שו"ת מהר"ש ו לד

במקום גלוי דלכ"ע הוי עכ"פ חד דרבנן ולחד שיטה הוי מה"ת ואפ"ה מותר א"כ מכ"ש בביה"ס דליכא חשש ד"ת וכמ"ש הח"ס וי"ל דהוי בגדר תרי דרבנן פשיטא דבכה"ג לכ"ע יש להקל מכח זה דהוי סכנה להסירן ועיין בשו"ת מהרש"ם ח"א סי' מ"ו שכתב בשם הפח"י דבביה"ס א"צ כלל שיהי' ראוי לביאת מים דדוקא היכי דאפשר למים לבוא לשם כגון תחת החזה אף דגזה"כ דא"צ לביאת מים אבל עכ"פ בעי שיהי' ראוי לביאת מים אבל בביה"ס דא"א כלל להמים לבוא לשם א"צ שיהי' ראוי לביאת מים וכן הרגיש בזה השואל בנוב"י סי' קל"ה ונהי דהנוב"י דחה דבריו מ"מ כבר הרגיש בזה בשו"ת הרמ"ע דדבר שהוא סתר גמור א"צ ראוי לביאת מים והובא הדבר להלכה בבינת אדם עכ"פ נחזור לדינא דיש להקל בזה חדא דכיון דרוב שיש להם חולי כזו אינם מקפידין וא"כ יש לנו למיזל בתר רוב נשים שיש להם חולי כזו וגם מצד הסכנה שכ' הפמ"א והד"ח דעי"ז חשיבה כאינה מקפדת ועכ"פ לכ"ע חשיב הדבר בגדר ס' מקפדת או לאו וא"כ בביה"ס דמקילין בספק אם הי' עליה דבר חוצץ יהי' מאיזה טעם שיהיה ה"ה דיש להקל בביה"ס בס' מקפדת וכדאי הם כל הפוסקים הנ"ל לסמוך עליהם בדרבנן: ד) וראיתי לכת"ה שהביא בשם הג' בעמח"ס מ"פ שרצה להביא ראי' דגם היכי דא"א למים לבוא לשם ג"כ ל"מ הטבילה משום דבעי שיהי' ראוי לביאת מים מהא דהקשה בתוס' חולין דע"ג גבי ידות הכלים דיהי' פסול מכח חציצה וביאר הר"ש והרא"ש בפרק י' ממקוואות בכוונתו דגם בביה"ס עכ"פ ראוי לביאת מים בעינן ונשמע כנ"ל אכן כת"ה כתב להשיג עליו דשאני התם דיש אופן ליטול הבית יד ואז הרי יהי' מקום גלוי שפיר יש מקום לומר דבעי שיהי' ראוי לביאת מים אבל באשה בביה"ר דלא משכחת שיהי' אותו מקום מקום גלוי שפיר י"ל דאף ראוי לביאת מים לא בעי עכת"ד – דבריו צודקין דהרי מפורש הכי בתוספות סוטה דכ"ח דאותו מקום באשה לעולם מיקרי מקום סתר וגם גוף החילוק שכתב כת"ה מצינו כה"ג בשו"ת רעק"א ז"ל לחלק בין הדין דס' דרוסה שנתערב באחרים לבין דינו של מהריב"ל בס' טריפה שבישלו בכלי ונעשה אב"י דבשלמא התם לאחר שנעשה אב"י לשי' הסוברים דהא דד"ת מחליא לי' לשבח הוי רק מדרבנן לא משכחת שיהי' מקום לדון על איסור ד"ת שפיר מקילין מכח סד"ר אבל בספק דרוסה דאפשר שיהי' ניכר האיסור א"כ הרי אפשר שיהי' לנו לדון עוד על איסור ד"ת בכה"ג א"א להקל כעת מכח סד"ר עיי"ש הדרן לדינא בנ"ד ליכא חשש מכח חציצה וז"ב בס"ד אך לענין בדיקת ז"נ באמת אם א"א לבדוק בחו"ס קשה להקל דלשי' רוב הפוסקים עכ"פ בשעת הפס"ט בעי בדיקה בחו"ס דאז עדיין אינה בחזקת טהרה ויש לחוש שמא כותלי ביה"ר העמידו דם ובפרט דיפה כתב הסד"ט דאף א"נ דל"צ בדיקת חו"ס כ"ז היכי דליכא דבר המעכב אמרינן דאם הי' דם הי' נופל לבית החיצון אבל אם יש טבעת יש לחוש שמא נתעכב דם תחת הטבעת ע"כ עכ"פ בשעת הפס"ט בעי שיהי' אפשר לה לבדוק תחת הטבעת ועיין בנוב"י סי' קל"ה ובשו"ת רעק"א סי' ס' ושו"ת בי"צ סי' כ' מה שאמר בזה ולענין שאר בדיקות אחר יום א' יש להקל כנלענ"ד בס"ד לדינא: באעה"ח ג' שמות תרע"ג ראדמישלא יצ"ו. הק' שמואל עגגיל חופ"ק הנ"ל. סימן י"ד. להרב הה"ג חו"ב כש"ת מ' מנחם שלום ז"ל מוצד"ק קלאסנע יצ"ו. בדבר שאלתו באחד שקנה בית מהח"ק וסמוך לביתו יש שכן שהעמיד בנין סאפיס והסאפיס סמוכים לכותלו ועתה טוען כי נראה מתוך המאפא שהסאפיס עומדים במקום שהי' שייך מעט להח"ק היינו שהי' גבול מפסיק בין בתים הללו והשכן קיבל כל המקום ובנה עליו הסאפיס ומשתמש במקום וכותל שאינו שלו – והשכן טוען כי מורישו בנה הסאפיס עוד טרם שקנה מערער ביתו מהח"ק ומורישו החזיק שני חזקה קודם שקנה המערער וגם הם החזיקו כבר שני חזקה זטו"ת: א) הנה כת"ה נסתפק מחמת שכבר החזיק מורישו יותר משני חזקה גם אחר שקנה המערער והיורש בעצמו כבר החזיק יותר משלשה שנים ומוריש שלו החזיק בהבית ובהבנינים קודם שקנה המערער ביתו מהח"ק. וכת"ה האריך בבירור הדברים דתמיד טוענין ליורש אך הביא מהשט"מ דאם נתברר שהראשון ירד פ"א להבית בתורת גזילה אף שהראשון החזיק בה פעם שנית אפ"ה חשיב כחזקה שאין עמה טענה ע"כ נסתפק כת"ה כיון שלא נמצא שום כתב בפנקס הח"ק שמכרו או נתנו במתנה להמוריש חלקם במקום גבול המשסיק בין הבתים, א"כ נראה שהעמיד הסאפיס שלא ברשות א"כ הוי כחזקה שאין עמה טענה עכת"ד באמת י"ל כיון דלע"ע הח"ק אינם מערערים שהעמיד הסאפיס שלא ברשותם א"כ מס' אין לקלקל חזקת מורישו וחזקתם ולא דמי להא דירד פ"א לשדה בגזילה דשם איתרע פ"א חזקת כשרות שלו אבל הכא די"ל דמחלו לו הח"ק נהי דאם היו מערערים הי' אפשר לומר דלא מהני חזקה בדבר של רבים אבל כ"ז דליכא עירעור א"א מספק להוציא קרקע ממי שמוחזק בה נהי דבס' קנין קרקע אזלינן בתר חמ"ק כ"ז אם הס' נולד בין בעל הקרקע להלוקח אבל הכא נהי דמפורש במהרי"ט סי' קל"א דספק מחילה אינו מוציא מידי חיוב וודאי אבל כ"ז אם הי' הח"ק מערערים י"ל דחמ"ק דידהו עדיף אבל הכא נגד המערער דיש ספק אם הי' לו זכות מעולם בהגבול שבין הבתים דאם העמיד הסאפיס ברצון הח"ק א"כ לא החזיק המערער במקום הנ"ל א"כ נגדו נקראים מוחזקים לע"ע וא"א מס' לקלקל חזקתם ועיין בספרי ח"א סי' ל"ה שהבאתי מדברי הבי"מ אה"ע סי' קע"ח דבתובע ליורש וטוען אינו יודע א"פ דמפורש בחו"מ סימן פ"ה דפטורים ובקצה"ח שם כתב שטוענים ליורשים שאביהם הי' טוען שפרע בוודאי ונשמע שאם אביו כבר טען קודם מותו איא"ס שוב גם היורש חייב – אך הבי"מ כתב דגם בכה"ג פטור היורש דגם אביהם