שו"ת מהר"ש ו קנו

קידשה אחר צריכה גט מהשני ג"כ א"כ מפורש בסי' כ"ח סעיף ה' בקידשה בציפתא ואח"כ אמר תתקדיש בד' זוזי דהוי ס"ק וכתב הבי"ש דלשיטת הרא"ש באמת בתחילה נתכוין לקדשה בציפתא גופה רק דאח"כ חזר בו וכ' באב"מ אף דבקידושין ל"מ חזרה תוכ"ד מ"מ לשיטת הרשב"ם בב"ב ק"ל ע"א רק מדרבנן ל"מ חזרה והכי דהוי רק ס' קידושין מהני חזרה דהוי סדר"ב ולקולא א"כ גם הכא כיון שאומרת שלא הבינה ולשי' הרא"ש גם באומר לשון קידושין אינו רק ס"ק שוב מהני חזרה תכ"ד: ב) עוד הי' מקום לומר דאף לשיטת הפוסקים דגם מה"ת ל"מ חזרה בקידושין מ"מ י"ל לפמש"כ בר"ן שבועות דבדבר כזה כמו קידושין אדם עושה בהסכמה גמורה ולא שייר לעצמו כח שיוכל לחזור תוכ"ד, א"כ י"ל כ"ז דוודאי היכי דהקידושין הם בהיתר גמור אז אמרינן דעושה בהסכמה גמורה ממילא גם תוכ"ד ל"מ חזרה אבל בקידושין כזו דאינה בהכשר גמור דחציף מאן דמקדש בלא שידוכין ובזה"ז המנהג שאין מקדשין רק תחת החופה א"כ ע"כ דאיש זה יצא ממנהג רוב ישראל הכשרים ונהי דמהני קידושין. עכ"פ ל"ש הסברא דעושה בהסכמה גמורה א"כ כשחזר תוכ"ד אפשר לומר דגם בתחילה לא עשאו בהסכמה גמורה – יצא אם היה הדבר מבורר דזרקה הטבעת תוכ"ד ולא אמרה לו מתחלה קדשני דהי' מהני חזרתה אך אולי לא זרקה תוכ"ד א"כ שוב ר"ל שמא באמת הבינה הלשון מקודשת והוי עכ"פ ס"ק אף לשי' הבי"ש ובפרט שיש ספק שמא לא זרקה כלל הטבעת רק עתה רצונה לחזור: ג) והנה כת"ה פלפל מצד שהעדים המה קלי הדעת ומגולחי זקן ומחללי ש"ק וי"ל שהם פסולי ד"ת והוי קידושין בלא עדים – הנה באמת מפורש בשו"ת רעק"א ז"ל הובא בפ"ת ס"ק י"ח דבזה"ז דרבו המכשולים בזה י"ל דלא יודעים חומר האיסור לא נפסל עי"ז מה"ת כמפורש בחו"מ סימן ל"ד דבעי שידעו שנפסל עי"ז מה"ת וכבר פלפלתי בתשובה די"ל דמגלחי זקן כשרים להעיד לאשה שמת בעלה ואף דיש לחלק דבשלמא שם דפסול בעבירה דרבנן דוודאי כשר לעדות אשה ולהס"ד דהש"ס יבמות כ"ד גם גזלן כשר לעדות אשה ולשי' פנ"י רשע שאינו דחמס כשר לעדות אשה וע' קצה"ח סי' מ"ו ונ"ב א"כ שפיר כ"ז שאינו ברור שהוא פסול לעדות ד"ת כשר לעדות עגונה אבל הכא דלשיטת הרי"ף גם בפסול דרבנן א"ח לקידושין דאמרינן אפקעינהו א"כ נהי דאנו חוששין לשי' הפוסקים דבפס"ע דרבנן צריכה גט מ"מ כ' הבי"ש דעכ"פ חלו קידושי אחר ג"כ – א"כ הכא דעכ"פ חשיבי פס"ע דרבנן דעכ"פ ידוע לכל איש דבגילוח הזקן יש בו איסור דרבנן עכ"פ וגם בשאר עניני חילול שבת ידוע שעכ"פ יש איסור דרבנן א"כ שוב הוי כמו ס"ס להקל שמא חשיבי פסולי ד"ת ושמא כשי' הרי"ף דגם בפסולי דרבנן א"צ גט וח"פ מסייע לס"ס ובפרט א"נ דזרקה הטבעת תוך כדי דיבור א"כ אף א"נ דמתחילה נתרצתה להתקדש מ"מ לשי' הרשב"ם הא מהני חזרה תוכ"ד אף בקידושין א"כ שוב אף אם הי' העדים כשרים מ"מ לא היתה צריכה גט רק מדרבנן וא"כ מפורש כרמ"א בקידושי דרבנן לפני פס"ע דרבנן א"צ גט דרבנן מהני לדרבנן וה"ה הכא: ד) והגם דיש לחלק דשם מעולם לא היה לנו לדון רק על קידושי דרבנן א"כ אמרי' דבפס"ע דרבנן לא התחילו הקידושין אבל הכא בשעת הקידושין הי' לנו לדון לענין קידושי ד"ת קודם שחזרה ואז החמרנו דפסולי עדות דרבנן צריכה גט א"כ אף באחר שחזרה בה ומה"ת מהני חזרה וליכא לנו לדון רק על איסור דרבנן מ"מ י"ל דהוי כמו ספק ד"ת שנתגלגל דמחמירין אף בדרבנן – אך באמת ידוע דבכנה"ג מפורש דבס' דדינא גם בס' בנתגלגל אזלינן לקולא דא"א לומר דכבר הוחלטנו לוודאי איסור דהס' דדינא במקומה עומד ועיין יו"ד סימן ס"ו א"כ הכא דלשי' הרי"ף גם בפס"ע דרבנן אין חוששין לקידושין א"כ גם קודם שזרקה הטבעת לא הוחלטנו לוודאי קידושין שוב אחר שזרקה מה"ת מהני חזרה תוכ"ד שוב לענין דרבנן סמכינן אשי' הרי"ף ובפרט דלא דנו מעולם על הס' בהיות ס' ד"ת בכה"ג מקילין אף בס' דרוסה שנתערב כנודע – ובפרט לדברי כת"ה שמעידים על עידי קדושין שהמה מחללי שבת בפרהסי' במלאכה ד"ת רק שיראים להעיד בפני הבע"ד: ה) והנה באמת מפורש בחו"מ סי' כ"ח דבאלים מקבלין עדות שלא בפני הבע"ד והגם שכתב בשו"ת הגרע"א ז"ל דזה רק בממון דשייך הפקר בי"ד אבל באיסור אף שלחו אחריו ולא בא ל"מ, ועיין בספרי ח"ב סימן פ"ב מ"מ מפורש במאירי דבאיסורין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד והסברא כמו שכ' הרשב"א ד' ב"ק דמה"ת רק בד"נ בעי בפני בע"ד א"כ מודי דכשר מה"ת בממון וי"ל דמהני גם בקידושין וא"כ י"ל דעכ"פ מה"ת נפסלו הע"ק אף ע"י קב"ע שלא בפניו ושוב מה"ת הקידושין בטלים ונהי דעכ"פ מדרבנן ל"מ קבלת עדות שלא בפניו מ"מ לענין קדושי דרבנן גם בפס"ע דרבנן לא חלו הקידושין יצא דעכ"פ לענין חלות קידושי ד"ת יש כמה צדדים להקל א' משום דלפי דבורה לא הבינה שהוא לשון קדושין וא"כ לשי' דבי"ש ל"ח רק ס"ק וגם מצד שזרקה הטבעת תוכ"ד כתבתי כמה צדדים להקל ולשי' הרשב"ם עכ"פ מה"ת חזרה תוכ"ד וגם דמה"ת מהני באיסורין קבלת עדות שלא בפני בע"ד וא"כ מה"ת חשיבו העדים בכלל פסולי ד"ת וא"כ לא חלו קידושין ד"ת ובפרט דלשי' הרי"ף גם בפס"ת דרבנן א"ח לקידושין ולענין חשש קידושי דרבנן בזה גם בפס"ע דרבנן בטילין הקידושין ובפרט שיפה כתב כת"ה שהדבר מפורסם שהעדים הם מחללי ש"ק א"צ לקבל עדות עליהם ונודע מש"כ התוס' יבמות פ"ח דדבר הגלוי לכל העולם עדיף מעדים ע"כ מכל הני צדדים. נראה לענ"ד דיש להתיר הבתולה בלי גט למען לא יהי' בנות ישראל כהפקר ורק באופן שיסכים עוד רב גדול להתיר והשי"ת יצילנו משגיאות: באעה"ח יום ב' תשא תרפ"ז לפ"ק קאשוי יצ"ו. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל.