שו"ת מהר"ש ו קטז
Maharash responsa part 6 116 · שו"ת מהר"ש ו · free full Hebrew text
Open in the reader →דבס' מצרנות אין להוציא מהלוקח אפ"ה היכי דבאים לקנות אמרי' דס' מצרן הוא קודם א"כ בשלמא אי הי' נותן כסף והי' אמרי' דגם בקרקע יש מש"פ בקנה בכסף לשי' הסוברים הכי מובא בב"י חו"מ סימן ר"ד ועיין תוספות כתובות דצ"ג אז הי' אמרי' דס' מצרן אינו יכול לסלק את הלוקח אבל בנ"ד הרי עדיין לא זכה וחשיב כלכתחילה דס' מצרן יש לו קדימה – אכן נודע שהאחרונים הביאו בשם שו"ת יד אליהו דבמקום בעז"נ ל"ש דדבמ"צ דהוי כאשה שקנתה עיי"ש ולכן מכל הני טעמי נראה לענ"ד שהשכירות שהשכירו הקהל מועיל עכ"פ על שנה השנית וז"ב בס"ד לדינא: באעה"ח ועש"ק מקץ תרע"א ראדמישלא יצ"ו. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן פ"ה. להרב הה"ג הצדיק בנש"ק וכו' כש"ת מו"ה נפתלי ראבין שליט"א אב"ד דק"ק ווישניצא יצ"ו. בדבר השאלה שנמלח ביחד הרבה עופות ובתוכם בר אווזות ואחר שהודחו הדחה אחרונה כד"ת נמלחו שנית מליחה מרובה לקיום ושהו במלחו ערך ב' ימים ואח"כ מצאו בבר אווזא אחת מחט בחלל הגוף. זה תורף השאלה: א) הנה מצד מליחה הראשונה שנמלח ביחד כבר נודע דלשי' השבות יעקב בספק טריפה יש להתיר משום ס"ס שמא אינו טריפה ושמא מליחה בקליפה ובפמ"ג סימן מ"ט כ' דבעוף שאין לו זפק הוי רוב לאיסור דרוב הנבלעים דרך הוושט אולם לשי' התוס' נדה די"ח דבס"ס אף כשספק א' אינו שקול מצטרף לס"ס א"כ כיון דהספק שמא מליחה בקליפה הוי ס' השקול א"כ נהי דרוב הנבלעים דרך הוושט מ"מ כיון דעכ"פ על צד המיעוט י"ל דנכנס דרך דופן וניקב והבריא שפיר מצרפין מיעוט זה אל הס' דשמא מליחה בקליפה – בשלמא אי הי' נתבשל הבר אווזא עם העופות הללו שהי' מב"מ והי' רוב היתר דאז בעוף שיש לו זפק הי' סדר"ב ובלא נודע הוי לקולא ובאין לו זפק דהוי רוב לאיסור שוב הי' מחמירין דל"ח בכלל סדר"ב לקולא הואיל דברוב לאיסור מחמירין גם בדרבנן ועיין ביד שאול יו"ד סי' צ"ח לענין ספק חסרון ידיעה בדרבנן אבל השתא דלא נתבשל ביחד ורק נמלח א"כ הוי ס"ס להיתר ושפיר י"ל דמצטרף בהדי ספק השני אולם י"ל דבאמת מודה השבות יעקב דשיטת הראבי"ה ל"ח לס' גמור דרבו הפוסקים דמליחה בשמן בס' ורק ביש לו זפק דהס' שמא אינו טריפה חשיב ספק השקול שפיר מצטרף ס' השני שמא מליחה בקליפה אבל בעוף שאין לו זפק דרוב הנבלעים דרך הוושט א"כ שני הס' הם ספקים שאינם שקולים בכה"ג שפיר י"ל דל"ח ס"ס להתיר ואף לשי' הח"ס סי' צ"ג דדעת הראבי"ה חשיב ס' גמור מ"מ לשי' התוס' כתובות ד"ט היכי דס' א' אינו שקול לא מצטרף לס"ס א"כ צדקו לכאורה דברי הפמ"ג דבעוף שאין לו זפק יש לאסור גם במליחה או משום דגם שי' הראבי"ה ל"ח בכלל ס' השקול והוי כאילו בשני הס' רובו נוטה לאיסור או דשמא כשיטת התוס' בכתובות דגם בס' א' שאינו שקול לא מצטרף לס"ס: ב) ובאמת הרבה פוסקים כתבו דדעת הראבי"ה ל"ח ס' גמור משום דהוי כספק הסותר דהיכי דיהי' ס' נרצה להקל ולומר דסגי בס' בלי קליפה או משום דהוי ס"ס להחמיר שמא דרך הוושט נכנס וניקבו הדקין ואף אי נכנס דרך הדופן מ"מ שמא אח"כ ניקב א' מאיברים הפנימים ובמידי דבצד ס' א' הוי ס"ס להחמיר לא מיקרי ס"ס כנודע מדברי התוס' כתובות ד"ט ובפנ"י שם עכ"פ אם לא הי' נמלח שנית ביחד לקיום זולת מצד מליחה ראשונה הי' מקום לצדד להתיר ולסמוך על השבות יעקב ולפמ"ש הח"ס הרבה פוסקים עומדים בשיטת הראבי"ה ולשי' התוס' בנדה גם ס' א' שאינו שקול מצטרף לס"ס ובפרט שכתב הח"ס דבזה ל"ש כלל לומר דרוב הנבלעין דרך הוושט וחשיב שפיר ס"ס ונהי דבאמת העיקר כהפמ"ג דבאין לו זפק יש להחמיר גם במליחה עד ס' ורוה"פ החליטו כן וח"ו להקל בזה מ"מ אם ח"א הי' תוקע עצמו בדבר הלכה ופסק כהח"ס עכ"פ בדיעבד אין מזחיחין אותו ובפרט דנראה מדברי הרשב"א בתה"א די"ל דבמליחה אם מולחין להוציא דמן אף ציר טריפה אינו בולע ואמרי' איידי דטריד למיפלט לא בלע כמו דבעיא רב מרי בר רחל ונהי דאיפשט לי' מהטמאים היינו דכיון דצירן אסור מה"ת יש להחמיר בס' איסור ד"ת ועיין בכו"פ סי' צ"א ועיין בש"ך שם סקי"ג בשם האו"ה דבאיסור דרבנן י"ל דגם ציר אינו בולע כ"ז שפולט דם ונהי די"ל דס' בעיא בש"ס לא נכנס בגדר הספק מ"מ עכ"פ חשיב כסניף להיתר והכא דבלא"ה כ' הח"ס דאיכא ס"ס להיתר יש לצרף ג"כ זה לסניף דילמא בשעה שפולט דם אינו בולע אפילו ציר טריפה ונהי דהפמ"ג העלה דאין לצרף כלל דברי האו"ה אפילו לסניף מ"מ אם הי' מורה ח"א להקל בדיעבד בהפ"מ וסעודת מצוה י"ל דאין מזחיחין אותו אך לדינא יפה הורה כת"ה והמורה שהעיז נגדו ראוי לגעור בו: ג) עתה נדבר מצד מליחה השנית דאז תו לא טריד למיפלט דם ושוב בלע ציר טריפה ונהי דלשיטת הט"ז לא אמרי' הודח נסתמו נקבי הפליטה ואכתי פולט ציר ושוב י"ל דלא בלע ציר טריפה אפ"ה שלא בהפ"מ קיי"ל דנסתמין נקבי הפליטה אפילו במולח שנית ועיין בחכ"א כלל ל"ב דין כ"ג ובחמ"ד הלכות מליחה סימן נ"א וסי' נ"ט ובשו"ת מהרש"מ ח"ד סי' ל"ז מ"ש בזה וגם דלשי' רוה"פ בציר טריפה לא אמרי' איידי דטריד, ורק דאכתי נשאר שאר צדדי ההיתר שמא אינו טריפה ושמא מליחה בקליפה – אך באמת אחר ששהה במלחו שנית איזה ימים ובוודאי יצא ציר הרבה והוי כמו כבוש בציר והנה אם לא הי' כבוש כ"א בשיעור כדי שירתיח הרי קיי"ל דאוסר בכולו אפי' לשי' הראבי"ה ולא נשאר כ"א ס' אחד שמא אינו טריפה ונהי דהי' מקום לומר לשי' הבית ישראל דהא דכבוש בציר כדי שירתיח אוסר הוא רק מדרבנן ומה"ט בעכברא בחלא בעי מעל"ע דאל"כ הוי סדר"ב וכן לפמ"ש הבל"י דכבוש בציר כדי שירתיח אוסר רק מספק ומה"ט בעכברא בחלא בעי מעל"ע דבפחות ממעל"ע הוי ס"ס להיתר ועיי"ש בפמ"ג די"ל דגם הש"ך סובר הכי וא"כ א"נ