מהר"ש חלק ד שסה

כמ"פ אסורה משום דמוקמינן בח"ח אף דע"כ איש א' מת שאני התם ביותר יש לתלות דמת זה הוא א' מרובא דעלמא מלומר דבעלה של זו מת אבל כיון דע"כ ידענו דאיש ששמו כשם בעלה מת והעידו דהי' במקום הזה א"כ אם נרצה לחוש שגם איש אחר ששמו כשם זה בא לכאן והי' רק החשש בגדר מיעוט על אדם פרטי וכמ"ש הח"צ לענין סימן אמצעי בגוף וסימן מובהק בכלי דחשיב שאלה דיחיד עיי"ש וכיון דא"צ לדון על אדם פרעי וכבר כ' הנוב"י דחששא דב' יוב"ש עכ"פ לא גרע מסימן ושוב מה לי חזקת חי של זה או של אחר ושוב מועיל הסברא דכנכ"ה וז"ב

ב) נחזור לענין דינא אי צריך להזכיר שמו ושם אביו ושם עירו הנה ברמב"ם פי"ג מגירושין הלכה כ"ג לחד גירסא מוכח דסגי או בשמו ושם אביו או בשמו ושם עירו וגירסת מהרי"ק דלשם אביו בעי ג"כ שם עירו ושם בהלכה כ"ד נחלקו הרא"ש ומהרי"ק דהרא"ש ס"ל דסגי תמיד בשמו ושם אביו כיון דידעינן דאותו איש נאבד א"צ לחוש שגם איש אחר בשם כזה ושם אביו כזה נאבד ג"כ ומהרי"ק ס"ל דדוקא בעובדא כזו שאמרו כשתלך למקום פלוני תאמר דפב"פ מת מוכח דנתכוין ג"כ אאיש מאותו עיר והוי כמזכיר שם עירו ג"כ אבל בעלמא ל"מ שמו ושם אביו דבתחילת עדות החמירו כמפורש בש"ס בכורות דמ"ו ובאמת בכ"מ מוכח דמהרי"ק בעצמו מסתפק בכונת הרמב"ם ז"ל די"ל דסגי או בשם אביו או בשם עירו ורק בהאי דנשכו נחש לפי שיש ריעותא דנשתנה אז בעי הכרה ברורה י"ל הסברא עפי"מ דמצינו בפוסקים דבהרגישה שנפתח מקורה ובדקה ולא מצאה כלום טמאה והכוונה דהרגשה מורה בוודאי על דם אבל אם יש מראה טהורה לפנינו תולין הרגשה במראות טהורות אבל אם יש מראה טמאה לפנינו אף פחות מכגריס מטמאין ע' חוו"ד סוסי' ק"צ ובח"ס והסברא דבאמת רוב דמים טמאים באשה כשיטת הראב"ד ז"ל רק דביש מראה טהורה לפנינו כיון דהך צימוק ונאבד לא שכיח שוב תולין להיתר ג"כ אף במידי דל"ש והיינו במראה טהורה הכא באמת ע"י שמו ושם אביו הוי עכ"פ כרוב נוטה שבעלה של זו מת ואם נרצה לחוש שמא אחר הוא יהי' החשש במילתא דלא שכיח ולא צריכין לחוש לזה אבל בנשתנה צורתו נהי דאפשר לתלות השינוי מחמת הנשיכה מ"מ כיון דלא שכיח שוב תולין להחמיר במידי דל"ש היינו דאחר ששמו כשמו מת אכן היכי דיש ג"כ שם עירו אז הרי הוי כבירור שבוודאי הוא בעלה של זו שפיר תולין השינוי אף במידי דל"ש וכנודע מדברי שו"ת הר"ן דכל היכי דידעינן בעדות ברורה שהוא בעלה של זו אף שיש שינוי מתרצין השינוי בכל מה דאפשר ומקורו מש"ס ב"ב דקנ"ה סימנים עשוין להשתנות וע' שו"ת רח"כ מ"ש בזה עכ"פ מבואר מדברי הרמב"ם דסגי בשמו ושם אביו או בשמו ושם עירו ועיי"ש בלח"מ אות כ"ז ובש"ע סעיף י"ח ברמ"א מביא ג' דיעות, וחמ"ח שם כ' להלכה דאם ידעינן דבעלה של זו הי' במקום זה ולא ידענו כלל אם גם אחר הלך למקום זה אז בוודאי דסגי בשמו ושם אביו דאין לנו לחוש בכה"ג שמא איש אחר ששמו ושם אביו כזה הי' ג"כ באותו מקום, אבל אם לא ידענו כלל בבירור אם גם אדם אחר לא הי' במקום זה שנמצא המת פב"פ בוודאי דחוששין שמא גם אחר ששמו ושם אביו כזה הי' באותו מקום ומת שם ובעלה של זו אזיל לעלמא הואיל דשיירות מצויות לאותו מקום עיי"ש ובט"ז סקכ"ג כ' שם דליכא רק ב' דיעות היינו הרא"ש ומהרי"ק ופליגי בכה"ג שידענו שאיש הזה שאנו דנין עליו הי' במקום הזה שנודע לנו עכשיו שנמצא שם אדם מת דלשי' מהרי"ק בעי או שיזכור בפירוש שם עירו או דבעי שיאמרו לכשתלך למקום פליגי דזה הוו כהזכיר שם עירו ולשי' הרא"ש סגי בשמו ושם אביו לחוד ובב"ש שם כ' דמדברי הרמ"א מוכח באמת דיש ג' שיטות דלשיטה א' גם באמרו לכשתלך למקום פלוני אפ"ה אכתי בעי להזכיר שם עירו ולשיטה ב' ג"כ בעי שם עירו ורק באמרו לכשתלך למקום פלוני סגי דהוי כהזכירו שם עירו ולשיטה ג' תמיד סגי שמו ושם אביו או שמו ושם עירו ורק דסיים הב"ש דלא מצא מפורש ג' שיטות בזה ובאמת בב"ש ס"ק נ"ט כ' בשם הש"ג דסגי שמו ושם עורו ובקו"ע נסתפק בשמו ושם עירו בלי שם אביו אי מהני והעלה דשמו ושם כינוי ושם עירו בוודאי סגי עיי"ש

ג) והנה בנ"ד הא ידעינן בבירור דבעלה של זו הי' בלאנדאן א"כ לשי' הרא"ש גם כפי הבנת החמ"ח בדבריו הואיל דידעינן דזה הי' בוודאי שם ואחרי שנתברר לנו ע"י שמו ושם אביו שמת איש כזה אין לנו לחוש שגם איש אחר ששמו ושם אביו כזה הי' שם ומת א"כ נהי דבנ"ד לא הגידו שם אביו מ"מ לאותן השיטות הסוברים דסגי שמו ושם אביו ה"ה דסגי שמו ושם עירו דזה מוסכם לכל השיטות דשם עירו הוי עכ"פ כשם אביו וממילא דא"צ לחוש שמא אחר הי' שם ומת ובפרט דבנ"ד י"ל דלכ"ע סגי בשמו ושם עירו דבשלמא בשם אביו בלי שם עירו יש חשש על כמה בני אדם שבעולם ששמותיהם ושם אביהם שוים אבל בשם עירו דעכ"פ לא שכיח הרבה עיירות שיהי' שמותיהם שוים ורק דיש לחוש שמא נזדמן עכ"פ עיר בעולם ששמה ג"כ כשם העיר של זה א"כ בזה י"ל כיון דבעלה של זו בוודאי הי' בלאנדאן א"כ אם נרצה לחוש שבעריל מעיר אחרת ששמה ג"כ בשם עיר של זה ג"כ הי' בלאנדאן והי' דמי להא דקיי"ל דלנפילה דיחיד ל"ח וכה"ג כ' הח"צ סי' קל"ד דלשאלה דיחיד ג"כ ל"ח וה"ה הכא לחוש שמא נזדמן שהי' עוד איש א' שיהי' שמו בעריל ויהי' מעיר כזו שיהי' שמה סטיטשין כשם העיר של זה ושיהי' בלאנדאן על זה בוודאי אין לחוש כיון דבעלה של זו הרי הי' בבירור בלאנדאן א"כ שייך סברת הפוסקים די"ל אין ס' מוציא מידי וודאי ר ואף די"ל כיון דעפ"י אמירת העד לחוד הרי קשה להתיר כיון דלא הזכיר שם אביו ורק שכתבתי דיש צד היתר מכח זה שידוע לנו דבעריל מסטיטשין הי' שם בלאנדאן א"כ י"ל דהוי בכלל חצי דבר אך כבר כ' בשו"ת בת עיני דבעדות אשה דא"צ תורת עדות רק בירור הדברים לא איכפת לן בחצי דבר

ד) ובפרט די"ל לפמ"ש בתוס' גיטין ד"י דהיכי דמה"ת כל עד מועיל בשוה אז אף אי מדרבנן מועיל א' יותר מחבירו אפ"ה ל"ח בכלל נפיק ריבעא דממונא אפומא דחד עיי"ש א"כ ה"ה די"ל סברא זו לענין ח"ד דהיכי דמה"ת מועיל ע"א לחוד אף אי מדרבנן בעי צירוף אפ"ה תו אין לפוסלו מכח ח"ד וא"כ בנ"ד מה"ת מועיל עדותו של העד לחוד הואיל דהזכיר שמו ושם עירו ושוב י"ל דבכה"ג אין לפסול עדותו מכח ח"ד וע' שו"ת בי"ש אה"ע סי' קי"ג אולם בזה אכתי יש לפקפק דכ"ז הי' ניחא א"נ דע"א בעדות אשה נאמן מה"ת אבל לשי' הסוברים דע"א בעדות אשה ל"מ מה"ת רק מדרבנן