שו"ת מהר"ש ו צט

מהני ולשי' המלמ"ל פ"ה משלוחין אף בשתק מ"מ שייך הדבר לשותפות ודלא כהסמ"ע שם מכ"ש הכא דידע מהמכירה והסכים ואף דהוא לא מכר והקונה לא קנה ממנו ולפי דבריו אם הוא הי' נוסע לד"ת הי' הוא זוכה בדין נגד הקונה אפ"ה הואיל דידע שהשותפים הולכים לד"ת ולא מיחה בהם שלא ילכו בלעדו וא"כ הרי גרם להם הפסד ובוודאי דגם הוא ידע שאין לו טענות יותר טובות מכפי שטענו הם ושפיר גם הוא נתחייב בחלקו כפי הפסק דין ובפרט דאחרי שלא רצה ליתן חלקו לצורך הפשר א"כ הוא גרם כל המשפט ושותף חייב אפי' בגרמא כמפורש בסי' קע"ו במכרו קודם זמנו דחייב לשלם הפסד וכ' בנה"מ דאף דכל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה מ"מ שותף חייב אף בגרמא ע"כ לענ"ד פשוט דהשותף ג' מחויב ליתן חלקו כפי שומת כת"ה: ג) ובדבר שאלתו בשו"ב שנתקבל על משך ג' שנים והותנו שבתוך הזמן לא יוכלו לסלקו וכן הוא לא יעזוב אותם בתוך הזמן הנ"ל וכעת רוצה לעקור דירתו משם בטענתו כי הראש הקהל חזר מפשרה כראשונה ואמר שדי בב' שנים ועוד כי האויר דשם מזיק לבריאת ב"ב זה תורף השאלה: ד) והנה כת"ה הביא מסי' של"ג סעיף ח' ברמ"א במלמד שאמר לו בעה"ב לך מעמדי ונתרצה המלמד דיכול בעה"ב לחזור בו – הנה באמת המעיין בראשונים יראה דגם בעבד כנעני דוודאי גופו קנוי מ"מ דוקא לענין שיוצא מתחת יד רבו בזה שהי' מותר עד עתה בשפחה כנענית בעי דוקא גט שחרור אבל לענין להפקיע השעבוד סגי בדיבור לחוד עיין בריטב"א קידושין דט"ז שם ובמח"א הלכות עבדים סימן א' מ"ש בזה ועיין בנה"מ סקי"ח שם דהעלה דדוקא לך מעמדי דהוי לשון גרוע הוא דל"מ אבל לשון א"א בך דהוי הפקר מהני גם בפה עיי"ש א"כ לפ"ז בנ"ד עכ"פ י"ל דהוי בכלל ספק שמא מועיל מחילת הראש הקהל וא"כ לפ"ז השו"ב חשיב מוחזק בעצמו וכמ"ש בתוס' גיטין די"ז דבאם יש להעבד גט שחרור ויש שטר מכר על העבד וספק אי השטר מכר קדום או הג"ש קדום דמספק אין להשתעבד בו כיון דהעבד מוחזק בעצמו ונהי די"ל דוקא התם דמצד רבו הראשון הרי בוודאי יצא מחזקתו או ע"י הג"ש או על ידי השטר מכר ומצד רבו השני הרי יש ספק שמא לא זכה בו מעולם והיינו דשמא הג"ש הי' מקודם בכה"ג שפיר העבד חשיב מוחזק בעצמו וכמ"ש בקצה"ח סי' רמ"א אבל היכי דיש ספק נגד רבו הראשון אי יוכל לחזור בו שפיר י"ל הואיל דעד עכשיו הי' משועבד לו שוב מספק אין להפקיע שעבודו וכמ"ש בשו"ת מהרי"ט סימן קל"א דס' במחילה ל"מ להוציא מידי חיוב וודאי אפ"ה י"ל דכיון דקיי"ל בסימן שי"ב ובסימן שי"ד דבספק בזמן השכירות המשכיר חשיב מוחזק לפי שהגוף הוא שלו ולשי' כמה פוסקים בדבר שסופו לחזור אף במטלטלין חשיבי הבעלים מוחזקים עיין בקצה"ח סי' מ"ב וא"כ במידי דיש עכ"פ ספק שמא הועיל מחילת הראש הקהל שוב קשה לכוף את שוחט לגמור זמן חיובו ובפרט אם יש באמת חשש שמזיק לבריאת ב"ב א"כ איכא אומדנא דאדעתא דהכי לא נשתעבד ונהי דבמידי דתלוי בדעת שניהם כ' התוס' כתובות דמ"ז דל"מ אומדנא מ"מ נודע שי' מהר"ש יונה דלהחזיק מועיל אומדנא אף בתלוי בדעת שניהם ע"כ אם באמת נראה שיש להשו"ב טענה מצד שמזיק לבריאת ב"ב י"ל דיכול לעזוב מקומו אף באמצע הזמן – ונהי דמצד מחילת הרה"ק י"ל דל"מ מחילתו בלי הסכמת אנשי העיר וכהא דכתב הרמ"א בסי' של"ג דלא יוכל למחול שיעבודו של הנער וה"ה הכא בוודאי דלא ניתן להראש הקהל כח על זה וכמו דל"מ מכירתו בבית הכנסת אף בהסכמת זט"ה בלי הסכמת אנשי העיר וכתב המרדכי משום דעל זה לא נתמנו בסתם ועיין ח"ס יו"ד סימן ה' ובפרט דבלי הסכמת האב"ד בוודאי דל"מ מחילתו עכ"ז מטעם שיש לו טענה מצד שמזיק לבריאת ב"ב אם גם כת"ה יסכים יוכל השו"ב לעזוב מקומו כנלע"ד בס"ד: ח) ובדבר שאלתו באשה שעומדת בבית הטבילה להשגיח כנהוג וניתן לה מיד האשה אחת ש"נ לשאול למורה וכאשר השיבה שטימא החכם ולהאשה הי' קשה הדבר להאמין הוראה הזאת וחקרה הדבר ונתברר כי לא שאלה לשום חכם אך מעצמה החמירה ומחמת חשד זה חקרה האשה על שאלה הקודמת שאמרה לה בשם חכם כי טהר ונתברר כי גם אז לא שאלה לחכם ומנפשי' התירה וחושש כת"ה. כי אפשר אין להאמין לה בענינים הממונות ונצרך להעבירה ממשרתה והיא אשה אלמנה עני'. זה תורף שאלתו: ו) לפענ"ד אכתי לא דמי לטבח שהוציא טריפות מתחת ידו דהא לא נתברר אם העד הי' מראה טמאה ונהי דחלילה להאשה להורות דמפורש ביו"ד סי' קפ"ח דאינה נאמנת לומר כזה טיהר לי פלוני החכם שיוכל להיות טעות עכ"פ ליכא בירור שהכשילה באיסור ובפרט דגם בטבח שהוציא טריפות נהי דהש"ך ז"ל מחמיר גם בפ"א מ"מ בתבו"ש כתב דאם ליכא בזה חימוד ממון תולין בשגגה עד ג"פ וכן כתב הפמ"ג שם דבאדם המוחזק בכשרות תמיד תולין בשגגה עד ג' פעמים ובפרט דליכא חימוד ממון גם בסתם אדם תולין בשגגה ג"פ ע"כ לדעתי יש לקונסה באיזה דבר ותקבל עלי' מהיום והלאה שלא לעשות כזאת ולהזהירה שאם יתברר עלי' עוד איזה דבר שלא כהוגן יעבירו אותה לגמרי ממשרתה, וחלילה לקפח פרנסת אלמנה עני'. וכעין עובדא זו בענין שו"ב שאלתי פעם אחת את כ"ק מרן הגה"ק משינעווא זי"ע והשיב לי כי מקובל מצדיקים שמי שמעביר שו"ב שלא כדת מסוכן בנפשו ומי שרוצה להחמיר על עצמו לבל לאכול מזבחו ידע כי חומרא זו היא קולא בדיני נפשות: באעה"ח יום ד' ויקרא תרפ"ו קאשוי יצ"ו. הכ' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן ע"ב. להרב הגאון המפורסם כש"ת מו"ה זאב וואלף רייטער שליט"א אב"ד דק"ק פיסבורג יצ"ו. בדבר שאלתו בראובן שיש לו תביעה על שמעון שהלוה לו מעות אך הוא בעצמו אינו