שו"ת מהר"ש ו לז

ספק ובספק לא גזרו אבל ר' אשי חידש לנו דטעם דסד"ר לקולא הוי רק משום דתולין להקל ושפיר בדשיל"מ יש להחמיר וה"ה דלשיטתו גם סד"ר נגד ח"א הוי לחומרא ומיושב הכל בס"ד ודו"ק: ד' ויק"פ תרע"ז פה קאשוי יצ"ו. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. נ"ב ובגוף קושית הגרש"ק דנימא דמחזיקין מאיסור אמ"ה לאיסור יו"ט י"ל בפשיטות חדא כסברת הרשב"א יבמות דל"א לחלק בין היכי שיש ס' במעשה האיסור להיכי שיש ס' במעשה המתיר א"כ הכא דמעשה המתיר בוודאי נעשה דאחר שנפרש הביצה מן הגידין פקע האיסור אמ"ה והס' הוא במעשה האוסר אי נולדה ביו"ט מה ל"ש הא דמחזיקין מאיסור לאיסור שנית י"ל כסברת הר"ש הנודע דכיון דבמעי אמה הי' אסורה מה"ת וכעת דנין רק לענין דרבנן א"כ כיון דכבר יצאה מח"א ד"ת שוב אמרי' סד"ר להקל אף נגד ח"א וז"ב: סימן ט"ז. להרב הה"ג כש"ת מו"ה דובעריש נ"י מוצד"ק דעמביטץ יצ"ו. בדבר שאלתו באיש אחד שיש לו מסחר עם ברזל (אייזעטוארפנהאנדלונג) ואדון אחד שלוקח אצלו כל מיני סחורות של ברזל בא אליו ועשה אצלו בפמשטפלונג על סחורות הנ"ל. ובתוך אחד השיחים אמר לו שמעמיד כעת בית תפלה והעמיד אצלו שישלח לו מיני ברזל הנצרכים לבנין בית תפלה הנ"ל וגמר עמו הבפשטפלונג ושואל כת"ה אם יש להתיר לו כזאת יען שאפשר עי"ז יפסיד כל הכפשטפלונג למותר הבנינים. זה תורף שאלתו: א) והנה יפה הביא כת"ה דגם במוכר בהקפה אם יוכל לקנות בהקפה י"ל דל"ש לפ"ע ולשיטת הש"ך בעכו"ם לכ"ע ליכא איסור היכי שיש לקנות במק"א וכמ"ש הדג"מ יו"ד סי' קנ"א אך שסיים הרמ"א דכל בעל נפש יחמיר לעצמו והנה אם אין הסחורה לגוף הכיפה שמעמיד שם הע"ז רק לצורך החצר שמעמידין בו הכיפה יש עוד צד היתר כמפורש בהמחבר סי' קמ"ג סעיף ב' ואף שהט"ז חולק שם דזה תלוי בפלוגתת רש"י ור"י עכ"פ בנ"ד דיוכל לקנות במק"א בכה"ג ליכא לפ"ע ד"ת ורק שי"ל דיש בזה איסור דרבנן כמ"ש בתוס' שבת ד"ב בר"ן ע"ז ד"ו ועיין בתפארת שמואל על הרא"ש פ' א"נ שוב בדרבנן יש לסמוך אשיטות רש"י דלצורך בנין שאינו להע"ז גופא יש להקל ועיין שו"ת מנחת ש"י סי' פ"ב שרצה להקל גם לענין העמדת חלונות בבית עכו"ם ועפ"י דברי הח"ס חו"מ סי' קצ"ד ובספרי ח"א סי' פ"ג דחיתי דבריו דהח"ס מיירי רק לענין מילדת דיאמרו דהותר גופן של עכו"ם והעיקר כיון שיגיע לו עי"ז הפ"מ ממכירת סחורות דהיתר והעכו"ם כבר הורגל לקנות אצלו ולשיטת כ"פ דדנין דין מערופיא וחזינן דהוי ככבר זכה ועיין חו"מ סי' שפ"ו וא"כ י"ל דהוי כהפסד גמור וא"כ נהי דבעבר על ל"ת מחויב לבזבז כל ממונו מ"מ הכא דאינו רק חומרא לבעל נפש י"ל דא"צ להפסיד ממונו וכמ"ש בספרי ח"א סי' כ"ח דאף דאין להתיר שום איסור בשביל חשש שיצא לתרבות רעה מ"מ בדבר שאינו רק מידת חסידות והרחקה לבעל נפש י"ל דא"צ להרחיק היכי שיש מכשול לחבירו. ואף שי"ל דהכא דאינו מפסיד מכיסו רק מניעת הריוח י"ל דל"ח בכלל הפסד ועיין תוס' ע"ז די"ג דמה שמניחין לו המכס ל"ח הנאה ועיין בטו"ז יו"ד סי' קמ"ט ס"ק ב' ועיין תוס' ב"ב דקנ"ד דלגבי היורשים ל"ח פסידא כיון דלא יהבי לו מידי עיי"ש מ"מ הכא שכבר עשה המקח הוי כהפסד מכיסו ועיין שו"ת מהרי"ק שכ' דאף דקיבל עליו השבועה בשביל שחבירו יעשה לו טובה ל"ח אונס דהא הי' הברירה בידו שלא לקבל הטובה מ"מ אם כבר נתן לו מתנה ואם לא הי' נשבע הי' לוקח המתנה בחזרה דחשיב אונס. ועיין בפר"ד דרוש כ"א א"כ הכ"נ כיון שכבר עשה עמו מקח דהוי ככבר זכה בו וחשיב הפסד. ובפרט שכפי הנראה רוב פרנסתו הוא מעסק זה ומצינו בש"ס סנהדרין דכ"ו דהתירו איסור דרבנן משום חיי נפש ועיין יו"ד סי' קנ"ט ע"כ מכל הני טעמי נלע"ד להתיר לאיש הנ"ל ליתן הסחורה וזה ברור בס"ד: א' שלח תרס"ו לפ"ק ראדמישלא יצ"ו. הכ' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן י"ז. להרב הה"ג מו"ה יהושע לעבאוויטש נ"י האבד"ק רעטיאג יצ"ו. בדבר ביהכנ"ס דקהלתכם שרוצים ראשי הקהלה להוסיף ספסל בין הספסל הנקרא בשם ברכת כהנים ובין ספסל מזרחי כי יש שם מקום מרווח מאוד ורק האנשים היושבים בספסל הראשונה נגד מזרח מעכבים באומרם כי הם זכו להיות הראשונים בספסל שכנגד כותל מזרח. וכת"ה הביא מתשובת הרא"ש הובא בחו"מ סי' קע"א והביא משו"ת ח"ס או"ח סי' כ"ו וסי' כ"ט: א) הנה כפי המפורש שם בח"ס אם עושה המחיצה בחלק שלו אז אם ליכא הפסד ממון לחבירו א"י לעכב עליו אבל אם הסיר נסר השותפות אז יוכל חבירו לעכב אף בשביל הורדת כבוד לחוד ובאמת מצינו כזאת בקדמונים שיטת הראב"ד דגם בגרמי אינו חייב רק היכי דבדחבריה קא עביד אבל אי בדידי' קא עביד אף שחבירו ממילא מפסיד עי"ז בכה"ג אינו חייב משום דד"ג עיי"ש לענין עבד שעשאו רבו אפותקי ועיין בספר חידושי הרי"ם קידושין שהעיר בהא דהמוחל שט"ח צריך לשלם להלוקח משום דדג"מ הא לשיט' הר"ת דמש"ה מועיל מחילה משום דשיעבוד הגוף אינו נעכר א"כ מיקרי בדידי' קא עביד מעשה וכתב דעכ"פ מדרבנן גם שיעבוד הגוף נמכר ואפ"ה מועיל מחילה משום דמד"ת לא קנה השיעבוד הגוף כלל דא"נ דקנתה השיעבוד הגוף ואפ"ה יוכל למחול א"כ שוב מקרי אגוד גבי הבעל ול"מ בקידושין כמש"כ הרשב"א ז"ל קידושין דמ"ח וע"כ דאינו מקנה לה השיעבוד הגוף א"כ שוב אם ימחול לא יצטרך