מהר"ש חלק ד שפו

החמירו לחד לישנא בבכורות דף מ"ו א"כ י"ל דלענין איסור דרבנן סמכינן אסימן אמצעי וה"ה דל"ח לשאלה דבדרבנן סמכינן אחמ"ק, ונהי דיש ח"א כנגדו מ"מ עכ"פ בחזקה נגד חזקה מקולין בדרבנן או די"ל א"נ כשי' הרמב"ם ז"ל דמה"ת מהני סימן אמצעי וה"ה די"ל דמה"ת ל"ח לשאלה, כמו שנסתפק הרא"ש בב"מ וא"כ לענין חשש שאלה שהוא רק מדרבנן ל"ח שמא נשתנה פניו ואף דלכאורה תיקשי הא לחד לישנא בבכורות מהני מה"ת פרצוף בלי פדחת וחוטם ואפ"ה ל"מ בצירף סימני כליו, ונשמע דגם בחשש דרבנן חוששין לשאלה, ובאמת מפורש בשו"ת ח"ס דהך תירץ דמשני כליו בחיורי וסומקי מודה דחוששין לשאלה רק דס"ל נגד חשש דרבנן ל"ח לשאלה, ונשמע לכאורה דגם בחשש דרבנן חוששין נשאלה אפ"ה י"ל דחששא דשמא אשתני צורה אחר ג"י הוא חשש רחוק ומהני בצירף סימני כליו ונדבר מזה עוד לקמן

ב) והנה כת"ה הביא שי' הר"ת דאם כל גופו שלם מהני הכרה אף אחר ג"י והביא דברי הח"ס בפיר' דבריו דהיינו אם העדים שראו אותו הכירו אותו בחייו יכולין להכירו בטב"ע גם אחר ג"י ובאמת מפורש כן בבעלי התוס' על הפרשה בשם הר' בכור שור דעדים שהכירו אותו בחייו יכולין להכירו אף בטב"ע אחר ג"י, עיין שו"ת בית אפרים סי' י"ט שהאריך בדבריו ועיין שו"ת מהרש"ם ח"ב סי' ס"ד שצירף ג"כ שיטה זו וא"כ י"ל דאף א"נ דלא נסמוך לגמרי אשיטה זו מ"מ י"ל דאף שיש שיטת קצת פוסקים דחשש דאשתני הוא מה"ת מש"ה חוששין אף בספק ג"י כמ"ש הרשב"א ז"ל ואף שהרבה פוסקים כתבו דגם א"נ דחשש אשתני הוא רק מדרבנן מ"מ יש להחמיר בסג"י משום שיש חא"א או להיפך גם להמקילין בסג"י הוא רק משום דמוקמינן להמת בחזקת חי עד עכשיו ודלא כשי' הט"ז יו"ד סי' שצ"ז אבל עכ"פ י"ל דהיכי דכל גופו שלם ואותן שראו אותו אחר ג"י הכירו אותו בחייו אף אי לא נסמוך אשיטת ר"ת מ"מ בכה"ג ל"ח לשאלה דבאמת רבו הפוסקים דחשש שאלה אינו רק דרבנן ואף דמהא דפריך הש"ס חמור בסימני אוכף היכי מהדרינן נשמע דחשש שאלה הוא מה"ת דהא עיקר קושיתו על הקרא, וכבר העיר בזה הנוב"י מהד"ק אה"ע סי' ל"ז ועיין שו"ת אגודת אזוב אך באמת ניחא דלפי מה דס"ל דגם בצירף פרצוף ל"מ סימני כליו אף דלחד לישנא בבכורות מהני מה"ת פרצוף לחוד וע"כ צ"ל דחשש שאלה הוא מה"ת וא"כ י"ל דגם לענין חשש איסור דרבנן חוששין אבל א"נ דחשש שאלה הוא רק דרבנן א"כ עכ"פ לענין חשש איסור דרבנן א"צ לחוש ושפיר פריך מהא דחמור בסימני אוכף וע"ז משני דרק בכלים דלא מושלי ל"ח מה"ת לשאלה אבל בסתם כלים מה"ת חוששין לשאלה וגם באיסור דרבנן חוששין לשאלה עכ"פ י"ל דכ"ז למ"ד דס"ל סימנין ד"ת ואפ"ה נשמע דחוששין לשאלה אף בצירוף פרצוף וע"כ דחשש שאלה הוא מה"ת אבל למ"ד סימנין דרבנן א"כ ליכא הכרח ממתני' לחוש לשאלה ונהי שכ' הב"ש דלמ"ד סימנין דרבנן מצד הסברא חוששין לשאלה אבל י"ל דכל חשש שאלה הוא רק דרבנן ושוב לענין חשש איסור דרבנן ל"ח לשאלה וממילא הכרה בטב"ע אחר ג"י אם כל גופו שלם והכירו אותו היטב בחייו הם שראו אותו אחר ג"י עכ"פ ליכא בזה רק חשש דרבנן ושוב באיסור דרבנן ל"ח לשאלה והנה מה שהעיר כת"ה בהא דפריך מחמור בסימני אוכף ולא פריך מעודי אוכף, באמת כתבתי בספרו ח"א סי' מ"ט בהא דקאמר בש"ס ב"מ כ"ז כתב רחמנא דאף חמור בעידי אוכף וכ' בתוס' דקאי למ"ד סימנין לאו ד"ת ומאי בעי התוס' בזה פשיטא דלמ"ד סימן דרבנן גם סימן דגופא ל"מ אך באמת י"ל דזה ידע הש"ס דעכ"פ בכלים דלא מושלי חשש שאלה לא גרע מחשש אתרמי סימן וא"כ למ"ד סימן ד"ת ל"צ קרא לעידי אוכף דמצד הסברא לא גרע חשש שאלה מחשש אתרמי עכ"פ בכלים דלא מושלי, רק דס"ד דעכ"פ סימני אוכף לא יועיל דעכ"פ ע"י חשש שאלה נהי דבכלים דלא מושלי חשיב בגדר מיעוט עכ"פ יצטרף בהדי חשש מיעוט שמא איתרמי סימן דחשוב עכ"פ כב' מיעוטי ונודע שי' הר"ן חולין דב' מיעוטי חשוב כפלגא ולמ"ד סימנין דרבנן ס"ד דגם עידי אוכף לא יועיל דעכ"פ לא עדיף מסימן אמצעי בגוף לזה השמיעני דבכלים דלא מושלי ליכא אף חשש מיעוט לחוש לשאלה ומהני אף למ"ד סימן דרבנן וה"ה דמהני סימני אוכף למ"ד סימן ד"ת ועכ"פ נשמע כסברת הב"ש דמצד הסברא חוששין לשאלה למ"ד סימנין דרבנן וממילא מיושב קושית כת"ה די"ל דהשתא דקאי למ"ד סימנין ד"ת ואפ"ה ס"ל חוששין לשאלה י"ל דפשיטא לי' דבעידי אוכף מהדרינן דחשש שאלה לחוד בכלים דלא מושלי עכ"פ לא גרע מסימן ורק ס"ד דחשש שאלה בהדי חשש אתרמי סימן לחוש אף בכלים דלא מושלי וע"ז משני דבכלים דלא (מושלי אינו מצטרף חשש שאלה לחשש אתרמי וא"ש הכל בס"ד

ג) נחזור להנ"ל דעכ"פ הכא שהכירו אותו אנשים שהוציאו אותו מן המים בחייו היטב והוא כל גופו שלם י"ל דבכה"ג בוודאי חשש אשתני הוא רק חשש דרבנן ושוב י"ל דבדרבנן ל"ח לשאלה ובפרט דלשי' כ"פ א"ח לשאלה וגם להחוששין הוא רק דרבנן כמו שהאריך בשו"ת אגודת אזוב סי' י"ב ושוב לענין חשש דרבנן ל"ח לשאלה, ואף שי"ל דאף א"נ דמדרבנן ל"ח לשאלה והטעם דחשש שאלה אינו רק דרבנן ובדרבנן אוקמא אד"ת דל"ח לשאלה וא"כ י"ל דהכא דרק קרובים הכירו אותו והמה רק מדרבנן מהימני ושוב אם יש חשש אשתני י"ל דהכא גם מה"ת ל"מ דמה"ת קרובים ל"מ ומדרבנן שוב יש חשש אשתני ושוב יש לנו לדון אאיסור ד"ת ושוב י"ל דנחוש לשאלה ועוד י"ל דבנ"ד גם עד כשר לא יועיל דאף א"נ דע"א נאמן מה"ת הוא רק משום מדעל"ג והכא אינו מתירא לשקר שאם יבוא בטלה לא יחזיקו למשקר ונימא דנשתנה צורת המת אחר ג"י וכעין זה העיר בשו"ת פמ"א לענין ע"א במשאל"ס אך באמת מסקי הפוסקים דחשוב מדע"ל שאם יבוא בעלה נחזיקו למשקר דהא מה"ת ל"ח דנשתנה פניו וגם קרובים מהימני ומה"ת במדע"ל ושוב חששא דאשתני אינו רק דרבנן ושוב בדרבנן ל"ח לשאלה ובפרט בהכרת כל בגדיו דלשי' כ"פ חשוב בכלל כלים דלא מושלי אינשי ונהי דלשי' הריטב"א והב"י למ"ד סימנים דרבנן גם בכלים דלא מושלי חוששין לשאלה ע"מ לשי' כ"פ אינו רק דרבנן ובפרט טב"ע בכלים דלא מושלי מפורש באבני מילואים בתשו' דוודאי מהני אף להחולקים על מהר"ם ברבי וא"כ הוי כמה ספיקות להקל שמא כשי' הפוסקים דל"ח לשאלה ושמא עכ"פ רק מדרבנן חוששין לשאלה ועכ"פ בכלים דלא מושלי הוי חשש שאלה רק מדרבנן והכא שכבר נסתלק איסור תורה ע"י הכרה בטב"ע דכל הגוף שוב ג' ספיקות בדרבנן מהני אף נגד ח"א וגם נודע מ"ש בשו"ת פני משה דאם רק רגליו נוגעות במים י"ל שיכולין להכירו אף אחר ג"י ואף דלא