שו"ת מהר"ש ו נ

דבר מבית אחד לחבירו רק שפת העירוב יאסור ביום השבת באכילה בזה סגי אם ביה"ש הי' מותר לאכילה א"כ לפ"ז מותר אף לערב בפת חמץ כיון שמותר באכילה אף ביום ש"ק עד סוף שעה ד' אך יותר טוב לערב במצה שעכ"פ מה"ת יהי' עליו שם היתר לגמרי ועכ"פ חזי לקטנים וז"ב בס"ד: ד) ובדבר אחד שלקח בע"פ לפנות ערב הכלים ש"ס מעלי' ושכח על קדירה אחת אם הוא של בשר או של חלב. – והנה על ידי הגעלה בוודאי דמותר דאף דאין מגעילין מבשר לחלב מ"מ כאן שא"י להשתמש בו כלל דהא א"י אם הוא של בשר או חלב שוב מותר להגעילו ויוכל להשתמש בו מה שירצה כיון שאין כוונת המגעיל בשביל להחליף מבשר לחלב ועיין פמ"ג או"ח סימן תנ"א דבמכשיר מחמץ לפסח יוכל להחליף מבשר לחלב ועיין ח"ס יו"ד ובפמ"ג סימן תק"ט אך עיקר הספק יען שבשעה שבא לישאל כבר היה יו"ט ואין מגעילין ביו"ט אי יש היתר לשמש בלי הגעלה – והנה באמת י"ל בפשיטות דיוכל להשתמש בו מה שירצה בלי הגעלה דהוי ס"ס להתיר שמא הכלי הוא כמו מה שרוצין להשתמש בו עכשיו היינו שמא הוא בשר ועכשיו ישתמשו בו ג"כ בשר וספק הב' שמא כשי' החכ"צ דטעם פגום אחר יב"ח מותר לכתחלה וכיון דאין הדבר נוגע עכ"פ לחשש איסור תורה דהא הוא אב"י ובדיעבד יהי' היתר שוב בוודאי דמועיל ס"ס להתיר לכתחלה וכבר הבאתי כמ"פ דבדבר דבדיעבד יהיה לו זכות וודאי מהני סברא קלה להגבותו לכתחלה וע' תוס' קדושין כ"ה ומנחות די"ד ויומא דף ל"ג א"כ הכא דליכא חשש על דיעבד בוודאי היכי שיש ס"ס מותר להשתמש בו איזה מין שירצה או בשר או חלב: ה) ואף שיש לומר כיון דבכה"ג שלא יוכל להשתמש בו שום דבר מותר להגעילה שוב אין לנו להתיר בלי הגעלה דיש לומר דחשיב דשיל"מ ויש חד שיטה דבדשיל"מ אף ס"ס לא מהני. אך באמת קיי"ל דכלי של איסור שנתערב לא חשיב דשיל"מ לשי' הרשב"א משום דצריך הוצאות ולשי' היש"ש משום דתלוי במעשה ורק בנתערב בפסח כתב המג"א בסי' תמ"ז דיש ס"ס להחמיר שמא גם בצריך הוצאות חשיב דשיל"מ ושמא כשי' הרמב"ם ז"ל דחמץ חשיב דשיל"מ אבל הכא בנ"ד ליכא רק צד א' להחמיר שמא גם על ידי הגעלה חשיב בכלל דשיל"מ ונגד זה יש ס"ס להקל א' שמא היא מתשמיש שישתמש בו עתה ושמא אחר יב"ח מותר אף לכתחלה וכיון דבלא"ה ליכא חשש רק על איסור דרבנן דהוא רק לכתחלה בוודאי מועיל ס"ס דממ"נ לשי' הט"ז בסי' ק"ו באיסור דרבנן והיא דשיל"מ מועיל ס"ס להקל ולשי' הש"ך באם ב' הספיקות יש ספק על התחלת האיסור כמו ס' מוכן ביו"ט שני דמותר דשמא נולד מעיו"ט ושמא היום חול וה"ה הכא יש ס"ס טוב' שמא הבליעה שבו הוא מאותו דבר שיבשלו בו עכשיו ושמא כהחכ"צ א"כ וודאי דמועיל ס"ס – אך ליתר שאת יש מקום להתירו להגעילו ביו"ט דממ"נ א"נ דאסור להגעיל ביו"ט שוב יועיל הס"ס להתיר לשמש בו בלי הגעלה דהא יוכל להשתמש בו היום ומחר בכה"ג כתב הצל"ח דל"ח דשיל"מ וא"כ עיקר איסור להגעיל ביו"ט משום תיקון לגבי הגברא א"כ הכא אם יאסר להגעילו ביו"ט שוב יהי' מותר לבשל בו בלי הגעלה א"כ שוב לא חשיב לע"ע שום תיקון דאין התיקון נעשה מיד ושוב מותר להגעילו גם ביו"ט: ו) כללו של דבר באמת הי' מותר להשתמש בו בלי הגעלה מטעם ס"ס בדרבנן ולשיטת הרשב"א לא חשיב בכלל דשיל"מ ואם היה רוצה להגעילו גם כן הי' מותר ועיין בספרי ח"ד סימן ס"ט ואכמ"ל: ז) אך לכאורה יש להעיר דהאיך אפשר להגעילו ביו"ט אף די"ל דל"ח תיקון לפי שאם נאסר להגעילו ביו"ט שוב לא יחשב בכלל דשיל"מ דהא יפסיד השתמשות הכלי באותו יום מ"מ כיון דעכ"פ לא יוכל לשתות המים שיהיה בו בליעה של איסור דעכ"פ נוטלפ"ג אסור לכתחלה וחשיב כלכתחילה כמפורש ביו"ד סי' צ"ב בט"ז דמים שבישלו בכלי של חלב שאב"י ותחכו בו כף כשר ב"י דהמים אסורים דחשיב כלכתחילה וא"כ אסור להחם ביו"ט שלא לצורך או"נ והרדב"ז אינו מתיר להגעיל רק במים שהוחמו מעיו"ט כמ"ש בספרי ח"ד סימן ס"ט – אך י"ל כיון דאמרינן מתוך ורק דבעי צורך קצת וכבר כתבו בתוספות כתובות ד"ז דאף לצורך מצוה דרבנן חשיב צורך והכא עכ"פ חשיב צורך קצת נהי שלא ישתה מהמים מ"מ יש בו צורך קצת שיוכל לבשל אח"כ בהכלי אך באמת קשה לסמוך על זה דלשי' הרבה פוסקים בבטול חמצו אסור לשורפו ביו"ט דמצוה דרבנן לא חשיב צורך ובפרט הכא דיש ס"ס להתיר ויוכל להשתמש בו בלי הגעלה שוב אסור להחם מים שלא לצורך אך עכ"פ להחם מים ע"י עכו"ם דעכ"פ הוי בכלל צורך קצת ויש להתיר אמירה לעכו"ם לצורך מצוה כנלע"ד ברור בס"ד: כתבתי ה' קדושים י"ז למב"י תרצ"ב לפ"ק קאשוי. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן כ"ח. להרב הה"ג חו"ב כש"ת מ' אברהם אהרן כ"ץ ז"ל אבד"ק ניטרא יצ"ו. בדבר שאלתו שנשלח גט מירושלים עה"ק ליד שליח שני כנהוג ונכתב בו שם הקודש כהוגן וגם שם הנקרא בפ"כ בלשון לעז הוא כהוגן אך שם הכינוי של אבי האשה בקהלתכם הוא הרש בפתח ונכתב דוב צבי דמתקרי דוב הערש ודמתקרי היינריך ונסתפק כת"ה אי ל"ח שינוי משם הרש להערש. א) הנה כבר כתבתי בתשובה לק"ק מינקאטש בענין כזה, והנה נודע שיטת העיטור והעבוה"ג דשינוי בשם אבי המגרש והמתגרשת כשר ואף שלא הובא דעה זו בש"ע עכ"פ כ' הפוסקים דליכא בזה חשש ד"ת כיון דחסר שם אביהם כשר א"כ ל"ב שיהי' מוכח שמות אביהם בגט רק דפסול מחשש לעז עכ"פ ליכא חשש ד"ת והגם דבשו"ת צ"צ סי' פ"ג כתב דגם עי"ש א"א להכשיר בכתב שינוי שם אבי' דלא עשאו כלל שליח לגרש בת זה שנכתב בגט רק בתו של איש אחר אך בשו"ת הגרע"א ז"ל סימן קי"ז הובא שו"ת הבי"מ להכשיר כיון שאמר הולך גט לאשתו א"כ עשאו שליח לגרש אשתו ונהי