מהר"ש חלק ד שעז

חל ורק דכופין שיבוא לידי כך שיהי' יוכל לעשות הדבר אז טעם דלא ס"ד ליכא כיון דוודאי ס"ד הואיל דידע כיון דכופין בוודאי יבא הדבר לידי כך ורק אכתי שייך הטעם דאין על מה לחול וא"כ לפ"ז ביבמה לשוק לרב דוודאי אין קידושין תופסין ביבמה לשוק א"כ אף א"נ דמ"ח קודמת וכופין לחלוץ אפ"ה ל"מ הקידושין דשייך הטעם דאין על מה לחול אבל לשמואל דמספקא לי' הא יש על מה לחול ירק דנשאר הטעם דלא ס"ד א"כ לענין זה י"ל דלמ"ד מצית יבום קודמת שפיר שייך הטעם דלא ס"ד אבל א"נ דמ"ח קודמת וכופין לחלוץ שפיר יועילו הקידושין כיון דבכה"ג אזדא ב' הטעמים ואפ"ה שפיר כ המלמ"ל להשיג טל הכ"מ הואיל דהרמב"ם לשיטתו דמצות יבום קודמת שפיר חשיב דשלב"ל וה"ה בח"ע כיון דלע"ע ליכא חלות הקידושין בצד עבדוה שפיר אמר' דנהי דכופין נשחרר אפ"ה חשיב דשלב"ל אבל למ"ד מ"ח קודמת אז דוקא למ"ד וודאי אין קידושין תופסין ביבמה לשוק אז בוודאי דאם הי' מקדשה קודם הגט דלא הי' מועיל דאף דכופין לגרש אפ"ה היכי דשייך הטעם דאין על מה לחול ל"מ הסברא דכופין לגרש אבל למ"ד מספקא לן אי קידושין תפסין ביבמה לשוק א"כ אם יקדשה היבם קידם הגירושין אלאחר הגירושין בוודאי דיועיל דל"ש ב' הטעמים דכיון דגם עכשיו קידושין תופסין מספק שוב יש על מה לחול וטעם דלא ס"ד ג"כ ל"ש כיון דכופין לגרש וממילא לפ"ז א"א לומר דחשיב כוודאי אינה ראויה ליבום כיון דעכ"פ מספק עולה ליבום ואף דגם במידי דאינו עולה ליבום מספק ג"כ ל"מ מ"מ לענין זה שוב מועיל הסברא דכופין לגרש וצדקו לכאורה דברי השב"י ובאמת לפ"ז י"ל קושית הח"ס שהעיר דגם בהא דהקשה הירושלמי מובא בתוס' ר"פ המגרש דליתני ט"ז נשים פוטרות צרותיהן אליבא דר"א בע"מ שלא תינשא לפלוני והקשה הח"ס דהא י"ל דחשיבה עולה ליבום הואיל דבידו לגרשה עכת"ק ועפ"ז א"ש דהתם כיון דהשתא לע"ע בוודאי אינה עילה ליבום מכח התנאי שפיר אף דאפשר להתירה ע"י גירושין לגמרי מ"מ כיון דלע"ע לא גירשה לגמרי אכתי חשובה אינו עולה ליבום ובפרט שי"ל דהתם שייך הסברא דכל שנאסרה שעה אחת דבשלמא היכי דלא נאסרה רק מכח ס' כמו בקידש יבמה לשוק אז שפיר כיון דאפשר שתחזור להיתרה שפיר ל"ח בכלל כל שנאסרה שעה אחת וכמ"ש בתוס' יבמות דט"ז לחד תירוצא אבל הכא דנאסרה מכח וודאי אז שפיר אף אם יורשה עכשיו לגמרי לא תהי' מותרת הואיל דנאסרה שעה אחת וז"ב ודו"ק ובזה יש לדחות ג"כ דברי הח"ס שם שכ' דגם תירוץ השני בתוס' יבמות סובר הסברא משום דאפשר בגירושין דאל"כ תיקשי נהי דס"ל דקידושין אינו מפקיע זיקה מ"מ תיקשי נימא כל שנאסרה שעה אחת וע"כ דס"ל דכיון שכופין לגרש כמגורשת מכבר דמי עיי"ש בסי' ע"ט ולפי הנ"ל בלא"ה לא קשה דנימא כל שנאסרה שעה אחת הואיל דביבמה לשוק מעולם לא נאסרה רק מחמת ס' א"כ אף אי לא נימא דמכח דכופין לגרש חשובה כמגורשת מכבר אפ"ה בלא"ה ל"ש הא דכל שנאסרה כיון דמעולם לא נאסרה מכח וודאי רק מחמת ס' א"כ כשבא שעת היתר שפיר מותרת וז"ב

ג) עכ"פ נשמע דביבמה לשוק למ"ד דקידושין תפסי בה מספק בצירוף הסברא דכופין לגרש א"כ אזדא ב' הטעמים הן טעם דלא ס"ד והן הטעם דאין על מה לחול בכה"ג שפיר ל"ח בכלל אינה עולה ליבום ולפ"ז נשמע דבס' זקוקה דבכה"ג שוב אין כופין לגרש שוב לא יועיל חליצה קודם הגירושין וכסברת הח"ס לחלק בין וודאי זקוקה לבין ס' זקוקה ובאמת לפי דברי התוס' שהקשו דנימא דבנתקדשה לכהן יופקע הזיקה ותרצו משום דאפשר בגירושין וקשה לכאורה הא גם אחר הגט לא תהי' ראויה ליבום משום כל שנאסרה שעה אחת וכמו שהעיר הח"ס לתירוץ השני והח"ס כ' דמכח הסברא דכופין לגרש אזדא ג"כ החשש דכל שנאסרה ואנכי כתבתי דכיון דמעולם לא נאסרה מכח וודאי ל"ש הך דכל שנאסרה ולפ"ז יש להסתפק היכי דנפלה לפני כהן ליבום ונתקדשה דאז אחר הגט לא תהי' ראויה ליבום משום איסור גרושה ושוב י"ל דפקע הזיקה מצד איסור א"א ואין לומר דלא פקע הזיקה כיון דאפשר בגירושין ז"א דהכא גם אחר הגט לא תהי' ראויה ליבום מצד איסור גרושה לכהן ושוב י"ל דפקע הזיקה ואף דגרושה כהן הוי רק ח"ל וקיי"ל דח"ל חולצת ולא אמרי' בזה כל שאינה עולה ליבום וא"כ אחר הגט הא תהי' עולה לחליצה א"כ נהי דעכשיו מצד איסור א"א אינה עולה גם לחליצה כיון דאינה עולה ליבום מ"מ כיון דאפשר שתתגרש ואז הרי נא תהי' רק כח"ל ותהי' עולה לחליצה ושוב י"ל דגם עכשיו כשהוא א"א לא פקע הזיקה ותהי' עולה לחליצה מכח זה כיון דאחר הגט יהי' הדין דח"ל חולצת אך באמת י"ל דהא חזינן לשי' הלבוש דצריך לגרש קודם החליצה ואפ"ה גם הלבוש סובר דמוכרחין לצרף הסברא דכופין לגרש דאל"כ הי' שייך לומר כל שנאסרה שעה אחת ע' בח"ס סוסי' ע"ט שהרגיש בזה ולפ"ז י"ל דהא דכופין לגרש כ"ז במקום דיוכל ליבמה אבל בכהן דאחר הגט לא יוכל עוד ליבמה שוב אין כופין לגרש ושוב לא יועיל החליצה באמת אף אחר הגט דשוב והי' שייך לומר כל שנאסרה שעה אחת מחמת איסור א"א שוב אינה טולה וחוץ לזה י"ל לפי"מ דקיי"ל דבנפלה לפניו ליבום אסור לישא אשה עד שיחלוץ וכ' העצי ארזים דאין הטעם מחשש שתי נשים דבאמת זיקה לא עדיף מארוסה דליכא בזה חדר"ג רק הטעם משום דאם ישא אשה שוב לא יהי' החליצה כ"כ בהכשר משום דיהי' חשוב אינו ראוי ליבום מכח החדר"ג בשלמא אי שידך מקודם שנפלה לפניו הזקוקה א"כ תיכף לא היתה זקוקה רק לחלוצה אבל אם בשעה שנפלה הי' אפשר ביבום א"כ גוף הזיקה הי' לענין יבום ואח"כ יגרום שלא תהי' ראויה ליבום בכה"ג גם החליצה ל"ח בהכשר עכת"ד ולפ"ז י"ל דהיכי דבשעת נפילה היתה ח"ל א"כ תחילת הזיקה הוא רק לחליצה וגילתה התורה דלא אמרי' בזה כל שאינה עולה ליבום אבל הכא דבתחילת הזיקה לא היתה ח"ל א"כ הי' הזיקה ליבום ורק אחר הגט תהי' נעשית אינה ראויה ליבום בכה"ג שוב לא יועיל החליצה וז"ב

ד) וחוץ לזה י"ל דכבר העיר הרשב"א ז"ל לענין נודרת הנאה מיבמה דנימא כל שא"ע ליבום והעיר השעה"מ דהא בפירוש גילתה התורה דח"ל חולצת וכ' המפורשים דבשלמא בח"ל דבדיעבד אם בעלו קנו דאמרי' להיפך מאי אולמא האי עשה מהאי עשה ושפיר כיון דבדיעבד יועיל אפי' יבום שוב חשיבה עולה ליבום וכסברת התוס' חולין ד"מ דקרבן יחיד בשבת חשיב ראוי לפתח אה"מ כיון דאם זרק הורצה אבל בנדר כבר כ' הנמ"י פ"ב מנדרים דל"ש עדל"ת לפי שהל"ת הוא בחפצא א"כ אף בדיעבד לא יועיל היבום שפיר העיר הרשב"א די"ל דחשיבה אינה עולה ליבום ולכך נדחק הרשב"א מטעם דכל שדבר אחר גרם לה ליאסר ל"ח אינה עולה ליבום א"כ י"ל