שו"ת מהר"ש ו עא

בנ"ד דהמקוה יש לה חזק"כ ונהי דיש ח"ט כנגדה מ"מ ידוע דחזקה נגד חזקה ל"ח איתחזק איסורא זולת די"ל דחשיב איקבע עיין תוס' כתובות דכ"ב ולחד תירוצא בתוספות שם רק איסור א"ת איכא דחשיב רק כמו ספק חתיכה א' וכיון דחשיב כליכא חזקה לאיסור שוב לכ"ע יועיל ס"ס להיתר ובנ"ד איכא כמה ס' להיתר א' די"ל דגם מעיינות שלנו יש להם תורת מעין ולא נפסל בש"מ ושמא כמו דהש"מ בבאר הוא מעצמו ה"ה דבמקוה בא הש"מ מעצמו ושמא כשי' הראש יוסף דאף בנמחו הסממנין כשר ושמא באם הש"מ אינו ש"מ ממש ורק שעדיין לא שב למים ממש לא נפסל וגם אפי' להמחמירין אינו רק מדרבנן כמ"ש הבי"צ וגם די"ל דאחזוקי ריעותא לא מחזקינן ואחרי כל אלו הצדדים אף נגד ח"א יש להקל לשי' כמ"פ וגם י"ל דל"ח ח"א לפי שי"ל דח"ט דגברא חשיב חזקת מסובב ובפרט שכתבתי דחשיב כחזקה נגד חזקה ובפרט דלשי' רוב הפוסקים חשיב מעין וא"כ בס"ס וספק א' רובו נוטה להיתר בכה"ג אפילו ברה"י מהני ס"ס וה"ה הכא ונהי דלשי' המבי"ט דס"ס ברה"י דל"מ הוי רק מדרבנן מ"מ גם הא דל"מ ס"ס נגד ח"א א"נ דס"ס משום רוב א"כ עכצ"ל דהא דל"מ הס"ס הוי רק משום סמל"ח דאינו רק מדרבנן וא"כ כיון דלרוב הפוסקים חשיב מעין שוב מצרפין שאר הצדדי היתר שכתבתי דאף לברר א"צ ובפרט שהוא דבר שא"א לתקן בקל כנלע"ד בס"ד לדינא: באעה"ח ג' תולדות תרע"א ראדמישלא יצ"ו. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן מ"ו. להרב הה"ג הצדיק בנש"ק כקש"ת מו"ה סיני האלבערשטאם שליט"א אב"ד דק"ק זמיגרוד יצ"ו. בדבר השאלה בכבד נפוחה ונשתנה מראיתה מהו דינה. א) הנה ידוע דבכבד נפוחה לחוד יש הרבה אוסרים עיין שו"ת ד"ח יו"ד ח"ב סימן מ"ד ומקורו מדברי הרמב"ם דתוספות בגוף כחסרון ורק דבשו"ת שאי"ע סי' נ"ח מקיל אבל ביש ג"כ ש"מ הרי לשי' כמ"פ ש"מ לחוד פוסל ועכ"פ לשי' התב"ש כבד נפוחה בצירוף ש"מ אוסר ואף להמקילין וס"ל דכוונת בה"ג אמראה ריאה א"כ עכ"פ היה צריך לבדוק הריאה וכשלא בדק יש לאסור ואף דצ"ב למ"ל לבדוק הריאה הרי אין להחזיק ריעותא מאבר לאבר וידוע מ"ש האחרונים בהא דאיתא ביו"ד סי' מ"ח במחט המובלע בעובי הקורקבן דבהפ"מ מותר דתולין שבא מבפנים וכ' הש"ך דגם בלא בדקו אחר קורט דם מבחוץ מ"מ כשר בהפ"מ אף די"ל דחשיב כתרי קולא בהפ"מ מ"מ כיון דאין ב' הריעותות על אבר אחד דהא דחוששין בלא בדקו אחר קורט דם הוי החשש שמא ניקב אותו האבר מעל"ע וחשש דמחט המובלע הוי שמא בא מבחוץ והוי מחט בחלל הגוף ואין מחזיקין מאבר זה לאבר אחר עכת"ד אפ"ה בוודאי דהי' קבלה לבה"ג דיש לתלות נפיחת הכבד מחמת קלקול שבריאה: ב) ולכן יפה פסק הרא"פ דבדיקת הריאה מעכבת בזה וה"ה במ"ש שם דבנמצא מראה לבן בריאה אף שע"י נפוחה חוזרת למראה ריאה טריפה י"ל הטעם דנהי דכל מילי דריאה כשהוא נפוחה משערינן מ"מ כתב בלב"ש סי' ל"ח דמראה טריפה החוזר למראה ריאה חשיב עכ"פ ריעותא כ"ד דדוקא מראה אדומה דיש לתלות בדר"נ אף להמחמירין דהכוונה בש"ס ל"ש וטריפה מ"מ בחזרה למראה ריאה נראה דהמראה היה מחמת שלא נבלע בו דמו ותו ל"ח ריעותא כלל אבל מראה טריפה חשיב עכ"פ קצת לקותא ועיין בסימן ל"ו בנקרע הקרום מחמת נפוחה מרובה דכשר ואם היה בו מראה טריפה וחזרה על ידי נפוחה דכתב הש"ך דממנ"פ טריפה והתב"ש דחה די"ל דבחיי הבהמה הקרומים חזקים ואפ"ה כתב התב"ש דנקרע סמוך למקום המראה אף דהמראה הלכה מ"מ טריפה דתולין דהלקותא דקריעת הקרום הי' ע"י המראה אף דהמראה אזדא וכשהיא נפוחה משערינן ועכצ"ל הסברא דגם כשהלכה המראה עכ"פ חשוב קצת לקותא וא"כ יש לתלות דזה שנקרע הקרום הוא מחמת לקותא שבריאה ועיי"ש בלב"ש א"כ הכא נמי כיון שהכבד נפיחה ומראה שלה כצ"ג חשיב עכ"פ ס' אי הוי לקותא וא"כ כשרואין מראה בריאה קודם נפוחה יש לתלות דהש"מ בכבד בא מחמת לקותא שבריאה – ע"כ לדינא פשוט דבכבד נפוחה ונשתנה מראיתה עכ"פ צריך לבדוק בריאה ואם לא בדק יש לאסור כמ"ש הפרת"ב ועיין בדע"ק ובהג"ה מק"מ שם: באעה"ח ב' צו תר"ס ראדמישלא יצ"ו: הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן מ"ז. להרב הה"ג כש"ת מו"ה פנחס צאנגער נ"י מוצד"ק זמיגראד יצ"ו. בדבר הדו"ד בראובן שרצה להבריח נכסיו מפני בע"ח וביקש משמעון שיעשה לו פענדונג וליציטאציע וכן הי' והי' מונח המעות בגריכט עבור שמעון וקודם שהלך שמעון להגריכט אחר המעות שאל ממנו ראובן אם אינו חייב לשום אדם כי הי' חושש שמא חייב שמעון איזה חוב ויעשה בע"ח של שמעון עיקול ע"ז המעות ולכן ביקש משמעון שיתן צעסיא על המעות לאיש אחר והשיב לו שמעון שאין לו שום בית מיחוש ולבסוף בא בע"ח של שמעון וגבה מעות זה – ובאמת שמעון הי' שוגג בדבר זה יען שהוא כבר נתפשר עם אחיו של בעל חובו ורק מחמת שאחיו לא הי' לו הרשאה לפשר חזר בו הבע"ח מהפשרה והלך לתפוס המעות מהגריכט וכעת שמעון שילם לבע"ח כל חובו וראובן תובע משמעון המעות שהי' מונח בגריכט על שם שמעון ושמעון טוען הרי אנכי לא הרוחתי בזה כלל כי שילם לבע"ח כל הקרן מכיסו והסך שלקח בע"ח מהגריכט הי' מספיק רק על הוצאות האד וואקאט וזאת נגרם לי מזה שעשיתי הפענדונג והליציטאציע על שמי כי לולי זאת לא הי' עושים לי שום הוצאה בדא"ה כי ידע בע"ח שבאותו שעה לא הי לו מה לגבות אצלי ובשביל הטורח שרציתי לעשות לך להציל אותך מבע"ח א"צ לצמוח לי היזק