חמשה חדשים להיות בן קיימא גמור חי וקיים כמו ולד שנולד לט' חדשים שלמים וראייה מהא דתנן במסכת נידה בפרק בנות כותים המקשה נידה כו' עד כמה היא קישויה רבי מאיר אומר אפי' ארבעים וחמשים יום רבי יודא אומר דיה חדשה כו' פירש רש"י כמה היא קישויה דלא אתיא לידי זיבה בכל דמים שתראה אפילו ארבעים או חמשים יום אם לא שפתה יום אחד סמוך ללידה לא אתי' לידי זיבה ולא הויה יולדת בזוב דיה חדשה דיה אם נטהר את הקושי חדש אחד דהיינו תשיעי אבל קשתה שלש' בתוך י"א ימי זיבה בחדש השמיני ואפילו תקשה והולכת כל תשיעי הרי זו יולדת בזוב מחמת שלשה ימים של שמיני. גמרא תניא רבי יודא אומר משום רבי טרפון דיה חדש' ויש בדבר להקל ולהחמיר. כיצד קשתה שנים בסוף שמיני ואחד בתחלת תשיעי ואפי' בתחילת תשיעי ילדה הרי זו יולדת בזוב אבל קשתה יום אחד בסוף שמיני ושתים בתחילת תשיעי ואפילו בסוף תשיעי ילדה אין זו יולדת בזוב אמר רב אדא בר אהבה ש"מ קסבר רבי יודא שיפורא גרים איני והאמר שמואל אין האשה מתעברת אלא לרע"א יום או לרע"ב יום