שו"ת מהר"ש ו קמב

בעושה שליח לקדש לו אשה והיא א"א דשם אף אם יעשה בעצמו אותו פעולה שעושה השליח מ"מ לא יתפסו הקידושין עכשיו ושפיר לא מצי משוי שליח וה"ה בהא דקרבנות או בעבד לענין קבלת גט אף אם יגרשה בעצמו ויעשה אותו פעולה שעושה השליח אפ"ה לא יועיל אבל כאן החסרון דלא יוכל להקנות לפי שאינו ברשותו א"כ עיקר השליחות למסור לו המעות א"כ מסירת המעות אם הי' נותן בעצמו הי' מועיל א"כ זה הדבר שעושה השליח אם הי' עושה בעצמו הי' מועיל מיכף ורק החסרון מצד שאין לו מעות וזה החסרון אינו אצל השליח וא"כ ל"ש בזה כ"מ דלמ"ע ובפרט לפמ"ש בנוב"י סי' ס"ט דעיקר תלוי אי השליח מצי עביד השתא ושם בש"ס דב"ק דפריך טמאין מי מצי עביד שם הטעם משום דחב לאחריני בוודאי דא"ש ול"ק קושית הקצה"ח ודו"ק: ט) נחזור להנ"ל דנהי דראובן לא קנה עדיין המעות אפ"ה עכ"פ צריך לוי להחזיר המעות להעכו"ם וכל זמן שאין העכו"ם חוזר צריך יתנו לראובן א"כ נהי דשמעון יודה לו שחייב מעות ללוי מ"מ היכי יוכל לתפוס מעות של ראובן והוא ק"ו מדין המפורש בסי' נ"ח דשם עכ"פ גוף החפץ של הלוה שלו ואפ"ה כיון דהוא באחריות חבירו נהי דמשועבד מדר"נ אפ"ה לא יוכל לתפוס לפי שיגיע לו פסידא ושם אם יברר בעדים שמגיע לו חוב אזי לא יפסיד המפקיד ויסתלק מאחריות ושוב יזכה מדר"נ אבל הכא נהי דמודה שמעון ללוי ואף אם יוכל ראובן לגבות משמעון הסך נ' ר"כ ממקום אחר מ"מ כ"ז שלא שילם לו המעות שייך לראובן ועל ראובן אין ללוי שום תביעה לכן הדבר ברור דאם לוי שילם מקודם דמי האורנדע להאדון מן דען טען יענטר ואח"כ החזיר לו נ' ר"כ עבור ראובן בוודאי דמחויב לוי ליתן לראובן הסך נ' ר"כ ובפרט שראובן מוחזק במעות של לוי בוודאי דיוכל לנכות ועיין בקצה"ח בסי' כ"ד שכתב דבדבר המועיל לפרעון אז ל"ש בזה נזקקין לתובע תחילה דטענות יש לי בידך כנגדו הו"ל כפרעון ולשיטת מהראנ"ח גם במוכר שט"ח אם הלוקח חייב ללוה הו"ל כגבה ול"מ מחילה ואף לשי' הש"ך שם מ"מ הכא בוודאי יוכל לנכות: י) אך כ"ז באם האדון החזיר ללוי הסך נ' ר"כ עבור ראובן אבל באם לוי לא שילם רק מן דען טען מאי והי' שמעון רק מחויב לשלם ללוי מן דען ורספן טען מאי ורק שמעון שילם ללוי הראטע תיכף מן דפן וטען יענער לפי שטעה בדעתו שצריך לשלם לו מן דען בטען יענער יוכל לוי לטעון אני מחזיק זה בשביל חובי היכי דהחוב ידוע או שיש לו מגו ולא עוד אפילו אם אמר לו בפירוש אני שולח המעות לראובן וקיבלם בשתיקה יוכל אח"כ לומר לעצמי קיבלתם כמפורש בסי' פ"ג ועיין בש"ך ז"ל שכ' דאף דמפורש בסי' קכ"ה דאם אמר לו זכה בשביל אחר אינו יכול להחזיק עצמו התם מיירי דאמר דמתחילה קיבלם בשביל פלוני ולכך אינו יכול אח"כ לעכבם לעצמו אבל באומר שמיד קיבלם בשביל עצמו מהני א"כ מכ"ש הכא אם לוי לא שילם להאדון רק מן דפן ווטען מאי דשמעון הי' צריך לשלם לראובן ורק שטעה ונתן ללוי יוכל לוי לעכבו בשביל חובו אבל אם לוי שילם להאדון הראטע מן דפן וטען יענער רק האדון נתן ללוי בחזרה הסך נ' ר"כ הדבר פשוט וברור דלוי צריך ליתן הסך הנ"ל לראובן ובפרט כיון שראובן מוחזק במעות לוי בוודאי דיכול לנכות הסך נ' ר"כ בלי שום פקפוק כן נראה לענ"ד בס"ד לדינא: באעה"ח ד' תרומה תר"נ ראדמישלא יצ"ו. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן ק"ט. לחכם אחד. בדבר שאלתו באשה שדרכה שאם תשים מוך דחוק וישהה שם כל ביה"ש יצא מלוכלך ואם תוציא המוך קודם יצא נקי אם בכה"ג יש לחוש למ"ש החוו"ד דנשי דידן שהם תמיד בספק זבה יש לחוש שמא לא ראתה רק יום אחד ושוב מעכב שיהי' מוך דחוק כל ביה"ש. זה תורף השאלה: א) הנה לכאורה אף א"ר דל"צ מוך דחוק כל ביה"ש והטעם דכיון דרואין סמוך לביה"ש שהיא טהורה יש להחזיק שבוודאי גם בזמן ביה"ש ממש ג"כ לא יהיה השתנות והוי כרואין שפתחה סתום בביה"ש ודמי להא דקיי"ל אחזוקי ריעותא לא מחזיקין דאף לברר א"צ וכמפורש ביו"ד סימן נ"ב ובסי' פ"ג ובסי' קפ"ח אפ"ה בנ"ד באשה זו שרואין שאם מונח עד הערב יוצא מלוכלך וחזינן דדרכה של אשה זו לראות סמוך לערב א"כ הורע חזקתה וכה"ג כתב בשו"ת ח"ס דאף לדידן דבמראה לבן מותר לטהרו בעודו לח ול"ח שמא לאחר שנתייבש תהיה אדומה אפ"ה באשה שכבר הוחזקה שמראה דמה משתנים אחר היובש אסור לה לשמש קודם שתראה אם יש לה מראה טהורה אחר היובש: ב) אך באמת י"ל דשם הוא ענין טבע שבאשה זו אינו נראה האדום רק אחר שנתייבש כמ"ש בהג"ה אמ"ב שם אבל הכא נהי דפעם א' ראינו שדרכה לראות סמוך לערב מ"מ י"ל דבשאר פעמים אם תפסוק סמוך לערב לא תראה עוד וכה"ג מצינו בט"ז סי' קפ"ה דאף באשה שדרכה לפסוק בטהרה ביום ז' לראייתה וכעת אומרת שפסקה ביום ו' מהימנא ולכאורה צ"ב לפמ"ש בתוס' גיטין ד"ב דע"א נגד ח"א לא מהימן והא דנדה נאמנת משום דאינה בחזקת שתהי' רואה כל שעה א"כ הכא דדרכה לראות שבעה ימים אמאי מהימנא לומר שפסקה ביום ו' הרי הכא הוי בחזקת רואה כל ז' ועכצ"ל דמשום זה שבפעם אחרת דרכה לראות ז' ימים אכתי ל"ח בכלל ח"א ועדיין יש להעמידה בחזקת הגוף שלא תראה עוד א"כ ה"ה הכא ובפרט שכבר כתבתי דבנ"ד שבדקה סמוך לביה"ש ומצאה טהורה י"ל דא"צ להחזיק ריעותא טפי ובפרט דדרך הנשים שאם החלוק מונח זמן רב נראה כאדום ובאמת אינו אדום ורק דמחמירין מפני שאא"ב במראות אבל עכ"פ באשה זו שקשה לה להיות בדיקה נקיה לגמרי יש להקל ולהוציא המוך אף קודם הלילה ורק שיהי' מונח איזה זמן ולא תוציא המוך תיכף כנלע"ד לדינא: באעה"ח ד' עקב תרע"ל וויסאווי יצ"ו. הק' שמואל ענגיל אבד"ק ראדמישלא