שו"ת מהר"ש ו פ

סימן נ"ג להרב הה"ג מו"ה חיים נ"י מוצ"ד דק"ק זאבנע יצ"ו. בדבר שאלתו באחד שבא בקשר החיתון עם בתולה אחת וכאשר באתה לבית החתן בא אדון מאנשי חיל לשם וקרא אותה לחוץ וטייל עמה ערך שעה וגם מצאו בארגז שלה מכתבי חשק מחשוק אחד בלי חתימה ועתה החתן רוצה לנתק הקשר שחושש פן הכלה היא חשודה. והכלה אומרת שהיא מכתב האדון שהי' עומד בעירה וקנה אצלם סחורה וזה איזה חדשים שנסע משם ומהיכן שיודע שהיא כעת בזאבנע אינה יודעת וגם המכתב אמרה כי נשלח משונא כדי שיתבטל עי"ז הקשר ובאמת נתברר שאדון הנ"ל עוד דר בעירה. זה תורף השאלה: א) והנה בגוף הדין לכאורה יפה הביא רו"מ דברי הישי"ע באה"ע וביו"ד בקלקל מעשיו פטורה מקנס וה"ה במשודכת דלא גרע כח האיש מכח האשה וכמ"ש הרא"ש בתשובה הובא בש"ע סימן ק"ז ובפרט דמבואר בשו"ת הרא"ש דהמירה אחות המשודכת פטור מקנס ועיין בבי"ש דגם אם זינתה אחות המשודכת פטור מקנס ומכ"ש בזינתה המשודכת גופא בוודאי פטור מקנס ובאמת דהכא י"ל שנראה עוד שהי' להבתולה היכר עם האדון הלז עוד טרם השידוכין א"כ מבואר בתשו' עט"ח סימן כ"ו דאם הי' ריעותא קודם השידוך ולא ידע החתן דיוכל לבטל אף בשביל ריעותא כל דהוא והסברא דבשלמא בנעשה הקלקול אחר כך צריכים לבוא מתורת אומדנא ובאמת נודע שיטת התוספות דבדבר התלוי בדעת שניהם ל"מ אומדנא רק שכ' הרא"ש דהכא חשיב אומדנא גדולה מש"ה בעי ריעותא גמורה אבל היכא שהי' קודם הקשר קול בדבר מכוער והיא אינה טוענת דידע ומחל כמ"ש הב"ש והיכי דלא ידע מזה מתבטל בתורת מום וא"צ להיות מום גדול רק אם הוא דבר שדרך בני אדם להקפיד מתבטל עיי"ש ודמי להא דמבואר בחו"מ סימן רכ"ו דאף במכר שלא באחריות מ"מ אם נודע איזה ערעור קודם דדייש אמצרי אף שכבר נגמר הקנין מ"מ יכול לבטל המקח ועיין ברא"ש פ"א דבבא מציעא דהוא מדין סטימתא והכ"נ בשידוכין אם נודע איזה קלקול שהי' קודם השידוכין פשיטא דחשיב עי"ז מום לבטל הקשר ואף שיש להעיר מיו"ד סימן א' בשו"ב שהמיר דאין אוסרין שחיטתו למפרע ואמרי' השתא הוא דאיתרע א"כ הכ"נ י"ל דניתלי שקודם הקשר לא היתה בכלל חשודה ושוב צריכים לבוא בתורת אומדנא גדולה והכא שלא נתברר עלי' ענין זנות שוב ל"ח אומדנא גדולה לבטל הקשר: ב) אך באמת י"ל דבשלמא שם שרוצים לאסור שחיטת השו"ב ולהוציאו מחז"כ א"כ נלמוד מנגע דאמרי' חזקה דהשתא לגבי חזקה דמעיקרא כמאן דליתא דמי ואף שי"ל דהוי נגד חאמ"ה של הבהמה מ"מ י"ל דחזקת מסובב ל"מ דבאמת גם בשוחט בסכין ונמצאת פגומה ר"ח אכשיר דאמרינן סכין איתרעי בהמה לא איתרעי וכ' הפוסקים דחזקת הבהמה הוי חזקת מסובב ורק דאנו קיי"ל כרב הונא והטעם כתבו המפורשים דכל עיקר בדיקת הסכין הוי רק לענין שיהא מותר לשחוט בו א"כ הוי תיכף נגד חזקת אבמ"ה של הבהמה עיין בישועת יעקב ובד"ח על מקוואות אבל חזקת כשרות של האדם אינו דוקא לענין שחיטה רק גם לשאר מילי א"כ נהי דעכשיו דנין ג"כ לענין שחיטה מ"מ הוי אמ"ה חזקת מסובב בשלמא אם שכח היש עיקר הספק הוא לענין שחיטה ושייך חזקת אמ"ה אבל ענין רשע נוגע גם כן לשאר דברים ושוב מוקמינן אותו בחז"כ וכל העדות שהעיד טרם שנודע פסולו כשר אף שנולד ספק שמא הרשיע מקודם שהעיד אפ"ה מספק אין מבטלין עדותו כמבואר בחו"מ סימן ל"ד ברמ"א ועיי"ש בסמ"ע וקצה"ח ונה"מ – א"כ ה"ה דאין אוסרין שחיטתו למפרע אבל הכא אף אם הדבר אמת שיש לה קרבות עם האדון מ"מ לא נפסלה עוד בזה לשום דבר ואף ע"י יחוד קיי"ל אין אוסרין על היחוד ומכ"ש דפנויה אף אם זינתה לא נפסלה ורק דהוי מום לבטל השידוך שוב י"ל דל"מ חזקה דמעיקרא שלה כיון דלא נפסלה עי"ז ושוב יכול לבטל הקשר אך באמת ז"א דמבואר בחו"מ סימן רכ"ד דאם יש ספק שמא נטרפה ברשות הלוקח דא"י לבטל המקח דכל שהס' נולד ברשותו עליו הראי' ואם אינו מברר צריך ליתן הדמים להמוכר וחזינן דמס' א"י לבטל המקח וה"ה הכא בתורת מום צריך החתן לברר שהי' המום קודם השידוכין. אך באמת לפי הנראה זה חשיב ריעותא גדולה ואף בנתהווה אח"כ יש אומדנא גדולה לבטל הקשר כיון שנראה שיש לה קרבות עם האדון ויש חשש גדול שמא לא תרצה אח"כ לדור עמו כיון שנראה ששיקרה הבתולה באמרה שהאדון כבר נסע משם ונתברר שדר עוד בעירה ושנסע אחרי' דע"י הטיול שטיילה עמו א"א לבטל הקשר שבטח לא הי' הטיול במקום נסתר אבל עכ"פ גוף הדבר שנסע אחרי' נראה מזה שיש קרבות ביניהם והוי עי"ז טענת החתן טענה מבוררת לטעון מאוס עלי והנה בגוף הדין דטענת מאוס עלי מחמת שנשמע שאינה מתנהגת כשורה כתב הח"ס בתשובה קל"ד דבעי שיברר בב' עדים: ג) והנה השבו"י כתב דגם ע"י קול אם יש ממש בקול הוי טענה מבוררת לבטל עי"ז השידוכין ורק אם ליכא למיתלי. דאויבים דאפקי לקלא דהיכא דאפשר למיתלי באויבים ל"ח קול כמבואר באה"ע סימן י"א ועיי"ש בב"ש ס"ק י"ב עכ"פ בקול גמור הוי אמתלא לבטל הקשר ועיין שו"ת מהרי"א הלוי סי' קמ"ח ובשו"ת מהרש"ם ח"ב סימן קכ"ב דאף אי יש ס' אי אויבים אפסי לקלא מ"מ כ"ז שלא נתברר בוודאי שיש לה שונאים גמורים יכול החתן לבטל הקשר בשלמא לאוסרה על הבעל או על הבועל דהוי להוציאה מחזקת כשרות נהי די"ל דע"י קול נאסרה מ"מ עכ"פ בעי בירור שיש ממש בקול והיכי שיש לתלות באויבים א"א להוציאה מחזקת כשרות אבל הכא כ"ז שלא נתברר דהקול הוא מחמת אויבים הוי אמתלא מבוררת לבטל הקשר א"כ הכא שגם מהמכתב שנמצא בארגז שלה נראה שאינה בכלל נשים הכשירות ונהי שטוענת ששונא כתב המכתב מ"מ כ"ז שאינה מבררת שיש לה שונאים גמורים יכול החתן לחוש והעיקר דדבר כזה תלוי בראות עיני הדיין אם נראה ממש בהקול ושאינו