שו"ת מהר"ש ו עב

וראובן אומר מאי לי לזה הרי מעותי בא ליד הגריכט עבורך וצריך אתה להחזיר לי מעותי. זה תורף הסו"ת: א) הנה מקודם נדבר אם בע"ח של שמעון היה בא לב"ד והי' רוצה לגבות חובו ממעות ראובן שהי' מונח ע"ש שמעון בוודאי דלא הי' יכול לגבות כיון דידוע לכל ששמעון אין לו שום חוב על ראובן והפענדונג נעשה רק להבריח א"כ קיי"ל שטר מברחת לא קני עיין בחו"מ סימן צ"ט סעיף ו' וסעיף ז' ועיי"ש בקצה"ח סק"ו דנהי דבשכ"מ אם שייר איזה דבר אינו חוזר מהמתנה בעמד דבכה"ג ליכא אומדנא מ"מ הכא לשי' הסוברים דבעי שייר כדי פרנסתו והכא ל"ח שיור דהא יצטרך ליתנו להבע"ח א"כ גם בשייר מ"מ בטלה המתנה עיי"ש א"כ אחרי דבטל המתנה אין זכות לבע"ח של שמעון לגבות מזה המעות ומכ"ש הכא דגלוי לכל דלא נעשה רק להבריח א"כ בוודאי דלא קנה שמעון וממילא אין זכות לבע"ח של שמעון לגבות מזה המעות וכיון דעפ"י ד"ת לא הי' מצי בע"ח של שמעון לגבות זה המעות א"כ נהי דאפשר בע"ח של שמעון הוא גברא דלא ציית דינא ותפס זה המעות עפ"י ערכאות מ"מ כיון דמעות זה עדיין לא הגיע ליד שמעון אף דגבי חוב אמרי' הולך כזכי ותן כזכי אפ"ה קיי"ל דאין זכיה לעכו"ם וכמ"ש בתוספות גיטין די"ג דגם במעמ"ש היכי דהאמצעי הוא עכו"ם ל"מ משום דאין זכיה לעכו"ם: ב) והגם דבזה יש ב' שיטות בש"ע חו"מ סימן קכ"ו סעיף כ"ב מ"מ בזכי בוודאי ל"מ בעכו"ם וא"כ בזה שתפס בע"ח של שמעון המעות מהגריכט א"צ שמעון להפסיד במה שתפס בע"ח של שמעון ע"י הגריכט דיוכל להיות שלא הי' לו זכות עפדתה"ק לתפוס אפילו מעותיו של שמעון בערכאות ומכ"ש לתפוס מעותיו של ראובן ומפורש בחו"מ סימן קע"ו סעיף ל"ו בב' אנשים שהי' להם חוב אצל עכו"ם ומעכב מקצת מעות בשביל חוב שמגיע לו מאחד מהם והשותף כופר ההפסד על שניהם דיוכל השותף לומר מה לי בזה שהוא תופס משל שותפות אף שאומר שמגיע לו חוב אצלי אין טענתו אמת וברמ"א שם מפורש דגם אם הי' התופס ישראל נמי דינא הכי אלא דבישראל היה צריך לישבע שאינו חייב לו ועיי"ש בש"ך דבאמת כיון שמגיע היזק להשותף השני א"י לתפוס דיוכל השותף שאינו חייב לומר כיון שמגיע לי היזק הוי כמו שתופס משלו ועיי"ש בנה"מ שמחלק דמבית השותף שאינו חייב א"י לתפוס אבל מבית השותף שחייב יוכל לתפוס ורק שגם חבירו מפסיד ועיין בנה"מ סי' נ"ח שכתב דדוקא היכי שקיבל ראובן שמירה על חפץ שמעון וקיבלם לביתו אז י"ל דהוי כמשועבדים והיכי דאיכא פסידא ל"ש שדר"נ אבל בקיבל אחריות על חפץ חבירו והחפץ נשאר בבית בעלים אז יוכל הבע"ח לתפוס אף שיגיע עי"ז נזק לחבירו א"כ לפ"ז פשיטא דכיון דהכא נעשה הפענדונג ע"ש שמעון רק להבריח ולא קנה שמעון כלל המעות ומכ"ש בלא הגיע עוד המעות לידו בוודאי דלא זכה בו דגם אם הי' מגיע לבע"ח אצל שמעון מעות באמת מ"מ ל"מ זכיה ע"י עכו"ם וא"כ עפידתה"ק לא הי' בע"ח של שמעון יכול לגבות המעות וא"כ נהי דלוי בע"ח של שמעון תפס עפ"י דא"ה. מ"מ דמי ד"ז להא דסי' קע"ד סעיף ל"ו בתופס מעות השותפות בשביל טענה שיש לו על א' מהשותפים והשותף כופר דגם חבירו מפסיד דיוכל השותף לומר כיון שבאמת איני חייב מ"ל להפסיד בזה שתפס משלך וה"ה הכא כיון שלא נתברר אם הי' ללוי רשות בי"ד לתבוע את שמעון בדא"ה א"כ בזה שהלך לוי שלא ברשות בי"ד ותפס עפ"י ערכאות א"צ שמעון להפסיד – ומה שאומר ראובן ששמעון פשע בזה שלא נתן צעסיא על שם אחר י"ל נהי דמצינו בש"ס כתובות דל"ד ע"ב דבהניח להם אביהם פרה שאולה וטבחוהו דהוי פשיעה במה שלא אמר להם שהוא פרה שאולה מ"מ י"ל שם עכ"פ נעשה שומר על הפרה ונשתעבדו נכסיו משעת שאולה לר"פ ועכ"פ משעת פשיעה א"כ שפיר י"ל דהוי פשיעה במה שלא אמר להם שהוא שאולה אבל הכא אכתי לא נעשה שומר על המעות כ"ז שלא הגיע לידו א"כ י"ל דאינו חייב אף בפשיעה ובפרט די"ל דשמעון חשב שלוי יסכים על הפשר שנתפשר שמעון עם אחיו: ב) ע"כ זה ברור דאם לוי הי' בא לבי"ד עם שמעון לא הי' מצי לתפוס מעות זה דשטר מברחת לא קני אף בכבר הגיע המעות ליד המקבל מתנה ומכ"ש הכא דעדיין לא זכה בו דאיך זכיה לעכו"ם והוי כתופס מעות של ראובן בשביל שמעון וממילא ל"מ תפיסתו ושוב אם לוי משה שלא כדין מה לו לשמעון בזה אולם לפי"מ דמבואר בסי' קכ"ה באם זיכה ללוי מעות על ידי שמעון ואח"כ אנסו להחזיר לו המעות פטור שמעון וכתב הש"ך דבאם אינו אונסו רק בכפירת החוב ל"ח אונס ועיי"ש בנה"מ שכתב דהיכי דאם לא הי' כופר במעות הי' מוצא גוף הפקדון א"כ עי"ז שכופר חובו ניצל הפקדון אז הוי מציל הפקדון בממונו וחייב בעל הפקדון לשלם לו אבל אם לא הי' אפשר ליקח גוף הפקדון ולולי שהי' חייב לו לא הי' יכול לאונסו אז אדרבה חשיב כמציל ממונו בממון הפקדון ואסור להציל ממונו בממון חבירו ואפילו במקום פק"נ אסור להתרפאות בממון חבירו וחייב לשלם עיין תוס' ב"ק ד"ס ובשטמ"ק ב"ק ד"ס וה"ה הכא י"ל כסברא זו אם הי' הבע"ח שלו תובעו בערכאות בלא"ה והי' לגבות הקרן עם ההוצאות ממק"א ורק עי"ז שגבה המעות של ראובן ניצול מעותיו של שמעון א"כ חשיב כהציל ממונו בממונו של ראובן דחייב שמעון לשלם. ונהי דפורע חובו ש"ח פטור ואפילו בבע"ח דוחק כמפורש בש"ע מ"מ הכא שגבה הבע"ח בעצמו ממעות ראובן בוודאי דצריך שמעון לשלם אבל אם הבע"ח שלו לא הי' תובעו בערכאות לולי שהי' מעותיו של ראובן בידו לפי שלא הי' לו מקום לגבות אצל שמעון א"כ לא הרויח שמעון כלל במעות ראובן דהקרן פרע בלא"ה וההוצאות נגרם לו ע"י שנתן לו ראובן פענדונג ע"ש ולא הרויח כלום על ידי זה א"כ א"צ להפסיד ממונו כדי להציל ממונו של ראובן וכסברת הנה"מ הנ"ל. ואם לוי הוא גברא דציית דינא כיון דמגיע לראובן פסידא בתפיסתו אין לוי מצי לתפוס דנהי דכתב בנה"מ סימן נ"ח וסימן קע"ו דמבית השותף שחייב לו יוכל לתפוס כ"ז בשותפין דעכ"פ יש להבע"ח לו חלק בשותפות הוי כתפס מלוה שלו אבל הכא דשטר מברחת לא קני ובפרט שלא הגיע לידו א"כ הוי כתופס מעות של