עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשו"ת מהר"ש ו

שו"ת מהר"ש ו קיט

Maharash responsa part 6 119 · שו"ת מהר"ש ו · free full Hebrew text

Open in the reader →

וכמ"ש בשטמ"ק שם ובפרט דלענין הסכנה בוודאי דאם הישראל גופא אינו קוצצו ליכא סכנה והיכי דהוי לצורך הפסד בוודאי דגם להשאי"ע ליכא איסור מדינא כ"א מכח סכנה והיכי דעושה על ידי נכרי אף סכנה ליכא ע"כ בכה"ג נלע"ד להתיר ובאופן שיסכים עמדי כ"ק הגה"צ אב"ד דקהלתכם: באעה"ח ה' וירא תרע"א ראדמישלא יצ"ו. הק' שמואל עגגיל חופ"ק הנ"ל. סימן פ"ח. להרב החו"ב הגביר החסיד כש"ת מו"ה משה דוד הערציג ז"ל יליד דיקלא יצ"ו. בדבר השאלה בהפאבריק הנשכר מהאדון ליהודים ולקחו דירעקטער עכו"ם משגיח על כל הפאבריק ולשכור פועלים וע"פ יתנהג כל הפאבריק והוא לוקח שכר קצוב לכל חדש וגם הוא שותף על איזה פראצענט ועשו עמו נאטאר אקט אצל הנאטאר וכעת נסתפק כת"ה אי יכולים הפועלים עכו"ם לעבוד שם בשבת אי י"ל בזה עכו"ם אדעתא דנפשי' עביד. זה תורף השאלה: א) הנה בקבולת לזמן ידוע המחלוקת דלשיטת הרמב"ם מותר ולשי' הראב"ד גם מדינא אסור וכ' ברמ"א דאף לשי' הרמב"ם ז"ל דוקא בשכרו למלאכה מיוחדת ויוכל להיות שאם יעשה היום לא יצטרך למחר ושוב יש לומר דהישראל לא משתרשי לי' ממלאכה של יום זה אבל בפאבריק שצריכין לעבוד בכל יום ויום, אף לשיטת הרמב"ם יש לאסור ועיין שו"ת נוב"י סי' ל"ח: ב) אולם כת"ה לא ביאר אם כל הפועלים הם שכירי יום או בקבולת דבשכירי יום איסור מדינא ויש לתא דאיסור ד"ת עפ"י דברי המכילתא דכיון דכתיב לא יעשה, על ידי אחרים במשמע ועיין בפמ"ג סימן רמ"ו אבל בקבולת ליכא איסור כ"א משום מ"ע. אולם באמת יפה הביא כת"ה דכיון דהדירעקטער הוא שותף עכ"פ על חלק וא"כ י"ל עכו"ם אדעתא דנפשיה קעביד ונהי דלא הותנו מתחילה מ"מ כיון שאין מוטל על כ"א יומו מותר וכמפורש בש"ע ובפרט כיון שאין הישראל עושה בעצמו גם בימי החול רק ע"י פועלים א"כ בוודאי מותר אף בלא הותנו ובפרט דיפה כתב כת"ה דאפשר להתנות קודם עשיית הקאנטראקט ואף די"ל דהשותפות נגמר בדיבור בעלמא ומכ"ש בכבר התחילו במלאכה בוודאי דכבר נגמר השותפות כמפורש בחו"מ סימן קע"ו וכן בשכירות פועל מפורש בחו"מ סימן של"ג דנקנה בכסף לחוד ועיי"ש בנה"מ דגם בפועל עכו"ם דינא הכי אפ"ה י"ל הואיל דהותנו לכתוב קאנטראקט אצל הנאטאר א"כ הוי כג"ד שאין רצונם לגמור השותפות רק על ידי נאטאר אקט ודמי להא דאיתא בש"ס ב"מ ד"י בנפילה ניחא לי' דליקני בד"א לא ניחא לי' דליקני ונהי דכ' המפורשים דרק בקנין דרבנן שייך סברא זו אבל קנין ד"ת קונה אף בעכ"ח מ"מ כבר העלו המפורשים דכ"ז היכי דעכ"פ רוצה לקנות באותו שפה עכ"פ ע"י נפילה שפיר אמרינן דקונה בקנין המועיל מה"ת אפילו בעכ"ח אבל היכי דלא סמ"ד לקנות כלל קודם כתיבת השטר בכה"ג בוודאי דלא קני קודם כתיבת הקאנטראקט עיין שו"ת רעק"א סימן רכ"א וסימן רכ"ב ובשו"ת ח"ס יו"ד סי' ש"י ובשו"ת בי"צ אה"ע ח"ב סי' א' וכה כתבו המפורשים דאף דקיי"ל דשכירות קרקע מיקני בכסף לחוד מ"מ בהותנו לכתוב שטר לא קני קודם כתיבת השטר ועיין שו"ת תופ"ר דבזה"ז ליכא ס"ד בלי כתיבת קאנטראקט א"כ בוודאי דהוי כהותנו קודם התחלת השותפות ונהי די"ל דלפי"מ דמפורש בש"ס דגם באתרא דמיקני בשטרא לא מיקני בכספא ואפ"ה אי פריש מהני וכ' המהריב"ל דה"ה בנשבע לקנות בכסף מהני ועיין במלמ"ל פ"א ממכירה מ"ש בזה וא"כ בנ"ד דמיד בתחילת העבודה כבר עבדו בשבת ועיקר ההיתר מכח שותפות העכו"ם וא"נ דלא נגמר השותפות קודם כתיבת השטר א"כ עשו עד עכשיו איסור ושוב עכ"ח דרצונם שיהי' נגמר השותפות מיד דאל"כ יעברו איסור למפרע ושוב חשיב כלא הותנו מתחילה ושוב אזדא ההיתר שכ' כת"ה: ג) אך באמת כבר הוכיח המלמ"ל דדוקא מכח שבועה י"ל דהוי כפריש ולא מכח איסור אחר ומכ"ש באיסור שמצד היום דקיל טפי ובפרט שכבר כתב הרדב"ז דלאו דוקא בקידושין אדם עושה אדעתא דרבנן זולת דגם בכל דבר אדם עושה אדעתא דרבנן א"כ בנ"ד ממנ"פ ניחא א"נ דשותפות עכו"ם גורם היתר גם בלא הותנו א"כ בוודאי דרצונו לעשות באוהיו"מ ובוודאי כוונתו שיוגמר השותפות אף קודם כתיבת השטר וא"כ בוודאי דשרי וא"נ דהשותפות בלא הותנו אינו גורם היתר א"כ שוב לא יועיל אי אפי' כוונתו לגמור השותפות קודם כתיבת השטר דאדרבה עי"ז לא יועיל התנאי וא"כ י"ל אדרבה מדהותנו לכתוב שטר לא רצה לגמור השותפות רק ע"י כתיבת השטר ושוב מועיל התנאי קודם כתיבת הקאנטראקט: ד) ובפרט אם הוא בקבלנות והוא מפורסים שהוא בקבלנות שרי ובפרט שהוא ברחוב עכו"ם בכה"ג כבר כתב הנוב"י דל"ח לחשדא דאורחין ורק לחשדא דבני עירו ובעירו מפורסם שהוא בקבלנות ואפ"ה אם הפועלים הם שכירי יום יש לחוש למ"ע וגם הכא שייך החשש שכתב מרן הד"ח דהפועלים עושים עיקר המלאכה אדמת ישראל אבל עכ"פ ע"י שכירות ומכירה יש להתיר ואין חילוק אי ישכירו להדירעקטער או לערל אחר ומצד חשש מכירה בהערמה כבר חלקו הפוסקים על התב"ש ומכ"ש בנ"ד דדנין רק להפקיע את האיסור דרבנן דהא קיי"ל דעכו"ם העושה מלאכת ישראל ג"כ ל"ח איסור ד"ת א"כ יש לומר דבזה גם התב"ש מתיר ובפרט דמה"ת גם להתב"ש מהני מכירה בהערמה וכמ"ש האשל אברהם ומכ"ש הכא דהוי ג"כ שותפות עכו"ם בוודאי דבצירוף מכירה דיש להתיר כנלע"ד בס"ד לדינא: באעה"ח ועש"ק תזריע תרמ"ט ראדמישלא יצ"ו. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל.