מהר"ש חלק ד שפב

דאינו ידוע ל"ש קנין כמ"ש הבית שלמה ול"ח רק חיוב על הצענעראלע ליתן לו וא"כ חשוב רק כגורם לקלקל זכות חבירו וא"כ שוב י"ל הואיל שיש ס' שמא לא יתנו הצענטראלע שוב ל"ח ברי הזיקא אף באמת בזה י"ל כמ"ש הג' הנ"ל כיון דאין דרך הצענטראלע לחזור מדיבורם בכתב הגם שכותבים בלי חיוב א"כ הוו כברי הזיקא ובאמת מצינו בש"ס נדרים דמ"ח מזכה חלקו לנשיא וא"צ לזכות ע"ו אחר ומוכח דבשביל שלא הדרי בהו משום אימת הנשיא נגמר הקנין אף בדיבור דעיקר דבעי קנין שיהי' סמיכת דעת הנשיא דבלא"ה יש ס"ד אף בדיבור וכמ"ש התוס' בכורות י"ח דבמידי דמצוה מיקני אף בדיבור ועין א"מ סי' כ"ט ובמנ"ח מ' של"ו

ח) ומה שכ' כת"ה די"ל אשלד"ע באמת לשי' רוב הפוסקים במוחזק לעבור אמרינן יש שלד"ע ובפרט אף לרב סמא מ"מ כ' בפתיחה לא"ח לפרמ"ג דס"ל לרב סמא דתמיד חשיב בר חיובא משום לפ"ע וא"כ במוחזק לעבור לכ"ע ישלד"ע ובפרט לשי' רש"י ז"ל הטעם משום הסברא דדברי הרב אמרינן דאינו עושה בתורת שליחות הבע"ב רק דמעצמו רוצה לעבור אבל הכא שלא יוכל לגבות היי"ש רק ע"י כתב מהמוכר א"א ע"כ נגמר ההיזק בסיבת המוכר א"כ בוודאי אם נימא דחשיב ככלל ברי הזיקא הי' אפשר לומר דמחויב לשלם לו כל הפסידו מדין גרמי אך באמת י"ל דל"ח בכלל ברי הזיקא כיון שאפשר שלא ותנו הצענטראלע היי"ש לשום אחד וגם שמא לא יתנו הצענטראלע היי"ש רק אם יחזירו להם הכתב הראשון לשלחו להמוכר טל זכותו שברוב פעמים אין נותנים היי"ש רק ע"י חזרת כתב שלהם א"כ שוב בשעת שנתן המוכר כתב להלוקח שני ל"ח בכלל ברי הזיקא אך עכ"פ יפה כ' הג' הנ"ל דעכ"פ מה שקיבל המוכר יותר מהלוקח השני עכ"פ מחויב להחזיר דאין עושה סחורה בשל חבירו ונהי דבמידי דלא ברי הזיקא ליכא חיוב משום גרמי אבל עכ"פ אין להרויח בשל חבירו וגם במבטל כיסו של חבירו דפטור מ"מ אם המבטל מרויח בזה חייב לשלם ועיין נה"מ סי' רצ"ד ועיין טו"ז יו"ד סי' כ"ח כללו של דבר אם הי' ברור שהלוקח ראשון קנה הזכות עפ"י דתה"ק אז בוודאי הי' מחויב המוכר להחזיר ללוקח ראשון מה שקיבל מותר מהלוקח השני אך באמת כבר הבאתי דיש לפקפק בעיקר הדין א"כ קשה להוציא ממון והגם דבטח עשה המוכר שלא כדין למכור זכות אחד שני פעמים עכ"ז יש להסתפק אי מועיל בזה קנין הואיל שעפ"י דד"מ אסור למכור ובדבר שכל זכותו הוא עפ"י דד"מ א"כ היכא דמדד"מ אסור למכור שוב אינו מועיל הקנין א"כ שוב קשה להוציא ממון וטוב לפשר: בעה"ח יום ב' פנחס תרעח"ל קאשוי. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל סי' ס"ו להרב המאה"ג חו"ב כש"ת מ' מתתי' גאלדמאנן נ"י מוצד"ק ראפשיטץ יצ"ו

בדבר שאלתו בספק ביהכ"נ ס' בהמ"ד אי מותר לעשותו בהכ"נ

א) הנה כ"ת העיר מש"ס מגילה דכ"ח מבי רבנן לבי כנישתא אסור והלכתא כריב"ל דאמר בהכ"נ מותר לעשותו בהמ"ד והרמב"ם ז"ל פי"א מתפלה כ' בזה הטעם משום דבהמ"ד קדושתו חמורה ומעלין בקודש ולא מורידין וכ' כת"ה דאי נימא דהא דמעלין בקודש ולא מורידין הוא רק מדרבנן ואף דבש"ס מנחות דצ"ע נלמוד מקרא דויקם משה את המשכן מ"מ י"ל דחשיב רק אסמכתא א"כ לפ"ז י"ל דהוו ס' דרבנן והביא דברי הפמ"ג דבסי' מ"ב שנסתפק בזה ובסי' קנ"ג מיפשט פשיטא לי' דהא דאין מורידין הוי רק מדרבנן מדמתיר ר"ד ביומא די"ב בגדי כה"ג של יוה"כ לכה"ד וקשה הא הוי הורדה מקדושה והרמב"ם שפסק כרבי הוי רק משום דכתוב והניחם שם אבל לא מטעם מעלין בקודש ועכ"ח דס"ל דהך דאין מורידין הוא רק מדרבנן דאי מה"ת למ"ל לומר טעם אחר עיי"ש ולפ"ז כ' כת"ה די"ל דזה קושית רבי על ר"ד א"כ מוכח איפכא דהך הורדה מקדושה הוא מה"ת דאי מדרבנן לא הי' מקשה על ר"ד כלום דהא לר"ד נמי אסור מדרבנן ורק דשרי מה"ת מקרא דילבש ועכ"ח מוכח דהורדה מקדושה אסור מה"ת משו"ה שפיר מקשה ומדברי הרמב"ם ז"ל ג"כ אין ראי' דהרי דיקדק והם אסורים בהנאה שאסור לעשות מהם פתילות ומנ"ל להרמב"ם דבר זה ועכ"ח מקרא דוהניחם שם אבל באמת י"ל דהורדה מקדושה הוי מה"ת עכת"ד הנה נודע שיטת הט"ז באו"ח סי' קנ"ד דבמידי דלא חזי עוד לקדושה חמורה מותר להוריד לקדושה קלה ותמה עליו הבכ"ש מהא דהקשה רבי לר"ד ב' תשובות בדבר חדא דאבנט של כה"ג לא זה אבנט של כה"ד ועוד בגדים שנשתמשתה קדושה חמורה ישתמש בו קדושה קלה וקשה הא לר"ד ג"כ פסולים לכה"ג לשנה אחרת מקרא דוהניחם שם מלמד שטעונים גניזה ושוב לא חזי עוד לקדושה חמורה ושוב ליכא איסור להורידה לקדושה קלה ובשו"ת תוע"ר סי' ג' כ' דשתי התשובות הם חדא דבאמת האבנט גם כה"ג לא יוכל ללבוש בשאר ימות השנה ושוב ל"ח הורדה מקדושה וע"ז קאמר דהרי האבנט גם כה"ד לא יוכל ללבוש משום דאבנט של כה"ד הוי של כלאים ורק שתרצה לומר דשאר ג' בגדים עכ"פ כה"ד יוכל ללבוש ע"ז וקאמר דג' בגדים גם כה"ג יוכל ללבוש בשאר ימות השנה ושוב חשוב ראוי לקדושה חמורה עכת"ד

ב) ובאמת לפ"ז יש להעיר ביומא דפ"ג דפליגי ת"ק וב"ת אי טבל קיל או תרומה קיל וקאמר רבה דבאפשר בחולין מפרישין אפי' בשבת ואפי' בטבל דרבנן כגון בעציץ שאינו נקוב וקאמר בש"ס כתנאי דתנן מאכילין אותו וא"צ לעשר דברי רבי ראב"ש אומר לא יאכל עד שיעשר והקשה במהרש"א שמא מיירי בא"א בחולין ופליגי בפלוגתא דב"ת ות"ק ולפ"ז י"ל דבעיקר סברת התוע"ר דאם ישתמש בהם כה"ג בשאר ימות השנה לא והי' חשיב הורדה מקדושה לענ"ד י"ל דזה ג"כ מיקרי הורדה מקדושה לפי שביוה"כ נעשה בהם עבודה לפני ולפנים וי"ל דזה תלוי בהא דש"ס יומא דל"ב דיליף טבילה לבגדי לבן מק"ו דבגדי זהב מה בגדי זהב שאין נכנסין בהם לפני ולפנים ודחה דשמא כפרתן מרובה עדיף ולפ"ז י"ל דא"נ כתדבר"י דבגדי לבן עדיף לפי שהוא לפני ולפנים אף נגד עבודת כל השנה שכפרתן מרובה א"כ גם אם ישתמש כה"ג בשאר ימות השנה ג"כ יהי' חשוב הורדה מקדושה אבל לפי"מ דדחה הש"ס דכפרתן מרובה עדיף א"כ לגבי כה"ג בשאר ימות השנה לא יהי' חשיב הורדה מקדושה וא"כ