שו"ת מהר"ש ו פא

מחמת אויבים פשיטא שיכול לנתק הקשר ועיין שו"ת מהרש"ם ח"א סימן רס"ה וסימן קצ"ה וסימן רפ"ה עכ"פ בנ"ד קרוב הדבר שהכלה אינה מהצנועות ואם החתן באמת לא ידע מזה טרם השידוך פשיטא דיכול לנתק הקשר: באעה"ח ב' ויחי תרע"ב ראדמישלא יצ"ו. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן נ"ד. להרב המאוה"ג בנש"ק כש"ת מו"ה יואל היילפרין בהה"ג מדאבטשיץ זצ"ל (כעת חהה"ג אבד"ק יאסלא שליט"א). בדבר שהעיר ביו"ד סי' א' סי"ב בשחט בהמה לעכו"ם בפני שני עדים ואמר לא שחטתיו דא"נ וכתב בט"ז דאף דיש לו מיגו דשחט שלא בהכשר מ"מ הוי מיגו במקום עדים אבל אם אומר שעשה דרסה נאמן אבל מ"מ צריך לתרץ דבריו ולשי' הש"ך גם בסתם אמרינן שלא שחטה בהכשר וא"צ לתרץ דבריו. והעיר מהא דאמרו לו שנים אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי שוגג רק מזיד דפטור לרבנן ור"מ מחייב גם בכה"ג ועיין בתוס' ב"מ ד"ג דכתבו דפלוגתת ר"מ ורבנן במתרץ בעצמו אח"כ דבריו ואז רבנן פטרו ור"מ מחייב עיי"ש א"כ מוכח מדברי התוספות דבאינו מתרץ דבריו גם לרבנן חייב דלא כפסק הרמב"ם והתב"ש שנמשכו אחריו עכת"ד: א) באמת לחד לישנא בכריתות רבנן פטרו מטעם דאדם נאמן על עצמו ובפרט בחייבי חטאות דאין ממשכנין והגם דבתוס' יבמות דפ"ג כתבו דהיכי דלא ניחא לי' בכפרה ממשכנין כ"ז לסברת ר"מ ואף לתי' השני דגם רבנן פטרו מטעם דמהני מה דאמר מזיד הייתי ורק אם אומר מזיד הייתי וכן לר"מ אם לא אמר תיכף מזיד הייתי א"נ אח"כ ולרבנן מהני אם אומר אח"כ שכוונתו הי' שאכל במזיד מ"מ יש לחלק דשם בשעה שאמרו העדים אכלת חלב החזקנו שבוודאי הי' שוגג דמוקמינן לי' בחזקת כשרות דלא עבר במזיד אאיסור כרת ונהי שאם אמר אח"כ מזיד הייתי ס"ל לרבנן דאינו מחויב קרבן דלגבי נפשי' נאמן שאינו רוצה להביא חולין בעזרה דזה חשיב נגד חזקה כמ"ש רש"י ז"ל יבמות דפ"ח דסתם בהמה לאו לגבי מזבח קיימא ועיין נוב"י מהד"ת סימן קנ"ו. עכ"פ שם דהוי נגד חזקת כשרות של האוכל כ"ז שאינו מתרץ דיבורו לא מחזקינן לי' שאכל במזיד ושוב א"נ להכחיש עדים – אבל בנ"ד במה שמתרץ דבריו דנזדמן לו דבר הפסול בשחיטה אינו נגד חזקת כשרות ואדרבה חזקת אבמה"ח מסייע דלא נשחט יפה ונהי דרוב מצוין אצל שחיטה מומחין הן ומסתמא נשחט כהוגן אבל כדי שלא יהיה מוכחש מעדים מתרצין דבריו שלא נשחט יפה וז"ב בס"ד: באעה"ח אור יום ג' דפשי"ת תרפ"ו לפ"ק קאשוי יצ"ו. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן נ"ה. לכבוד הרב הגאון כש"ת מוה"ר שלמה הכהן שטראסער שליט"א אב"ד דק"ק דעברעצין יצ"ו. בדבר שאלתו באיש אחד שנעלם מביתו ואחר איזה ימים מצאו הזשאנדאמעריע איש א' מונח בנהר והוציאו אותו וראו כי הוא מת ותיכף באו שני ערלים ושאלו הזשאנדארין אותם אם אין מכירין את הנמצא מת ואמרו כי מכירים אותו היטב כי הוא איש פלוני וזה היה תיכף ערך חצי שעה אחר שהוציאו אותו מהמים ובמשך איזה שעות אח"כ באו עדים ישראלים והכירו אותו בפניו כי הוא זה האיש שאמרו הערלים והזשאנדארין אמרו כי לא נעשה שום שינוי בפניו מאת שהוציאו אותו מהמים עד שעה שראו אותם הישראלים גם הכירו את כל בגדיו בטב"ע גמור ונמצא בבגדיו כמה מכתבים שהי' נחוצים לו גם מצאו איזה עיקום באבר אחד ולהמדובר הי' לו אבר עקום כזה וכבר עברו איזה שנים מזמן מציאת האיש ולא נשמע שום דבר מהנ"ל. זת"ש: א) הנה ידוע דבמצאו במים בעי חזי' בשעתי' – הגם דלשי' קצת פוסקים במי שלא ראה הטביעה ולא שמע לא בעי חזי' בשעתי' ובפרט בשני עדים המכירים יש שי' דל"ב חזי' בשעתי' דמי שאינו אומר בדדמי אפשר להכירו אף אחר כמה שעות שהוציאו מהמים – אך באמת אנו מחמירין דגם מי שלא ראה הטביעה מ"מ בעי חזי' בשעתי' דאח"כ משתנה צורתו וא"א להכירו וגם הכרת שנים ל"מ. והנה אם הי' ידוע דעכ"פ לא היה מונח ג"י במים אז הי' מקום לצרף שיטת הריב"ש דכל זמן שלא עברו ג"י והי' אפשר להכירו אף ביבשה אז לא מזיק מה דלא חזי' בשעתי' דעכ"פ לא גרע ממת ביבשה והגם דשי' הרמב"ן והרשב"א ז"ל אינו כן רק דבמים בחזי' בשעתי' אז מהני אף בכבר עברו כמה ימים ובלא חזי בשעתי' אמרינן דאף בתוך ג' ימים משתנה עכ"פ הי' מקום לומר דחשיב ס"ס להתיר שמא כשי' הריב"ש דתוך ג"י אין משתנה אף אחר כמה שעות ושמא כשיטת הסוברים דמי שלא ראה הטביעה ובפרט בשנים מהני הכרה אף אחר שעה – אבל השתא שלא נודע מתי נפל למים ושמא כבר הוא מוטל במים יותר מג' ימים וא"כ גם לשי' הריב"ש משתנה אחר שעה א"כ א"נ דהעיקר דגם מי שלא ראה הטביעה א"א להכירו אחר שעה א"כ שוב הוי ס"ס להחמיר שמא כבר הוא אחר ג' ימים ושמא במים גם תוך ג' ימים משתנה אחר שעה. וא"כ א"א לצרף שי' הריב"ש לס"ס דבזה הספק שמשתנה אחר שעה אף למי שלא ראה הטביעה הוי ס"ס להחמיר שמא כבר הוא אחר ג' ימים ושמא במים גם תוך ג' ימים משתנה אחר שעה – ואף לשי' הסוברים דמקילין בספק ג' ימים ע"י היכר הפרצוף מטעם חזקת חי עד עכשיו מ"מ עכ"פ שם בתוך ג' ימים מועיל בוודאי הכרה אז גם בספק ג"י מקילין מטעם חזקת חי או משום דאמרינן דכל חששא דאשתני הוא רק דרבנן ומקילין בספק אבל הכא דלשיטת הרמב"ן והרשב"א גם בתוך ג' ימים משתנה במים