שו"ת מהר"ש ו סח

סימן מ"ג. להרב הה"ג בנש"ק וכו' כש"ת מ' חיים ראובן ז"ל מוצד"ק לאנציט יצ"ו. בדבר השאלה באופה עכו"ם שמחזיק נאמן ישראל והעכו"ם אופה בכ"פ פת הנילוש בחלב ביחד עם פת תפל הנאכל עם בשר ונסתפק אי מותר דיש בזה ב' חששות א' מכח ריחא ב' יש חשש שמא יזוב מן הפת הנילוש עם חלב תחת הפת תפל ותו יש לחוש שמא יבלע התנור ויפעפע בכל התנור ויבליע בהפת וכת"ה העיר מש"ס פסחים ע"ו בפת שאפאה עם הצלי דאסור לאוכלה בכותח והטעם משום ריחא ולשי' התוספות משום דקיי"ל כרב ולשי' רש"י דכיון דיוכל לאוכלה בבשר הוי כמו לכתחילה ומודה לו לכתחילה ולשי' הרי"ף הטעם דחשיב דשיל"מ ואמאי לא כתבו משום דהצלי מפעפע בתנור ומבליע שוב בהפת ועכ"ח דל"ח לזה עכת"ד: א) הנה באמת מכאן ליכא ראי' דהא י"ל דמיירי דכ"א מונח בכלי בפ"ע וכהא דשני פסחים דמיירי שצלאו בשפודין ושוב לא נבלע כלל לתנור דמכלי לכלי א"י אפילו בליעה שמינה. ולכך הוצרכו לאסור מכח ריחא אבל בצלאו בגוף התנור אכתי י"ל דאסור ע"י הבליעה דהא בהאי דפשטידא דעת החוו"ד דבזב אפילו אינו תחת הפת מ"מ נאסר משום דבשעת אפיה ל"ח נטבנ"ט ורק באינו זב כלל הטעם דמאוכל לכלי אף בליעה שמינה אינה יוצאה ובזב אפילו רחוק מהפת מ"מ כיון דנבלע בתנור שוב נאסר הפת וא"כ בפת שאפאה עם הצלי דהבשר הי' בעין בתנור שוב בלע התנור ושוב מבליע בפת ועכצ"ל דמיירי בצלאו בשפודין אך לשי' הכו"פ שם בפשטידא אם אינו זב תחת הפת ממש מותר משום דהוי ג' נ"ט ונהי דטעם א' באוכל מ"מ גם בנצלו מותר לשי' הרמ"א ועכ"ח דבג' נ"ט י"ל דאף אי טעם א' באוכל נמי מהני א"כ לשיטתו י"ל דבהא דפת שאפאה עם הצלי מיירי אף בצלאו בלי כלי ובאמת לעיל גבי בשר שחוטה שצלאו עם בשר נבילה דפליגי רב ולוי פירש"י דמיירי שצלאו בשני שפודין ושם ניחא אפילו לשיטת הכו"פ דנהי דנימא דגם בשעת אפיה שייך נטבנ"ט דאיסורא וא"כ גם בלי הטעם דריחא ג"כ נאסר משום בליעת התנור ואף די"ל דלרב יש נ"מ דמכח בליעת התנור לא הי' נאסר רק כ"ק דבליעה מכלי לשי' המג"א אף בשמן א"י רק כ"ק ומטעם ריחא י"ל דנאסר כולו דאמרי' היתר מפטם וחם בחם בלא רוטב בשמן נאסר כולו אבל עכ"פ ללוי דמותר בדיעבד תיקשי נהי דמשום ריחא אין לאסור מ"מ אוסר משום בליעת התנור ולכך נדחקו דמיירי שצלאו בשפודין ואף די"ל דלפי"מ שנסתפק הפמ"ג בסימן צ"ד די"ל דנטבנ"ט דאיסורא אינו רק מדרבנן א"כ י"ל הכא כיון דהוי ס' אי מפעפע בכל הכלי א"כ שוב הו"ל סדר"ב ואפילו בצלאו בגוף התנור מ"מ אם אינו זב תחת הבשר כשר א"כ ליכא חשש רק מכח בליעת התנור והו"ל נטבנ"ט ושוב הו"ל סדר"ב ונשמע לכאורה דרש"י סובר דנטבנ"ט דאיסורא אסור מה"ת – אך לשיטת החוו"ד ליכא הוכחה דרש"י יסבור דנטבנ"ט דאיסורא אסור מה"ת כיון דלשיטתו בשעת אפיה ל"ח נטבנ"ט: ב) נחזור להנ"ל די"ל דהא דפת שאפאה עם הצלי מיירי בצלאו בכלי ולכך הוצרכו לאסור משום ריחא דוקא אבל בצלאו בגוף התנור שפיר יש לאסור משום בליעת התנור – אולם לדינא יש בזה כמה צדדי היתר דמטעם ריחא אין חשש כיון שהוא תנור גדול ופתוח וגם יוכל להרחיק ולהניח גחלים באמצע ולשמא יזוב ליכא חשש רק בפשטידא ועיקר החשש מכח בליעת התנור א"כ לשיטת החוו"ד התנור לא בלע כלום דבליעה מאוכל לכלי א"י בלי רוטב אפילו משהו וממילא היכי דל"ש חשש שמא יזוב אף לכתחילה מותר ואף לשיטת הפמ"ג דמאוכל לכלי ג"כ יוצא בליעה שמינה ושוב יש לחוש שמא מפעפע בתנור מ"מ לשיטת הכו"פ חשיב ג' נ"ט וגם בב' נ"ט רוה"פ התירו כגון בנצלו ואף דלכתחילה אסור לגרום נטבנ"ט ומה"ט כ' הפמ"ג דאסור אפילו באינו זב תחת הפת משום דנטבנ"ט אסור לכתחילה וזה הוי כלכתחילה דיוכל לאוכלו בהדי בשר מ"מ באמת משמע משיטות הפוסקים דעיקר החשש באינו זב תחת הפת לשמא יזוב דדרך לזוב אבל מטעם נטבנ"ט הי' חשיב דיעבד וראי' לזה דגם בריחא מפורש ברמ"א דאם אין לו פת בריוח מיקרי דיעבד ועיי"ש בט"ז בשם הת"ח ועיין בט"ז סי' פ"ד לענין לב שרץ לחו"נ דאם ביטלו העכו"ם בס' מותר וכתב בפמ"ג דנהי דא"מ איסור לכתחילה מ"מ לאחר שביטלו העכו"ם מיקרי דיעבד גם לדידן ובאמת הרדב"ז כתב דאם העכו"ם ביטלו בס' אסור לקנות ממנו דבקנה חשיב כמבטל לכתחילה אבל המהר"מ מלובלין פסק להיפוך: ג) וא"כ יש בזה כמה צדדי היתר חדא דלשיטת החוו"ד החמאה הבלועה בהפת א"י לתנור בלי רוטב ולא בלע כלל ונהי דעל הדף מושחין ג"כ שומן תחת הראגלין מ"מ י"ל דזה חשיב רק בסיכה דמשהו עבדו לה ובטל והיכי דבטל מקודם מותר ליתנו בבשר כמפורש בש"ך סי' צ"ט בשם הת"ח דחלב שנתבטל במים אף לכתחילה מותר ליתנו לבשר משום דכבר נתבטל ועיי"ש בפמ"ג דבדיעבד בלא"ה מותר דעכשיו בטל הוא ורק אי היתר בהיתר בטל מותר ליתנו לכתחילה וגם א"ל דבליעה שמן יוצא מ"מ יש ספק שמא אינו מפעפע בכל הכלי ובפרט דהו"ל נטבנ"ט ונהי דאסור לכתחילה מ"מ לענין זה שוב מועיל הספק שמא אינו מפעפע להכלי דנודע דמידי דכשר בדיעבד כשיש עוד ספק להתיר שרי אף לכתחילה כסברת הר"ן פ' הכותב הנודע ורק א"נ כשיטת החוו"ד דבשעת אפיה ל"ח נטבנ"ט ונימא דבליעה שמן יוצא מאוכל לכלי אז שוב יש חשש שמבליע בכל הכלי – עכ"פ יצא דאיכא צד להתיר או די"ל דהתנור אינו בולע או דהו"ל נטבנ"ט ונהי דאסור לכתחילה מ"מ תו יש ספק שמא אינו מפעפע בכל הכלי וגם יפה כתב כת"ה דבליעה מכלי א"י רק כ"ק וא"כ יהיה אח"כ ששים וכן כתב בשו"ת ד"ח יו"ד ח"ב סימן נ"א דהש"ך מיירי בענין שלא יהי' ששים ונהי דבלא נתבטלו מקודם אסור ליתנו לכתחילה לבשר כדי שיתבטל מ"מ כשדנין רק לענין חששא דאין מבטלין דלשי' רוה"פ אינו כ"א דרבנן בוודאי דיש לסמוך אהא דכתבתי לעיל או משום דלא בלע או משום דהוי ג' נ"ט וגם דאינו מפעפע ואף דבפשטידא אסור לכתחילה עיקר הטעם מחשש דשמא יזוב אבל היכי דל"ש חששא דשמא יזוב ליכא חשש