שו"ת מהר"ש ו קו

סימן ב' בשם הישי"ע דבליכא שינוי גמור לכ"ע כשר בשם אבי האשה ואף דאם יכתוב הירשלא לחוד ג"כ יוכשר וכמ"ש לעיל מ"מ אחרי שהביד"צ מירושלים כתבו לכתוב בהגט בת צבי המכונה הירשלא א"כ בוודאי גם הם יודעים מדברי הח"ס ועכ"ח ידעו בבירור דאינו עולה לס"ת רק בשם צבי לחוד לכן לענ"ד יש לכתוב בת צבי המכונה הירשלא: ג) ולענין לכתוב וכל שום דעתי נוטה להורות כדברי הב"ש והג"פ דאזלינן בתר מקום הנתינה והרי מדברי הב"ש בסימן קכ"ט סק"ב מוכח דהא דבלא כתב וכל שום רק פרט השמות שבמקום כתיבה כשר ול"ח ללעז על גיטין הראשונים שבמקום הנתינה דשם במקום הנתינה כותבין תמיד וכל שום משום דנשלח ממקום אחר ידוע שכתבו עפ"י מנהגם דכ"ז בדיעבד אבל לכתחילה יש לכתוב וכל שום כשם מקום הנתינה הגם דבאה"ש כלל ב' סק"ה לא כתב כן עכ"ז דעתי נוטה כפי פשטות דברי הב"ש סק"ב והג"פ ס"ק מ"ב דלכתחילה יש לכתוב וכל שום כנלע"ד: באעה"ח ב' א"ק תרע"א ראדמישלא יצ"ו. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן ע"ז. להרב הגאון הצדיק וכו' כקש"ת מו"ה אברהם יהושע פריינד ז"ל אב"ד דק"ק אינטערדאם יצ"ו. בדבר שאלתו באשה אחת שבאתה להתגרש לפני כת"ה ואמרה שאביה הי' נקרא בשם אהרן זעליג וכת"ה חשיב שזעליג אינו כינוי לאהרן ובוודאי אינו עולה לס"ת בשם אהרן רק יש לו שם הקודש אחר וכ' בהגט שם האשה בת דמתקרי אהרן זעליג ואח"כ ראה בט"ג דלפעמים קורין לאהרן כינוי זעליג וא"כ הי' לו לכתוב בת אהרן זעליג וממילא יש חשש שינוי בשם אביה דלשון דמתקרי משמע דאין זה שם העצם שלו ורק שנקרא בשם זה ובאמת אבי אשה זו שם העצם שלו הוא אהרן זעליג. זה תורף שאלתו: א) והנה כעין זו מצינו בש"ע סי' קכ"ט באם אחד כהן או לוי ובנו צריך לגרש אשתו ואביו יש לו שני שמות אם השם השני נכתב בלשון המכונה צריכין לכתוב מקודם הכהן ואח"כ כותבין שם המכונה דאם יכתבו המכונה מקודם ואחר כך הכהן יאמרו דכינוי של זה הוא כך והוא אינו כהן א"כ איש אחר הוא המגרש דהרי בעלה של זו הוא באמת כהן עיי"ש בב"ש סקי"ד ועיין בשו"ת מאיר נתיבים שכ' דגם היכי דיש לו ב' שמות שעל א' כותבין דמתקרי דכ' הרמ"א בשם מהרי"ק דבכה"ג יש לכתוב הכהן לבסוף וכתב הב"ש בטעמו דהכא ליכא חשש שיאמרו דמתקרי הכי דהא באמת מתקרי כך אפ"ה כ"ז היכי דבמקום הנתינה עולה לס"ת בשני השמות ובעיר אחרת עולה לס"ת בשם אחד אז שפיר כותבין דמתקרי משה הכהן אבל היכי דבכל מקום עולה לס"ת בשני השמות ובפ"כ נקרא משה לחוד אז שפיר אין לכתוב דמתקרי משה הכהן דהרי מעולם לא נקרא משה הכהן לחוד דלס"ת נקרא בשני השמות ובפ"כ נקרא רק משה ולא הכהן ושוב יש לכתוב אברהם משה הכהן דמתקרי משה והישי"ע הסכים לזה ועיין שו"ת בית שלמה בהג"ה מבנו מ"ש בזה: ב) וכה"ג כתב בשו"ת דברי חיים ח"ב סי' קכ"א לענין גט שכתבו זאב המכונה וואלף ודמתקרי ועלוול דיש מקום לטעות דמגרש זה היה עיקר כינוי שלו וואלף ורק לפעמים נקרא וועלוול ואין זה בעל האשה שהי' נקרא תמיד בפ"כ וופלוול עיי"ש יצא דלכתחילה הי' צריך לכתוב בת אהרן זעליג ואם הי' יודעין גם שם עלייתו לס"ת והיה נקרא לס"ת בשם א' הי' צריכין לכתוב מקודם השם שעולה בו לס"ת ועל שם הנקרא בפ"כ היה צריך לכתוב דמתקרי אבל כיון דלא ידעינן אמם עלה לס"ת בשם אחר הי' סגי לכתוב שם הנקרא בפ"כ אכן עכשיו שכבר ניתן הגט א"כ הרי לשי' העיטור והעבוה"ג שינוי בשם אבי האשה אינו פוסל בדיעבד ונהי דבש"ע מבואר להיפוך דרק חסר שם אבי האשה כשר אבל שינוי פיסל מ"מ כ"ז בשינוי גמור אבל בנ"ד דליכא שינוי גמור דהרי באמת נקרא בפ"כ אהרן זעליג ורק שיש לחוש שיאמרו דאביה נקרא רק אהרן זעליג אבל שמו האמיתי אינו כן ועי"ז יסברו דאשה אחרת נתגרשה לפי שידעו דאבי אשה של בעל זה הוא שמו אהרן זעליג אבל עכ"פ כיון דלא הוי שינוי גמור רק חשש לעז בכה"ג כבר החליט הישי"ע לצרף שיטת העיטור ועבוה"ג וכמ"ש בשו"ת חא"ש סימן ג': ג) וכדמות ראי' לזה מהא דש"ס שבועות ד"כ דפליגי רש"י ותוספות בנדר שלא לאכול נבילה אם יוכל להתפיס בו דלשיטת רש"י מהני התפסה כיון דאיסור נדר חל עליו ולשיטת התוספות ל"מ דשמא מתפיס באיסור נבילה שבו וחשיב דבר האסור ובביאור פלוגתתם י"ל דאזלי לשיטתם דנודע דרש"י ס"ל דמתפיס אף בנדר ל"מ ורק דהתם מיירי במפרש עיקר הנדר וא"כ באמת א"צ התפסה ורק דעכ"פ גזה"כ שלא יתפיס בדבר האסור דאי מתפיס בדבר האסור הוי סתירה להתחלת דיבורו שאמר שאסרו בנדר ונודע דלשיטת מהרלב"ח אף באומר הרי את אסורה עלי כאמא ג"כ מהני ואף להחולקים עליו עיין במלמ"ל ובמחנה אפרים מ"מ כל זה במתפיסו בדבר האסור לחוד אבל בנדר אנבילה ומתפיס בו כיון דעכ"פ חל עליו איסור נדר וי"ל שמתפיס באיסור נדר שבו אף דיש ספק שמא התפיסו באיסור נבילה אפ"ה כיון שמתחילה אמר לשון קונם עכ"פ ל"ח סתירת דיבורו והוי עכ"פ כלא התפיס כלל אבל התוס' לשיטתם דהתפסה בנדר מהני א"כ הכא מיירי באינו אומר לשון קונם ורק שאמר הר"ז כזה א"כ עיקר חלות הנדר הוא ע"י התפסה א"כ בעי עכ"פ בירור שמתפיס באיסור נדר שבו והכא דעכ"פ יש עליה גם שם איסור נבילה שוב עכ"פ ל"ח התפסה מבוררת ול"מ עיין בספרי ח"ב סימן ל' א"כ לפ"ז באם הי' כותבין שם המגרש דמתקרי אהרן זעליג שפיר לא הי' מועיל דנהי דיש לפרש דהא דכתבו דמתקרי אהרן זעליג לפי שלא ידעו שם העצם ולכן כתבו שם הנקרא בפ"כ אפ"ה הואיל דשמות הבעל והאשה מעכבין בגט א"כ אחרי דלא נכתב שמו בפירוש אף דאפשר לפרש דמפני שלא ידעו שם העצם שלו לכך כתבו עכ"פ שם