שו"ת מהר"ש ו קה
Maharash responsa part 6 105 · שו"ת מהר"ש ו · free full Hebrew text
Open in the reader →הבדיקה לענין ז"נ ה"ה דל"מ לענין שלא לאוסרה לבעלה עולמית אבל בנ"ד דיוכל לדור עמה ורק שרוצה להוציא זרעו בשביל שאין לו בנים נהי דפ"ו הוא מצוה רבה מ"מ הרי אפשר באחרת וכמ"ש הרשב"א נדרים דט"ו לענין מלל"נ ובפרט דא"א לסמוך ארופאים כמבואר ביו"ד סימן קפ"ז ובפרט שאין בירור אם יועיל רפואתם ונהי דהוא אינו מתכוין להשחית זרעו דכוונתו רק דאולי יהיה לו רפואה עי"ז כדי שיוכל לקיים מצות פו"ר ולשיטת כמ"פ במחיקת השם אף שאין התיקון בא מיד ג"כ ליכא איסור משום דאין כוונתו להשחית וה"ה הכא הי' מקום לומר סברא זו אך באמת שאני התם דע"י המחיקה יוכשר הס"ת בוודאי א"כ הוי לצורך תיקון וודאי אבל הכא יוכל להיות שגם ע"י רפואה לא יהיה לו בנים בכה"ג פשיטא דאין להתיר הוצאת ז"ל בידים: ו) אולם לענ"ד יש עצה כדברי הרופאים שהאשה תכניס לתוך רחמה כלי ואז יזוב הזרע מרחמה אל הכלי או שהאשה תהפוך א"ע אחר תשמיש כדי שתצא הזרע בחזרה ואז יבחינו הרופאים הזרע וכת"ה העיר די"ל היתר בזה משום דהוי דבר שאינו מתכוין והביא משו"ת מהר"י אסאד סימן רל"ח – הנה מתוס' פסחים דק"א בד"ה והלכה כר"ש מבואר דלר"ש בגרירה אף דקרוב הדבר שיעשה חריץ אפ"ה כיון דעכ"פ על צד המיעוט אפשר שלא יעשה חריץ תו ל"ח פסיק רישא עיי"ש וכ"ה בריטב"א כתובות ד"ה ע"ב דהיכי דאפשר אפי' על צד הרחוק שלא יהיה איסור ל"ח פ"ר אע"ג דאפי' הרוב יהי' איסור אפ"ה מכח הרוב אכתי ל"ח פ"ר עיי"ש וה"ה הכא וז"ב: ז) ומ"ש כת"ה די"ל דהאשה כיון דלשיטת כמ"פ לא מיפקדה אהשחתת זרע שוב אינה עוברת גם בלפ"ע וכסברת האמונת שמואל הנודע והעלה די"ל דדבר זה תלוי בפלוגתת רבינא ור' סמא בש"ס ב"מ ד"י עכת"ד – באמת כבר קדמו בזה בשטמ"ק שם ובפמ"ג בפ"כ חלק ד' ובאמת מדברי התוספות בב"מ שם מפורש דגם ישראל המקדש גרושה עובר בלפ"ע ודלא כהאמונת שמואל ועיין בנובי"ק אה"ע סימן ע"ה – לכן לענ"ד נכון להתיר שתהפוך א"ע אחר התשמיש בלי ידיעת בעלה כיון דהיא באמת אינה מצוות בהשחתת זרע לשי' רוב הפוסקים וגם כוונתה לצורך מצוה. ונהי דהיא לא מיפקדה בפו"ר מ"מ כבר כ' הר"ן פ"ג מקידושין דעכ"פ עושית קצת מצוה במאי שמסייעת לבעל לכן בכה"ג שפיר רשאי להתיר כנלע"ד בס"ד לדינא: באעה"ח ד' בהעלותך תרפ"ו קאשוי יצ"ו. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן ע"ו. להרב הה"ג וכו' כש"ת מו"ה דובעריל קימעל נ"י מוצד"ק קנעהניטש יצ"ו. בדבר שאלתו שצריך לשלוח גט לירושלים ושם כותבין וכל שום ובמדינתינו אין כותבין וכ"ש רק בגט מומר ונסתפק האיך לכתוב וכן בענין השמות בשם אבי האשה פקדו הבד"צ מירושלים לכתוב צבי המכונה הירשלא ולא כתבו אם בעליה לתורה הי' נקרא צבי לחוד או בשם צבי הירש ובשם אבי המגרש כתבו כי לס"ת נקרא אליקום צבי ובפ"כ נקרא געציל הירש וחותם געציל צבי ונשאל היאך לכתוב. זה תורף השאלה: א) והנה בשם אבי המגרש יפה הביא כת"ה מדברי הט"ג באליעזר זאב ונקרא ליבערמאן וואלף דיש לכתוב המכונה ליבערמאן וואלף ובספרי ח"א סימן י' הבאתי דברי הברית אברהם. אבל לדינא יש לכתוב כמ"ש הט"ג בלק"ש סק"ה ואף שחותם געציל צבי מ"מ א"צ להזכיר שם החתימה וכמ"ש הט"ג לענין מי שלתורה נקרא יהושע ובפ"כ נקרא פאליק וחותם יהושע פאליק א"צ לכתוב שם החתימה רק יכתוב יהושע המכונה פאליק לפי שאמרינן דבאמת אינו מחזיק לשם יהושע פאליק לשם עיקר ורק הא דחותם יהושע פאליק לפי שרוצה להזכיר בחתימתו שם העולה בו לס"ת וגם שם הנקרא בפ"כ בשלמא אם הי' חותם אליקום ולתורה הי' עולה בשם צבי לחוד אז היה צריך לכתוב אליקום צבי המכונה געציל הירש דמתקרי צבי דהא שם החתימה אין כותבין דמתקרי אבל אם חותם בשם שעולה לס"ת בהדי שם הנקרא בפ"כ א"צ להזכיר שם החתימה ועיין שו"ת חא"ש סימן ח' א"כ לפ"ז בנ"ד סגי לכתוב שם הנקרא לס"ת ולכתוב המכונה על שם הנקרא כפ"כ: ב) ואודות שם אבי האשה דעת כת"ה לכתוב רק בת הירשלא – לענ"ד נראה דנהי דחסר שם אבי האשה כשר לשי' רוה"פ ואף בגט הניתן ע"י שליח דלשי' הנובי"ת סי' קי"ג שם אבי האשה מעכב מ"מ בכתב שם הכינוי גם להנוב"י כשר ועיין שו"ת חא"ש סימן ב' ובסי' צ"ו אבל עכ"פ לא אדע מדוע לא יכתוב צבי המכונה הירשלא ואף דיש לחוש שמא הי' נקרא לתורה צבי הירש וכמ"ש הט"ג בהשמטות בשם הח"ס לגבי אליעזר ליפא דצריך לכתוב אליעזר ליפא דמתקרי ליפא מ"מ נודע דלכאורה מוכח בשו"ת בית אפרים אה"ע סימן צ"א להיפוך דאף אם מצרף שם החול בעליה לס"ת אפ"ה א"צ לכתוב רק שם הקודש לחוד ועיין שו"ת חא"ש סימן ק"א ובסי' קי"א ונהי דמנהגינו כהח"ס מ"מ כ"ז בידוע בוודאי שעולה לס"ת גם בשם החול אבל אם יש ספק שמא עולה לס"ת רק בשם הקודש לחוד נכון לכתוב רק צבי המכונה הירשלא דיש כמה ספיקות שמא עולה לס"ת רק בשם צבי לחוד ושמא כשיטת החא"ש וכבר קדמו הבית אפרים דגם בעולה לס"ת בשניהם א"צ לכתוב רק צבי המכונה הירשלא ובפרט דאף לשי' הח"ס באליעזר ליפא דיש לכתוב דמתקרי ליפא מ"מ שאני התם כמ"ש בשו"ת ברכת יוסף דליפא הוי רק כינוי לאלמזר ולא לאליעזר א"כ השם ליפא הוי שם בפ"ע וא"כ אם עולה לס"ת גם בשם ליפא ע"כ דמחזיק שם ליפא לעיקר השם לכך יש לכתוב דמתקרי ליפא אבל אם הי' שם הקודש שלו אלעזר אף אם היה עולה לס"ת בשם אלעזר ליפא והיה נקרא ליפא סגי לכתוב אלעזר המכונה ליפא עיי"ש א"כ הכא דוואלף הוי כינוי לזאב והירש הוי כינוי לצבי בוודאי דגם להח"ס אף שעולה לס"ת צבי הירש סגי לכתוב שם הקודש צבי או זאב לחוד ועל שם הכינוי יכתוב המכונה ובפרט דכבר כתב החא"ש