מהר"ש חלק ד שפה

כשי' הסוברים דהרופא נאמן אף בדאורייתא ובפרט עתה שרואין במוטער-שפיגעל כ' בשו"ת שם ארי דהוי כמדע"ל ובוודאי נאמן הרופא ובפרט כיון דהאשה היא עוד בכ"ד חודש והיא בחזקת מסולקת דמים בכה"ג יש רגל"ד שהרופא אומר אמת ולכ"ע נאמן הרופא ועי' תשובת מהרש"ם סי' כ"ג דבזקנה יש לתלות במכה אף בשעת ווסתה דלא שייך הסברא דוכי לא תטמא לעולם דהסברא כמ"ש הח"ס דעכ"פ עלילה לראות אבל בזקנה י"ל דלא תראה עוד תולין במכה א"כ הכא בתוך כ"ד חודש והיא מניקת יש לתלות במכה אף בשטת ווסתה כיון דהיא בחזקת מסולקת דמים וקיי"ל דבימי מניקה אינה קובעות ווסת נהי דמיחש חיישי אבל עכ"פ כיון דל"ח ווסת קבוע יש לתלות בהמכה ובפרט שיש לצרף מ"ש בס' שירי טהרה דבדם היוצא עם ליחה לבנה דטהור די"ל דבעי שדם יגע בהבשר ועיי' השו' מהרש"ם ח"א סי' י"ג ואף שיש ס' שמא הדם נוגע בבשר אבל עכ"פ ביש מכה חשוב ס"ס וכמ"ש במהרש"ם שם עכ"פ יצא דכ"ז שהוא בחזקת מסולקת דמים היינו קודם כ"ד חודש בוודאי שתוכל לסמוך על הרופא ובפרט שיש לצרף מ"ש בשיורי טהרה הנ"ל ועכ"פ צריכה הפסק טהרה ויום אחד נקי ואח"ז נהי דלשי' הס"ט תמיד אין תולין במכה תוך ספירת ז"נ אבל בכה"ג עכ"פ אם תהי הפסק טהרה ויום אחד נקי תוכל אח"כ לגמור הז"נ אף אם תראה הטיפין בתוך הליחה לבנה ולסמוך ארופא שאומר שמחמת מכה היא, כנלפע"ד ברור לדינא בס"ד והשי"ת יצילני משגיאות: בעה"ח יום א' פ' שלח תרע"א לפ"ק ראדמישל יצ"ו. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל סי צ"ח להרב הה"ג כש"ת מ' דובעריש נ"י מוצד"ק דעמיבטץ

בדבר שאלתו באחד שיש לו מסחר ברזל ונכרי אחד שלוקח ממנו כל מיני סחורות של ברזל בא אצלו ועשה אצלו בעשטעלונג על סחורות הנ"ל אשר נצרך לו לבנין ובתוך הדברים אמר לו שמעמיד גם בית תפלה, ופסק עמו שישלח איזה מיני סחורות אשר נצרך לבית התפלה הנ"ל וגמר עמו הבעשטעלונג הנ"ל וכעת בא בשאלה לפני כ"ת להתיר לו זאת יען שאפשר שעי"ז שלא יתן לו הסחורה הנצרך לבית התפלה יפסיד כל הבעשטעלונג זה תורף שאלתו

א) והנה יפה כ' כת"ה דגם במוכר בהקפה אם יוכל לקנות גם במקום אחר בהקפה י"ל דלא שייך לפ"ע, ולשי' הש"ך סי' קמ"א בעכו"ם ליכא איסור לפ"ע היכי שיוכל לקנות במק"א וכמ"ש הדג"מ אך שהרמ"א מסיים דכל בעל נפש יחמיר לעצמו, והנה אם אין הסחורה לגוף הכיפה שמעמיד שם הע"ז רק לצורך החצר שמעמידין בו הכיפה יש עוד צד היתר כמפורש במחבר סי' קמ"ג סעיף ב' ואף שהט"ז שם חולק דזה תלוי בפלוגתת רש"י והר"י עכ"פ בנ"ד דיוכל לקנות במקום אחר בכה"ג ליכא לפ"ע ד"ת ורק שי"ל שיש בזה איסור דרבנן כמ"ש בתוס' שבת ד"ב ובר"ן ע"ז ד"ו ועיין בתפארת שמואל על הרא"ש פ' א"נ שוב בדרבנן יש לסמוך אשיטת רש"י דלצורך בנין שאינו להט"ז גופא יש להקל ועיין שו"ת מנחת שי סו' פ"ב שרצה להקל גם לענין העמדת חלונות בבית העכו"ם ועפ"י דברי הח"ס חו"מ סי' קצ"ד ובספרי ח"א סי' פ"ג דחיתי דבריו דהח"ס מיירי רק לענין מילדת דיאמרו דהותר גופן של עכו"ם והעיקר כיון שמגיע לו עי"ז הפ"מ ממכירת סחורות דהיתר והעכו"ם כבר הורגל לקנות אצלו ולשיטת כ"פ דאין דנין מערופיא וחזינן דהוי ככבר זכה ועיין חו"מ סי' שפ"ו וא"כ י"ל דהוו כהפסד גמור וא"כ נהי דבאיסור ל"ת מחויב לבזבז כל ממונו מ"מ הכא דאינו רק חומרא לבעל נפש י"ל דא"צ להפסיד ממונו וכמ"ש בספרי ח"א סי' כ"ח דאף דאין להתיר שום איסור בשביל חשש שיוצא לתרבות רעה מ"מ בדבר שאינו רק מדת חסידות והרחקה לבעל נפש י"ל דא"צ להרחיק היכי שיש חשש מכשול לחבירו ואף שיש לומר דהכא דאינו מפסיד מכיסו רק מניעת הריוח י"ל דל"ח בכלל הפסד ועיין תוס' ע"ז די"ג דמה שמניחין לו המכס ל"ח הנאה ועיין בטו"ז יו"ד סי' קמ"ט ס"ק ב' ועיין תוס' ב"ב דקנ"ד דלגבי היורשין ל"ח פסידא כיון דלא יהבי לו מידי עיי"ש מ"מ הכא שכבר עשה המקח הוי כהפסד מכיסו ועיין שו"ת מהרי"ק שכ' דאף שקיבל עליו השבועה בשביל שחבירו ועשה לו טובה דל"ח אונס, דהא הי' הברירה בידו שלא קבל הטובה מ"מ אם כבר נתן לו מתנה ואם לא הי' נשבע הי' לוקח המתנה בחזרה דחשיב אונס ועיין בפר"ד דרוש כ"א א"כ הכ"נ כיון שכבר עשה עמו מקח דהוי ככבר זכה וחשוב הפסד, ובפרט שכפי הנראה רוב פרנסתו הוא מעסק זה ומצינו בש"ס סנהדרין דכ"ו דהתירו איסור דרבנן משום חיי נפש ועיין יו"ד סי' קנ"ט ע"כ מכל הני טעמי נלע"ד להתיר לאיש הנ"ל ליתן הסחורה להקונה הנ"ל וז"ב בס"ד: הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל סי' צ"ט להרב הגאון מ' יצחק צבי אמסעל האבדק"ק זבאריב שליט"א

בדבר שאלתו באיש אחד שהלך מביתו זה ששה חדשים וסיבת הליכתו להביא טרף לביתו מבית גיסו ועתה נמצא איש אחד חציו למטה עם הרגלים הי' מונחים במים וחציו העליון הי' טמון ונקבר בארץ וכאשר הוציאו אותו מהמים הכירו אותו שני קרוביו בטב"ע גם בן גיסו סיפר כי אשת המת הראתה לו מקודם לייביל שהי' לבוש בו האיש הנ"ל כמותו ובאמת נמצא בו בגדים הללו זה תורף השאלה בקצרה

א) וכת"ה הביא דמכח הטב"ע י"ל הואיל שהוא אחר ג"ו ל"מ ועל הבגדים יש לחוש לשאלה כנודע הנה לכאורה נודע מ"ש בשו"ת עבוה"ג ובנוב"י מה"ק מדלא תני הך בבא דאין מעידין אלא עד ג"י בתחלה ולמיתני אח"כ דל"מ אף אם יש סימנים בגופו ובכליו ונשמט דבאמת בצירף סימני גופו או כליו מהני הכרה אף אחר ג"י והטעם כתבתי בתש' דא"נ כשי' הפוסקים דהך חששא דאשתני אחר ג"י הוא רק חשש דרבנן ורק בתחלת עדות