שו"ת מהר"ש ו קכא

לא נזכר בהגט מ"מ י"ל לפי"מ דאיתא בנדרים ד"ו דאף א"נ ידים שאינם מוכיחות לא הוי ידים מ"מ א"צ לכתוב מנאי דהוי מוכיח מצד עצמו דאין אדם מגרש אשת חבירו א"כ הכא נהי דשם הבעל לא נזכר בהגט ג"כ חשיב מוכח דמי שרואה הגט בידה א"כ מכח החזקה דכ"מ שתח"י היא שלה ידעינן שהגט היא שלה וא"כ שוב ידעינן ג"כ דהמגרש הוא בעלה דחזקה אין אדם מגרש אשת חבירו ושפיר י"ל דמה"ת א"צ לפרש השמות והתינח ביש לה גט בידה א"כ הכל רואין שהוא גט ומכח שני חזקות הללו ידעינן שפיר מי היא המגורשת ומי הוא המגרש וחשיב מוכח אבל התם בגיטין ד"כ דמיירי שנותן לה ס"ת אף אי נכתב לשם כריתות מ"מ הרואים ס"ת בידה אינם יודעים אם נמסר לה בתורת גט ואם נכתב לשם כריתות ושוב שפיר גם מה"ת פסול כיון דל"ח מוכח מתוכו אם זה הוא בכלל גט ובכה"ג שפיר אף ריח הגט לא הוי ואזדא התמיה מעל הר' יואל בס"ד ודו"ק: ב) ובאופן אחר י"ל בישוב שיטת הר' יואל – עפמ"ש המפורשים דגם למ"ד דא"צ שליחות בכתיבת הגט אפ"ה בעי שישמעו מפיו דאם נכתב שלא בציווי הבעל חשיב שלא לשמה ע' בב"ש סימן ק"כ וידוע שי' הפוסקים. די"ל דגם בעבירה דרבנן אמרינן אין שליח לדבר עבירה והמעשה בטילה עיין מהרי"ט סימן קט"ז ובמלמ"ל פ"ב מרוצח וידוע מ"ש המפורשים והוציאו מפירש"י גיטין די"ז בד"ה אהני דלכתחילה לא תינשא דכל היכי דפסול הגט אפילו מדרבנן אסור לסופר לכתוב גט כזה ולפ"ז י"ל דבאמת שמו ושמה לא מעכב מה"ת אלא מדרבנן בעי לפרט שמותיהם ורק אחרי דכבר הקדים הש"ס שם דבס"ת ליכא למיחוש כלל בתורת גט כיון דלא נכתב לשם כריתות ורק דקאמר הש"ס דילמא יהיב זוזי לסופר לכתוב פרשה זו לשמה ע"ז קאמר הש"ס שפיר דכיון דעכ"פ מדרבנן בעי לפרט שמותיהם בגט וממילא הי' אסור להסופר לכתוב גט כזה בלי שמות וכפירש"י גיטין די"ז ושוב י"ל אשלד"ע ובטל השליחות וחשיב כנכתב שלא בציווי הבעל דפסול ממילא מה"ת מכח שלא לשמה והיכי דפסול מכח שלא לשמה שפיר אף ריח הגט לא הוי ובפרט די"ל דכיון דהבעל צוה עליו לכתוב לו גט ומדרבנן עכ"פ בעי לפרט השמות א"כ כשכתב הסופר גט כזה בלי השמות חשיב כמו שינוי בשליחות וכמ"ש כה"ג המלמ"ל פ"ז מאישות ובית התלמוד ב"ק דע"א לענין גניבה בטבח בשבת עיי"ש והיכי דהוי שינוי בשליחות חשיב כנכתב שלא בציווי הבעל דפסול משום שלא לשמה וא"ש הכל בס"ד ודו"ק: ד) יצא דהיכי דהבעל בעצמו כותב הגט שפיר יסבור הר' יואל דמה"ת א"צ לפרט השמות אבל בנכתב ע"י סופר אם לא כתבו השמות ממילא פסול הגט מה"ת דהוי בכלל שלא לשמה וכנז"ל – אולם ביש לו שמות הרבה הנה אם במקום הכו"נ יש לו שם הרוב והמיעוט קורין לו בשם אחר לכתחילה צריך לכתוב שם העיקר ועל שם המיעוט יכתוב דמתקרי, ואם יש לו שמות במק"א משונה ממקום הכו"נ אם יודעין במקום הכו"נ משמות שיש לו במק"א צריכים ג"כ לכתוב השמות האחרים בלשון דמתקרי כנודע מ"ש הפוסקים אהא דמס' גיטין דל"ד הא דאיתחזק בתרי שמא ובדיעבד לא מבעיא אם כ' שם העיקר והשמיט שם הטפל בוודאי כשר, אלא אפילו כתב שם הטפל לבדו ג"כ כשר בדיעבד לשיטת מקצת פוסקים – והנה גם שם אביהם לכתחילה מחויב לכתוב בגט ובדיעבד דלא כתבו שם אביהם כשר לשי' רוב הפוסקים ובפרט אם עכ"פ נכתב שם הכינוי של אביהם אז גם בגט הנשלח ע"י שליח כשר כמ"ש הנוב"י אך בשינוי בשם אביהם מפורש בש"ע דפסול נהי דלשי' הפיטור ועבוה"ג כשר מ"מ קשה לסמוך על זה לדינא – והנה אם כתבו בגט שם הנשתקע לשי' רוה"פ יש בזה פסול ד"ת ולעומת זה יש שיטות דשם מעריסה אף שנשתקע אפ"ה ליכא פסול אם כתבו ולשיטת כמ"פ אם לא נשתקע בידועה ל"ח נשתקע: ה) עתה נבוא לענין דינא אם לא הי' חותם א"ע אברהם דוב בוודאי לכתחילה לא הי' צריך לכתבו דחשיב נשתקע והי' צריך לכתוב דוב המכונה בעריל ואפ"ה בדיעבד אם הי' כותב אברהם דוב דמתקרי דוב המכונה בעריל היה מקום להכשיר לא מבעיא לשי' הפוסקים דשינוי שם אביהם כשר א"כ בוודאי דליכא חשש ואף א"נ דשינוי שם אביהם פסול מ"מ אם כתב שם אביהם שהי' שם מעריסה ונשתקע יש להקל דשמא כשיטת עבוה"ג והעיטור דשינוי שם אביהם כשר כיון דא"צ לכתבו אינו מזיק בו שינוי ושמא אם לא נשתקע בידיעה ל"ח נשתקע ובפרט אם עכ"פ בכתובה נכתבו ב' השמות לשי' החא"ש מועיל שלא יהיה צריך לכתוב אברהם דוב דמתקרי דוב המכונה בעריל כמ"ש בחא"ש סימן ח' דעל שם החתימה אין לכתוב דמתקרי הגם שכ' הפוסקים דאם שם זה הי' לו מעריסה וגם עכשיו עכ"פ חותם בו יוכל לכתוב עליו דמתקרי דשם החתימה מועיל עכ"פ כמו אם עדיין מיעוט קורין אותו כן ושייך לכתוב ג"כ דוב המכונה בעריל דמתקרי אברהם דוב ואם נכתבו אברהם דוב דמתקרי דוב המכונה בעריל ג"כ כשר וליכא חשש דהוי כהקדים שם הטפל דהחתימה הוא טפל לגבי העליה לס"ת ז"א דשם מעריסה וחותם בו י"ל דחשיב כעיקר לגבי שם שעולה בו לס"ת ובפרט דלשי' כמ"פ במפרש השמות ליכא חשש בהקדים שם הטפל והכוונה בש"ס גיטין דל"ד מרים וכל שום בכותב רק וכל שום וגם בשינוי ובפרט בליכא שינוי גמור מפורש בחא"ש סימן ב' וסימן ג' בשם הישי"ע דכשר ורק לכתחילה הי' נכון לכתוב אברהם דוב דמתקרי דוב המכונה בעריל אבל בדיעבד כיון דעכ"פ כתב שם הנקרא בפ"כ וגם שם שהי' לו מעריסה וגם חותם בו נהי דחסר שם שעולה בו לס"ת מ"מ זה ל"ח בכלל שינוי, ורק די"ל דחשיב עכ"פ כחסר ובשמות אביהם לכ"ע חסר כשר ובפרט שכתב הכינוי ושם החתימה ולא חיסר רק שם שעולה לס"ת בשמות אביהם וחסר שם אחד כשר לכ"ע ואי די"ל דהוי כתב שם הנשתקע מ"מ גם בכתב שם העריסה שנשתקע כשר לשי' כמה פוסקים גם בשמות האיש והאשה ומכ"ש בשמות אביהם ובפרט כיון דפכ"ס חותם בו לכ"ע ל"ח לנשתקע א"כ ליכא חשש רק מכח שחסר שם העולה לס"ת וזה הוי רק כחסר שם העיקר ובשמות אביהם הזכיר שם הכינוי לכ"ע כשר לכן הדבר פשוט דהגט