שו"ת מהר"ש ו צד

דאף שלא לצורך מצוה מותר לשנותה ובלבד שיהיה לצרכי צבור. ולשי' הר' ברוך שם הפירוש דעד שלא בא ליד גבאי מותר לשנותה לגמרי לצורך מצוה אחרת וממילא דבבא ליד גבאי אסור לשנות אף לצורך מצוה והיינו הגבאי אבל הצבור רשאין לשנותה וי"ל דדוקא לצורך מצוה וכהא דמפורש בש"ס ישראל שהתנדב נר או מנורה אסור לשנותן לדבר הרשות ולפי השיטה דכוונת הש"ס הוי דוקא לענין להלותה א"כ הרי מפורש בתוס' דגם צבור רשאין דוקא לשנותן לדבר מצוה אבל לשיטת ר"ת צבור רשאין לשנות אפילו לדבר הרשות והפירוש בש"ס לענין להלותה ורק הר"ת מפרש דלצורך מצוה אף הגבאי מותר לשנות – יצא דא"נ דהפירוש בש"ס לשנותה לגמרי יהי' נשמע דהגבאי אסור לשנות אפילו לדבר מצוה אבל אי הפירוש בש"ס להלותה י"ל להחמיר דלשנותה לגמרי אף לדבר מצוה אסור ואפילו בלא בא ליד גבאי וי"ל להקל דלצורך מצוה אף גבאי רשאי לשנות די"ל דאדעתא דהכי נתנו שיוכל לשנות לדבר מצוה אחרת ולענין צבור י"ל דרק לצורך מצוה שרי לשנות אבל לשי' ר"ת מותר לשנות לכל צרכי צבור אולם שיטת הר"י מיגאש דגם הצבור א"י לשנות רק מצרכי עני לצרכי עני והיינו ממזון למלבוש אבל לשנותה לשאר מצוה אסור דכבר זכו בו העניים וממון חבירו אסור ליקח אפי' לפק"נ ע' בשטמ"ק ב"ק ד"פ ובתוס' ב"ק ד"ס: ג) והנה עוד יש חילוק בין הר"ת לבין הר"י מיגאש דלשיטת ר"ת דוקא אם גבו באיזה פעם לצורך עניים על דבר ידוע או אם באו עניים מעלמא וגבו לשמם אז אסור לשנות אף מרצון הצבור דכבר זכו בו עניים אבל במה שנותנים לצדקה לקופת הצבור הוי כהתנו בשעת הנדר דנתנו אדעתא דצבור ויכולין לשנות אבל הר"י מיגאש ס"ל דדוקא מנורה דהוי צרכי ביהכ"נ בזה מקדיש אדעתא דאנשי ביהכ"נ יהיה בידם לשנות אבל צדקה אף דנותנים לקופת צדקה של צבור מ"מ אינם מסכימים שישנו הצדקה שלא לצורך עניים א"כ בנ"ד גם אי הי' הנודר חי והי' רוצה לשנות למצוה אחרת אז דוקא להמפורשים דכוונת הש"ס הוי לענין לשנותה לגמרי שפיר היה רשאי לשנות כיון דגם לעשות גדר בב"ע נמי חשיב דבר מצוה דגדול כבוד הבריות וגם להמפרש דכוונת הש"ס להלותה מ"מ לשיטת ר"ת לדבר מצוה אף גבאי יחיד מותר לשנות ומכ"ש כ"ז שלא בא ליד הגבאי אבל לפירושים אחרים שפיר י"ל דלשנותה לגמרי אף לדבר מצוה אסור לא מבעיא שלא מרשות צבור בוודאי אסור אלא אפילו מרצון צבור ג"כ יש לדון טובא דלא מבעיא להר"י מיגאש גם צבור אסורין לשנות שלא לצרכי עניים ואף להר"ת דצבור רשאין לשנות אף לדבר הרשות ומכ"ש לדבר מצוה והוא צורך הצבור מ"מ י"ל דוקא במה שנותנים לקופה וליכא בזה נדבת יחיד רק בקיבוץ נדבות מכל בה"ע אז י"ל דנותנים אדעתא דצבור ומותרין לשנות אבל יחיד שנודר לצורך עניים אף שמסרו לצבור לחלק כפי רצונם אבל מ"מ אכתי שם בעלים עליו וי"ל דאסורים לשנות שלא לצורך עניים דמסרו להם רק שיהיה להם ס"ה לחלק הצדקה כפי רצונם אבל לא לשנותה למצוה אחרת לגמרי וכה"ג כתב בשו"ת מחא"ס אהא דכתב הרשב"א דמעות של הקדש מותר להלות בריבית דל"ח כספך דכ"ז קופת צדקה הנגבת מרבים הוא דל"ח כספך אבל נדבת יחיד אכתי שם בעלים עליו ומיקרי כספך: ד) וכה"ג מפורש בש"ס ב"ק דע"ו דהקדש ל"ח כמוכרו לענין חיוב דו"ה דמעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דראובן ולא מבעיא להסוברים דגם בבא ליד הגזבר מהני שאלה כעין שיטת הרא"מ מובא ברא"ש נדרים דנ"ט ולפמ"ש הנוב"י סימן קנ"ד גם דעת הרמב"ם הוא כן ובמק"א ביארתי דגם תוספות פסחים דמ"ו שכתבו דבבא ליד גזבר לא אמרי' הואיל אי בעי מיתשל ולא כתבו משום דבבא ליד גזבר ל"מ שאלה ועכ"ח דהתוס' קאי בשיטה דגם אחר שבא ליד גזבר מהני שאלה ורק דכוונתם דכיון דסברת הואיל ל"ח טפי מזכות כל דהו וכמ"ש השאג"א דסברת הואיל משוי רק כמו זכות גול"מ וא"כ היכי דאינו בבתיכם אינו עובר מכח זכות גול"מ וכמ"ש הט"ז בסימן ת"מ אבל שאלה מהני אפילו אחר שבא ליד הגזבר וא"כ אי עדיין יוכל למיתשל בוודאי דלא מסרו לצבור לשנותה לגמרי אלא אפילו א"נ דבבא ליד גזבר ל"מ שאלה מ"מ עיקר הטעם כמ"ש הנוב"י דלא מהימן לומר שיש לו חרטה דמעיקרא אבל עכ"פ אכתי י"ל דלא נסתלק עוד לגמרי מן ההקדש ולא נתן להם כח לשנות הצדקה: ה) והנה בש"ס נדרים דס"ה דפריך ומי מוטל עליו לפרנסו בהדי כ"ע מפרנסא לי' ע"י הגבאי צדקה ופירש הרא"ש הכוונה דהגבאי יתן מעות שלו לעני אחר ולזה יתנו ממה שנותנים אחרים אבל הר"ן כתב דכיון דהגבאי יוכל ליתנו לאחר אז אף כשנותנו לזה ל"ח כמפרנסו משל המדיר ומוכח לכאורה דגם ביחיד בנותנו ליד גבאי נסתלק לגמרי מן הדבר – אך באמת ז"א דאכתי י"ל דלשנותה לגמרי למצוה אחרת אין רשות ביד גבאי בלי רצון הבעלים ורק התם בנדר כיון דעכ"פ רשות ביד הגבאי ליתן מעות של זה לכל עני שירצה א"כ דמי להאי דנותן לאחר משום מתנה והלה מותר בו כמ"ש הר"ן שם והבן: ו) יצא דיש ג' שיטות בדבר לשי' התוס' פירוכי גבאי אסור לשנות אף לדבר מצוה ואפי' צבור ג"כ אין רשאין לשנות כ"א לדבר מצוה ולשי' ר"ת דלדבר מצוה גם גבאי מותר לשנות וצבור רשאין לשנות אפילו לדבר הרשות ובלבד שיהיה לצרכי צבור וכ"ז בנדבו לקופה של צדקה המסורה לצבור אבל בגבו פעם א' במקרה מעות לצורך עניים ע"ד ידוע א"י לשנות על צורך אחר ושיטת הר"י מיגאש דגם צבור אסור להם לשנות מעות עניים אף לצורך מצוה כל שאינו לצרכי עניים– ובאמת ביחיד שהתנדב מעות מיוחדין לצורך עניים אף שנתן הטובת הנאה לאנשי הקהל מ"מ י"ל דאסור לשנות מהצדקה ומכ"ש הכא דלא פקד את הראשי הקהלה לחלק כפי רצונם רק מינה את יחיד לגבאי א"כ חשיב כמו ס"ס לחומרא שמא כהר"י מיגאש ושמא עכ"פ כהתוספות בעירוכין דעכ"פ הגבאי אסור לשנות אף לדבר מצוה. ונהי דלשיטת רבינו ברוך כ"ז שלא בא ליד גזבר מותר לשנותה לגמרי למצוה אחרת אפ"ה כ"ז אם היה המקדיש חי והי' רוצה לשנות אז הי' צד לומר דכיון דלא בא ליד גזבר עדיין לא זכו בו עניים