מהר"ש חלק ד שפא

ה) נמצא מ"ש הג' מבוטשאש ז"ל דהכא חשיב סטימתא ע"י שנתן לו הכתב והוי כמכר בכסף ושלוסצעטיל דחשיב סטימתא באמת יפה דחה הרה"ג ר' יעקב נ"י מוצד"ק דשם מחייב המוכר א"ע ליתן לו הסחורה וע"י קבלת הכסף עם נתינת השלוסצעטיל חל החיוב על המוכר ליתן לו הסחורה אבל הכא לא קיבל המוכר על עצמו שום חיוב ליתן נו הסחורה דמכר לו רק את הזכות שבכתב וכבר נסתלק המוכר מכל חיוב כמ"ש הש"ך ז"ל סי' פיו דבחבלה באחרים ומכרה לו כתובתה בדמי חבלה דמועיל מחילה אף דבשבדר"נ ל"מ מחילה מ"מ אחר שמכרה נו כתובתה בדמי חבלה פקע ממנה החיוב ושוב נ"ש שדר"נ ואין לו זכות בהכתובה רק מכח הקנין ושוב במוכר שטר מהני מחילה ה"ה הכא תיכף שמסר לו את הכתב מהצענטראלע נגמר המקח מצד המוכר ואין עליו עוד שום חיוב ונמצא שוב י"ל דלא קנה את החיוב שיש להמוכר על הצענטראלע די"ל דשטר ראי' אינו נקנה אף בכומ"ס ובפרט דלא הי' רק קנין כסף ומסירה דלשיטת הקצה"ח אינו קונה אף למש"פ, וא"כ שוב יש רשות ביד המוכר לחזור מהמקח ובאמת י"ל לפמ"ש בשו"ת בית שלמה דבמוכר סחורה שאינו מיוחדת לא חל קנין רק חיוב מוטל על המוכר לקיים חיובו ושוב י"ל דמי שקנה סחורה שאינו מיוחדת ונתן לו המוכר שלאססצעטיל והוא מכר השלאססצעטיל לאחר ונזכר בו שם הלוקח הראשון דל"מ בלי כומ"ס דבשלמא א"נ דגם במכר לו סחורה שאינו מיוחדת חל קנין א"כ הוו כמוכר סחורה שקנה כבר ושפיר יוכל למוכרו אבל כאן דלא חשיב רק חיוב מן המכר ושט"ח היכי שנכתב בו שם המלוה וה"ה הכא שנכתב שם של מי שנתחייב נו שוב בעי כומ"ס בשלמא שם הלוקח ראשון כותב או אומר להשני שהוא יקח הסחורה מן המוכר ויתנו לו שפיר חל עליו חיוב אבל הכא דמכר לו רק השלוס צעטיל והלוקח השני בעצמו יקבל מן המוכר שוב י"ל דהוי כמוכר שט"ח דל"מ רק בכומ"ס הגם שיש להסתפק אי גם בכומ"ס מועיל דאם כבר קנה מהמוכר בכסף א"כ הוי רק שטר ראי' וי"ל דאינו נקנה אף בכתו"מ, אך באמת הפקיע חז"ל קנין כסף גם מדרך חיוב רק דע"י כתיבת השלוס צעטיל מועיל מטעם סטימתא א"כ עיקר החיוב נגמר ע"י כתיבת השלוס צעטיל ושוב חשיב כשטר ונקנה בכומ"ס אך בלי כומ"ס י"ל דלא קנה השני בקבלת השלאס צעטיל מיד הלוקח הראשון אף בנתן כסף א"נ דכסף ומסירה אינו קונה אף למש"פ אך באמת יפה כ' הג' מבוטשאטש דעכ"פ עכשיו המנהג שמי שקנה ע"י שלוס צעטיל אף שנזכר בו שם לוקח ראשון מ"מ מוכרו לאחר והמנהג דע"י מסורת השלוס צעטיל לחוד נגמר הקנין א"כ הוי בכלל קנין סטימתא ה"ה בנ"ד המנהג למכור כתבים כאלו שיש להם מהצענטראלע א"כ י"ל דמהני מטעם סטומתא דאף דשטרות אינו נקנה רק בכומ"ס מ"מ באמת כי בתוס' ב"ב דע"ו דל"מ קנין בשט"ח ע"י כסף אף דקרקע נקנה בכסף משום דבע"ח מכאן ולהבא גובה חשיב דשא"ב והטעם דבע"ח מכאן ולהבא הוא גובה הוא משום דמצי לסלוקי בזוזי וא"כ י"ל הכא דהאצענטראלי אין יכולין לסלקו בזוזי שוב ל"ח בכלל דשא"ב ומהני קנין כסף ובפרט דלשי' הרא"ש בתשו' גם בדשלב"ל מהני קנין סטימתא ועיין ח"ס חו"מ סי' ס"ו ובשו"ת בית שלמה ובספרי ח"א סי' ל"ז ע"כ נלע"ד דמצד הדין י"ל דבזה חשוב סטימתא אך בזה יש לעיין די"ל כמ"ש כת"ה זה שהוא מחק המלכות ואם עפ"י חק המלכות אסור למכרו לאחר שוב ל"מ המכירה

ו) והנה מ"ש הג' מבוטשאטש דגם במקח הנעשה באיסור אפ"ה המקח קיים ונהי דשם יש חילוק מ"מ הכא דאינו אסור מצד חוקי התורה לכן המקח קיים הנה באמת י"ל כדבריו באיסור מצד התורה י"ל דהפקיעו החפץ מרשות הבעלים וכהא דאמר בש"ס כתובות דע"ע כל היכא דאמר רבנן לא ניזבין דל"מ המכירה ועיון שו"ת ח"ס חיו"ד סי' ו' וחו"מ סי' ק"ה אבל איסור מצד דינא דמלכותא לא יוכל לגרע קנין שמועיל מצד חוקי התורה אך כ"ז במוכר דבר שהיא שלי אז שפיר נהי דמצד דד"מ אסור לו למכור הדבר מ"מ מהני קנינו עפ"י התורה אבל בדבר שכל זכותו הוא רק ע"י חוקי המלכות ואם בדד"מ אסור לו למכור הדבר מ"מ א"כ לא נתנו לו זכות רק לזה שפיר אין מועיל בזה קנין כמפורש ברמ"א חו"מ סי' ס"ח דשער הנעשה בערכאות ופסול לפי דיניהם אעפ"י שכשר בדינינו אפ"ה פסול דלא נכשר יותר מהם ועיין נו"ב מה"ת חאו"ח סי' ס"ג שכ' דזכות הפראפנציע למדד"מ א"י למכור זכותו לאחר ל"מ מכירתו אף מד"ת ושוב עובר בב"י דכיון דזכות זה הוא רק מדד"מ ובדד"מ א"י למוכרו לאחר שוב ל"מ מכירתו ועיין כעין זה ברמ"א סו' ס"ו חו"מ לענין שנתנו לו רשות לגבות הכנסת כפר אחד ועיין נה"מ שם ועיין שו"ת בית שלמה שדחה דברי הנו"ב עכ"פ בנ"ד שכל זכותו הוא רק עפ"י דד"מ י"ל דאם בדד"מ אין נו רשות למכור דשפיר ל"מ קנינו והנה אם נימא כמ"ש הג' הנ"ל דחל הקנין וא"כ כבר זכה הלוקח ראשון בהזכות מהצענטראלע א"כ בוודאי דהי' אסור להראשון למכור עוד הפעם זכותו לאחר והנה אם הי' המוכר לוקח בעצמו היי"ש הי' צריך להחזיר היי"ש ללוקח ראשון אך יען שלא לקחו בעצמו רק מסר כתב לאיש אחר ליקח הוא היי"ש ונסתפק הרב ר' יעקב נ"י שי"ל הואיל שנא לקח בעצמו היי"ש וי"ל אשלד"ע ולא מתחייב המוכר ע"י מעשה השליח באמת מה שנסתפק נחייבו מטעם אחריות והג' מבוטשאטש הביא דברי הריטב"א דבמוחל ל"ש האחריות כיון דהשטר הי' עומד לגבות א"כ ליכא ריעותא במקח וא"כ אין על המוחל חיוב רק מטעם גרמי אבל דאינו רוצה המוכר לישבע שלא נפרע א"כ שטר כ"ז שלא נשבע עליו אינו עומד לגבות בו והוי ריעותא בגוף המקח וחיוב מטעם אחריות ולכך היורש אינו משלם רק מנכסי אביו ר"כ הכא ג"כ לא הי' ריעותא בגוף המקח ורק אח"כ נעשה סיבה בגרמת המוכר ושוב א"א לחייבו מטעם אחריות

ז) ורק אכתי אפשר לדון שיהי' חייב מטעם גרמי שמפסיד בסיבתו זכותו של הלוקח ראשון והנה בזה יש לדון לכאורה דל"ח ברי הזיקא כיון שכ' כת"ה דכתב מהצענטראלע נכתב בלי חיוב ברור א"כ יש ס' שמא בלא"ה לא יתנו היי"ש וא"כ נ"ח ברי הזיקא וליכא חיוב מטעם גרמי ולכאורה א"נ דכבר יש לו קנין בגוף היי"ש הי' מקום לומר דחיוב מדין מזיק דבאמת העירו הראשונים דמוחל יתחייב מדין כיון דהיזק נגמר בדיבורו וכמו בטימא את הטהור ורק שכ' בקצה"ח סי ר"ה כיון דהלוקח אין לו רק שיעבוד נכרי א"כ בחופר בורות בקרקע המשעובד לחבירו ל"ח רק גורם וא"כ הכא א"נ דגוף היי"ש נקנה להלוקח ראשון הוי ממש כלוקח חפץ של חבירו ואם בכתיבת כתב להשני לא יוכל הראשון עוד לגבות היי"ש הוי כמזיקו ממש אך באמת בסחורה