מהר"ש חלק ד שפט

את מה שיגבה שמעון שלא כדין וגם יוכל ראובן לומר שהנכרי גרם הפסד לעצמו במה שלא טען בדא"ה שיברר שמעון כמה הפסיד, אבל עכ"פ הדבר פשוט דשמעון יוכל לגבות מהנכרי וא"צ לחוש מה שראובן יפסיד בזה עכ"ז מהראוי ששמעון יברר כמה הפסיד בזה שעיכבו עליו מלהחזיר לו החפצים וכפי שיברר כן יתנו לו כנלע"ד בס"ד: ב' נח תרנ"ט לפ"ק ראדמישלא יצ"ו. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל סי' ק"א להרב הה"ג מו"ה שלום קלאהר נ"י אבד"ק טשירנוב יצ"ו

בדבר העגלים הנשלחים לויען בלי בדיקות הריאה וקורעין את הכרס ונוטלין הקיבה אי מותר להעמיד בהחלב שבקיבה והביא מדברי הש"ע סי' פ"א סעיף ו' דיש לאסור להעמיד בקיבת טריפה מטעם מ"ע

א) הנה באמת לפי המפורש שם בר"ן ובמחבר משמע דזה אינו תלוי בפלוגתת רש"י ור"ת דבאמת החלב המונח בהקיבה נחשב רק כאילו היא אבר מהבהמה היונקת ממנה לכך בכשירה שינקה מטריפה יש ב' שיטות שיטת הרי"ף והרמב"ם ז"ל דאף בצליל מיקרי פירשא ורש"י ז"ל מחמיר אף דקרוש ור"ת הוא דמחלק בין צלול לקרוש ושיטת המחבר לפסוק כר"ת והש"ך שלא בהפ"מ חושש לדעת רש"י ז"ל אך כ"ז בכשירה שינקה מטריפה א"כ החלב שבקיבה נחשב כמו שהוא אבר מטריפה ויש מחלוקת אי חשיב כפירשא ומקילין בקרוש וגם בצלול ולסוף נקרש מתירין בהפ"מ כמפורש שם בסי' פ"ז ועיי"ש ביד אפרים אבל הכא באמת ליכא שום חשש מדינא דאף אם לא חשוב כפירשא עכ"פ הוא אבר מכשירה המונח בקערת טריפה צוננת דאינו אסור ורק אם ישהה מעל"ע אז יבלע מהקיבה של טריפה והוי כמו בנמלח בקיבתה ושהה שיעור כדי שירתיח דנאסר כמפורש שם בסי' פ"ז אך עכ"פ הכא יש בזה איסור משום מ"ע כיון דמונח בקיבת טרופה אם ישתו החלב יסברו שאוכל מהטריפה והנה כת"ה העיר מהא דהביא הש"ך סי' פ"ז ראי' מש"ס שבת דגם בדרבנן חוששין למ"ע באמת לפי דברי הש"ס סוכה דף ט"ז מוכח דשבות דאיסור סקילה חמיר מאיסור עשה א"כ ליכא ראי' לשאר איסורי דרבנן שיהי' שייך בו מ"ע ועי' ט"ז או"ח סי' רמ"ג שהעור דאמאי ואסור בקבלנות מחשש שמא יאמרו שכיר יום הוא הא אמירה לעכו"ם אינו רק איסור דרבנן ומתרץ דלשי' המכילתא יש באמירה לעכו"ם לעשות מלאכה בחפץ ישראל איסור תורה כמ"ש בפמ"ג שם ובאמת לשי' הרמב"ן פ' אמור במו"מ בקביעות בשבת יש איסור תורה מכח עשה דשבתון א"כ י"י דשם באזיל לחינגא יש חשש איסור תורה עכ"פ אף אם נאמר דגם בדרבנן חוששין למ"ע מ"מ כ"ז רק בבהמה שנטרפה בוודאי עכ"פ מדרבנן כמו בשהי' משהו וכדומה עכ"פ יש לאסור להעמיד בחלב הקיבה שבה מטעם מ"ע דהרואה שאין אוכלין הבהמה לא ידע לחלק בין ד"ת לדרבנן ואם יראה שמעמידין בהחלב שבקיבה יחשוד שאוכל טריפות וכמו"ש הח"ס בתשו' דגם בס' בכור אסור להטיל מום אף א"נ דאיסור הטלת מום בבכור בזה"ז אינו רק דרבנן אפ"ה אין להקל מטעם סד"ר דאכתי כיון שנוהג איסור בגיזה ועבודה מחזי כמטיל מום בקדשים אבל הכא דרק לא נבדק הריאה והבשר אינו לפנינו א"כ לא מוחזק לטריפה דהא אם יבדק הריאה עפ"י הרוב יתכשר א"כ ל"ש בו מ"ט דיסברו שאכל טריפות דהא לא מוחזק הבשר לוודאי איסור נהי דבלי בדורות הריאה אסור לאכול מדרבנן עכ"פ מחשש מיעוט המצוי מ"מ עכ"פ ל"ח בכלל וודאי טריפה דרבנן ג"כ דהא עפ"י הרוב יתכשר בבדיקות ובמקום הפסד כמו במסוכנת ביו"ט התירו לו לאכול בלי בדיקת הרואה וחזינן דלא חמיר כמו וודאי איסור דרבנן ועיי' בירושלמי דמדמי בדיקת הריאה לדמאי ומפורש בירושלמי פ"ג דדמאי קיל משאר איסור דרבנן מכ"ש בדיקת הריאה דמותר בנאבדה בהפ"מ ע"כ דקיל משאר איסור דרבנן ועי' פמ"ג בפתיחה לסי' ל"ט ועיי' תוס' יבמות דף קי"ד ובפרט הכא בעגלים דל"ש בו טריפות דקיי"ל בעגלים ובגדיים וטלאים דבנאבד מותר אף בלי הפ"מ אם לא נבדק הריאה נהי דבאיבדה במזיד גם בעגלים אסור כמפורש שם בתבו"ש ובלבו"ש משום דחשיב מבטל איסור דרבנן עכ"פ כל איסורו הוא משום קנסא ועיי"ש בלבו"ש שפלפל אי גם הכלים נאסרים עכ"פ הכא ל"ח כלל איבדה במזיד כדי לאכול ממנו דה עיקר מסחרו לשלוח לויען אבל עכ"פ אינו מכוון לבטל במזיד בדיקת הריאה א"כ אין על הבשר שם טריפות ושוב ל"ח למ"ע ע"כ הדבר ברור ופשוט דמותר להעמיד בחלב שבקיבה וז"ב: ראדמישלא א' שלח תרס"א לפ"ק. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סי' ק"ב להרב הה"ג בנש"ק כש"ת מו"ה אשר ראבין נ"י אבד"ק יענדריחוב יצ"ו

בדבר שאלתו באחד שכתב שט"מ קודם הפסח כנהוג והי' לו ג' חביתין חומץ ויען שלא נודע לו אופן עשיות החומץ הי' סובר שלא צריך למכור אותו ולא נכתב בפירוש שנמכר רק נכתב בסוף השט"מ שאם יש עוד איזה דבר של חמץ או תערובות חמץ יהי' במתנה להעכו"ם ויהי' נקנה להעכו"ם אגב מקומות הנ"ל זה תורף השאלה

א) והנה לכאורה ההיתר פשוט לפנינו דכיון שנכתב שכל מיני חמץ שיש עוד יהי' במתנה להעכו"ם א"כ מה לי מכירה או מתנה בשלמא אי לא הי' רק קנין כסף א"כ לא הועיל הכסף רק על המכירה אבל על המתנה לא הי' קנין, אבל כיון דבאמת קיימ"ל דכסף לחוד ל"מ במטלטלין ורק עיקר הקנין היא רק משום דמקנה לו הקרקע בשטר וממילא קונה מטעם אגב א"כ גם המתנה נקנה באגב קרקע אך לכאורה נ"ל דבאמת על עיקר קנין אגב פקפקו הפוסקים די"ל דקנין דרבנן ל"מ לד"ת ורק שכ' בשו"ת ח"ס סי' שי"ב די"ל דכיון שהי' ג"כ קנין כסף א"כ באמת יש ס' שמא כשי' רש"י ז"ל דכסף קונה