שו"ת מהר"ש ו קנז

סימן קכ"ב. להרב הה"ג חו"פ כש"ת מוה"ר צבי הירש כהנא האבד"ק ספינקא יצ"ו. בדבר העגונה אשת ר' יעקב הערשקאוויטש אשר הי' במקום המלחמה ובא ממנו מכתב מעיר אחת שהוא שם בהשפיטאל ואח"כ בא טעלעגראם משם אל אשת ר' יעקב הנ"ל והודיעו לה שבעלה מת דען 1915 21/9 למספרם והי' כתוב שמו ושם הכינוי גם שם הרעגימענט, וכתבו כי קבירתו תהי' דען 23/9 הנ"ל ואח"ז נסעה האשה שמה והביאה כתב מהחברה קדושה בחתימת החברה ובחותם דגבאי בזה"ל, תשובה על בקשת אשת ר' יעקב הערשקאוויטש מסקאנציע גליל חוסט שמת דען 21/9 בשפיטאל דפה ונקבר בביה"ח של היהודים בפה. זה תורף השאלה בקצרה: א) הנה כת"ה מסופק אי יש לסמוך על ידיעת הט"ג כי אינו מקוים ולא נודע מי כתבו, וגם כי הוא כתב עכו"ם – ועל הכתב שהביאה מהח"ק פקפק כת"ה כי אפשר שכתבו פסולי עבירה ד"ת ולא מהימן אם משיב ע"י שאלה – והנה אם כי קשה לסמוך על התעודה מהח"ק דהא לא כתבו שיש להם ידיעה מעצמם מי היה הנפטר כי יוכל להיות שרק ע"י הודעת שרי השפיטאל שכתבו להם שם הנפטר כתבו הם ג"כ כזה וא"נ דשרי הערכאות לא מהימני להודיע מי הוא המת כמ"ש בשו"ת מרן ד"ח דיש חשש מקבלי שוחד וגם השרים בעצמם אינם רואים במיתת האנשים דק מה שהמשרתים מודיעים ע"י שאלה ל"מ ושוב א"נ כנ"ל גם על הכתב מהח"ק אין לסמוך דהם אינם יודעים רק ע"י הודעה מהשרים. אך באמת בשעת שבא מכתב הראשון והודיעו לה שהוא חולה, מכתב זה וודאי אמת דהא אז הי' אפשר לה לבוא שם ולחקור אם הוא מונח שם, ובמדעל"ג ולהתברר שקרו תיכף גם עכו"ם בלי מסל"ת נאמן כמפורש בשו"ת מרן ד"ח ח"א סי' כ"ד דרק באמר סתם מת פלוני י"ל דסובר העכו"ם שאף אם הוא חי לא יבוא לביתו ולא יתברר שקרו – א"כ הכא עכ"פ הוי כבירר שהי' מונח שמה פאליזירט כמו שכתב לאשתו, וא"כ עיקר החשש שכתב בתשובת ד"ח דיש לחוש שרצה לברוח ממקום המלחמה ונתן שוחד שיכתבו עליו שמת. אבל הכא דהי' פאליזירט ולא היה לו עוד שום פחד שיצטרך לילך עוד למקום מלחמה. וע"כ שמת באמת איש הנ"ל וי"ל דבכה"ג גם לפי שי' מרן הד"ח זצ"ל מועיל הודעה מערכאות וגם י"ל כיון שכ' שמת דען 21/9 ויקברו אותו דען 23/9 הוי כמו הודעה שתבא ליום קבירתו ללותו א"כ אז הוי בכלל מדעל"ג ולהתברר שקרו גם עכו"ם בלי מסל"ת נאמן כמו שהבאתי בחדושי ממתני' דמאי פ"ד מ"ה האומר למי שאינו נאמן על המעשרות וכו' מאיש פלוני כ"ז נאמן. ועיין בש"ס בכורות ל"ו דאשה מהימנת אם אמרה מאיש פלוני כיון דהוי מדעל"ג. א"כ שפיר י"ל דהידיעה מערכאות ע"י ט"ג הוי ידיעה מעליה: ב) ובפרט מה שהודיעו לאנשי הח"ק היה בוודאי במסל"ת דהא אנשי הח"ק לא שאלו אותם רק מעצמם הודיעו להם שם המת וכבר כתב בשו"ת ח"ס דהכתובה מהפנקס הוא במסל"ת דאף אם המשרת משיב ע"י שאלה מ"מ בשאלת עכו"ם לעכו"ם אכתי חשיב מסל"ת לשי' רוה"פ כמ"ש הבי"ש אהע"ז סימן י"ז ס"ק מ' וס"ק מ"ח. ובפרט היכא דלא נשאל על איש ידוע רק סתם מי מת זה חשיב מסל"ת כמ"ש בקי"ע אות תט"ו בשם הצ"צ – ואף שיש לחוש שמא שאלו הח"ק מי הוא המת מ"מ עיין בקו"ע אות ר"ס דשיטת רוב הפוסקים דבישראל המעיד מפי עכו"ם אף שאינו אומר בפי' שהעכו"ם הי' מסל"ת מ"מ י"ל דגם הר"ן מודה שתולין שהי' במסל"ת ודלא כמ"ש הב"ש דבזה גם התה"ד מחמיר ולשי' הטו"ז עכ"פ הר"ן מחמיר. רק אדרבא בזה גם הר"ן מיקל – ובפרט דבאמת לשי' רוב הפוסקים ערכאות נאמנין אף שלא במסל"ת ובפרט אחרי שכבר עברו זה כמה שנים ונאבד זכרו דבכה"ג מפורש ברמ"א בשם מהרי"א דגם בעדות עכו"ם בלי מסל"ת עכ"פ אם ניסת לא תצא. והטעם דעכ"פ ע"י שעברו כמה שנים איתרע חא"א וי"ל דעפ"י הרוב גם עכו"ם אינו משקר במדע"ל ורק מיעוט המצוי בהדי ח"א כ' בנוב"י דיש חשש ד"ח אף לשי' המהרש"א חולין י"א דסמוך מיעוט לחזקה אינו רק דרבנן. מש"ה גם בדיעבד תצא. אבל בעברו כמה שנים איתרע חא"א. ושוב למיעוט המצוי לחוד ל"ח רק מדרבנן כמ"ש התוס' ע"ז ד"מ, שוב בחשש דרבנן אם ניסת ל"ת. ולפ"ז כיון דגם על ידי הודעה מעכו"ם גם בלי מסל"ת עכ"פ אם תינשא נימא לא תצא ע"כ דהוי רק חשש דרבנן ורק לכתחילה. שוב כשיש עוד ספק שמא הידיעה להח"ק היה במסל"ת לענין חשש לכתחילה בוודאי לכ"ע מועיל ס' מסל"ת להתיר אף לכתחילה. וכיון שכ' שמת איש יעקב הערשקאוויטש מעיר הנ"ל גם כתבו שם הרעגימענט א"כ לשי' כמה פוסקים גם שמו וכינוי סגי ובפרט בצירוף שם עירו גם הנומער מהרע- גימענט חשיב כשם אביו כמפורש בשו"ת מהרש"ם ח"ב סימן ל"ב: ג) ומה שחשש כת"ה שמא מי שחתם על הכתב מהח"ק הוא פסול לעדות באמת זה הוי לא שכיחא דבעיר הלז יהי' ממונה על הח"ק פסול בעבירה ד"ת – ובפרט יפה הביא כת"ה לצירף שי' הנמ"י דרשע שאינו דחמס כשר לעדות אשה ובפרט בספק פסול חשיב ס"ס להתיר כמ"ש בשו"ת בי"צ ובפרט דגם בעדות ערכאות לחוד אף א"ק דל"ח מסל"ת אפ"ה אם ניסת ל"ת שוב לענין לכתחילה מצטרף הספק שמא מנהל הח"ק הוא כשר לעדות וכיון שכל הודעה מהשפיטאהל להח"ס הי' במסל"ת לכ"ע מועיל אף שהשיב המנהל להאשה על ידי שאלה: ד) וראיתי להגאבד"ק טארנא ז"ל בספרו אמרי יושר שחידש דכמו שכתב במהרא"י דבנתכוין להעיד כיון דלר"ל מהני א"כ לדידן מהני עכ"פ אם ניסת דבדיעבד סמכינן אר"ל, ה"ה דבפסול עבירה ד"ת כיון דלחד מ"ד יבמות דף כ"ה מהני עדותו עכ"פ גם לדידן אם ניסת לית – ובאמת יש לחלק דבשלמא בנתכוין להעיד דאינו רק פסול דרבנן דמה"ת רק בנתכוין להתיר אינו נאמן א"כ שפיר בדיעבד סמכינן בחשש דרבנן על ר"ל כמפורש בש"ס נדה ד"ו כדאי ר"א לסמוך עליו כשעת הדחק