מהר"ש חלק ד שנב

סי' ע"ח להרה"ג חו"ב וכו' כש"ת מ' שמעי' שט"ב שליט"א אבד"ק פרעמישלאן יצ"ו

להרה"ג שאלתו בחתן וכלה שהחתן רוצה לנתק קשר החיתון מחמת הקול שהכלה אין לה סדר נשים והיא כבר בת כ' שנים ורצונם שיתברר הדבר ע"י רופא וצד הכלה אינם רוצים לברר באומרם שהוא לבושה להם וגם אף אם אמת הדבר מ"מ טוענים שאין זה מום לבטל הקשר זה תורף שאלתו

א) והנה כת"ה העיר מש"ס כתובות ד"י ע"ב דלחד מ"ד הוי זכות אם היא ממשפחה שאין להם דמים וחזינן דאינו בכלל מום עכת"ד והנה לכאורה יש להביא ראו' מאה"ע סי' ס"ח דמפורש דטוענין עבורה שמא הוא ממשפחת דורקטי וקשה הרי כ' בתוס' כתובות ד"ט דאם איתא דמ"ע היא היתה טוענת דאין גנאי לה כ"כ וא"כ גם לענין זה נימא דהיתה טוענת ממשפחת דורקטי אני וע"כ דגם זה גנאי היא לה ושוב הוי בכלל אמתלא מבוררת לבטל השידוך אך כת"ה הביא משו"ת שו"מ מהדורא ג' סי' רע"ג שכ' דא"א להקל בזה שיהי' מותר לגרשה בע"כ דהוו ס' חרם ולשי' כמ"פ חרם ד"ת ואף לשי' הנובי"ת דחרם הוי רק ד"ק אפ"ה אזלינן בספיקו לחומרא עיי"ש ובאמת רוה"פ ס"ל דס' חדר"ג לקולא והראי' שכ' הנוב"י דלאותן שלא קיבלו בעצמם החרם הוו רק ד"ק ואזלינן בספק לקולא, וע' בר"ן ריש מגילה לענין ס' מוקף חומה דאזלינן בס' לקולא אף דהוי ד"ק ועיי"ש בב"ח ובר"ן ריש תענית מוכח דמגילה ל"ח ד"ק, ובאמת יש להעיר מש"ס מגילה ד"ה דפריך הש"ס ארבי דנטע בפורים והא אסור במלאכה ומשני רבי בר ארביסר הוי ונטע בחמיסר, ופריך הש"ס והא חזקיה קרי בטבריא בי"ד ובט"ו וקשה לי כמו דמסיק הש"ס דמלאכה אסור רק ממנהגא ובנטיעה של שמחה אין חוששין למנהגא א"כ י"ל נהי דלס"ד דאסור במלאכה מדינא א"כ גם נטיעה של שמחה אסור כמו ביו"ט מ"מ הכא טבריא באמת הוי ס' מוקף חומה כמפורש בש"ס ומפורש בר"ן דבעיירות המסופקת מדינא סגי בקריאה בי"ד לחוד ועל ט"ו הוו סד"ר ולקולא כנודע מה שהעיר המלמ"ל מהא דס' תרי כסא קמאי בעי הסיבה עכ"פ הא מפורש בר"ן דעיקר הקריאה הוא בי"ד ורק ממדת חסידות קורין גם בט"ו בלי ברכה א"כ אף א"נ דממדת חסידות גם במלאכה מחמירין בשני הימים עכ"פ כמו דלמסקנא דאיסור מלאכה הוי רק ממנהגא מותר בנטיעה של שמחה ה"ה ביום ט"ו דהאיסור אינו רק ממדת חסידות י"ל דלענין נטיעה של שמחה לא החמירו על עצמם וצ"ע כעת עכ"פ חזינן דגם בס' חרם יש הרבה מקילין ואף אי יהיבנא לי' להשו"מ כ"ז באשה אחר נישואין אבל לענין שידוכין י"ל כיון שהוא שינוי מרוב נשים דעלמא וכפי המובן הוא דבר שמקפידין עליו בוודאי דחשיב כמו מום במקח דדוקא אחר הנישואין אף בהתנה ע"מ שאין עליה מומין מ"מ בכנסה ובעל סתם אמרי' דמחל לתנאי ועכ"פ הוו בגדר ס' א"א כמפורש בכתובות דע"ג ואה"ע סי' ל"ט וממילא כיון דמחמירין לענין איסור א"א דאינה יוצאת בלי גט שוב א"א להקל לגרשה בע"כ כנודע מסברת כמ"פ שכ' בהא דמקילין בס' ביצת נבילה אף דלגבי התרנגולת הוי ס' ד"ת הטעם משום דהד"ת והדרבנן הם בתרי גופי אבל בחד גוף כמו הכא דדנין על האשה שפיר אמרי' כיון דצריכה גט שוב א"א להקל גם לגרשה בע"כ

ב) ואף להפוסקים שהעלו דהיכי שמזדמן ביחד ס' על ד"ת ודרבנן מקילין לענין הדרבנן וראייתם מהא דמקילין ברדמ"ת לתלות במכה שא"י אי מוציא דם ע' שעה"מ פ"י ממקוואות ובחוו"ד אמ"ב יו"ד סי' קפ"ז מ"מ י"ל דוקא אחר הנישואין כיון דצריכה גט ט"כ דלא מחזיקין אותה בכלל מום במקח שפיר מחמירין גם לענין לגרשה בע"כ אבל קודם נישואין שפיר אף במום כל דהו נוכל לבטל הקשר וע' שו"ת עט"ח סי' כ"ו שכ' דאף החולקים על הרא"ש בהמירה אחות המשודכת כ"ז בנעשה הקלקול אח"כ דאז צריכין לבוא לסברת אומדנא י"ל דבתלוי בדעת שניהם ל"מ אומדנא ואפ"ה דעת הרא"ש דזה חשוב בכלל אומדנא גדולה המועיל אף בתלוי בדעת שניהם או משום ועדיין לא נשאה מהני אומדנא אף בתלוי בדעת שניהם שלא יצטרך לגמור המקח וכמ"ש בנובי"ק חיו"ד סי' ס"ט אבל בנודע שהקילקול הי' עוד קודם השידוך ורק שלא ידע מזה והוא דבר דלא שכיח דל"ש לומר בזה דהו"ל להתנות דבכה"ג הא אין אנו רוצין לדון בזה מכח אומדנא רק מכח מום במקח בכה"ג שפיר מתבטל השידוך עיי"ש א"כ לפ"ז בנ"ד כיון דעכ"פ רוב בני אדם מקפידין על זה וכפי הנראה יש בזה ריעותא לכמה דברים והוא דבר דלא שכיח כלל דבכה"ג אמרי' יש אונס בגיטין כמ"ש בתוס' כתובות ד"ג א"כ בוודאי דיוכל לבטל הקשר ובפרט אם טוען מאיסה עלי מכח זה בוודאי דחשיב בכלל אמתלא מבוררת ושוב א"צ לישבע שמאיסה עליו דבאמתלא מבוררת א"צ לישבע וע' בר"מא סי' רכ"ח ובש"ך ס"ק נ"ו שם דאף לשי' הסוברים דבטוען מאוסה עלי אין כופין אותה לקבל גט מ"מ כ"ז שלא נשאה יוכל לבטל הקשר בטענת מאיסה עלי לכ"ע וע' שו"ת מהרי"ט בשניות חיו"ד סי' מ"ח שהביא סמוכין לזה מב"מ די"ד ביצא עליו עסוקין דכ"ז שלא החזיק לגמרי יוכל לבטל המקח עיי"ש

לכן בזה לא מבעיא אם יתברר הדבר שאין לה סדר נשים בוודאי דחשיב אמתלא מבוררת ואם יטעון מאיסה על' יהי' נאמן ואף אם ליכא בירור שאין לה סדר נשים מ"מ יוכל החתן לטעון שמחמת הקול לחוד מאיסה עליו וכמ"ש בשו"ת שבות יעקב דבשביל קול לחוד יוכל לומר מאוס עלי וכ"ה בכנה"ג אה"ע סי' נ' ובפרע דבנ"ד הרי אפשר לברר ע"י רופא בכה"ג לכ"ט חוששין לקולא לענין שיהי' מוכרח לברר כמפורש בכתובות דכ"ו דבשביל קול מורידין עד שיתברר ועיי"ש ברש"י ותוס' שכ' דנהי דקול ל"ח עוררין אפ"ה צריכין לברר וע' שו"ת מהרש"ם ח"ב סי' כ"ד שכ' דשו"ב שאינו רוצה לעמוד על נסיון יש ראי' ששכח הלכות שחיטה והביא ראי' מדברי הרמב"ם שכ' גבי סוטה דאם אינה רוצית לבוא ולהשקותה חשובה כמודית שנטמאה עיי"ש א"כ ה"ה הכא מזה גופא שצד הכלה אינם רוצים לברר מוכח שהקול אמת ע"כ הדבר ברור דאם טוען מאוס עלי מכח זה דחשיב אמתלא מבוררת וממילא כ"ז שלא יברר צד הכלה ע"ו רופא מומחה שהקול שקר יוכל החתן לבעל הקשר אך כ"ז לענין פטור החרם וקנס אכן לענין הוצאות כבר כ' בשו"ת שבות ועקב ח"ג סי' קי"ז דאף בחוזר ע"י אמתלא מבוררת אפ"ה מחויב להחזיר לצד השני כל הוצאות כמה שיברר השני שהוציא הוצאות הכרחים דאילו בהוציא דבר שאינו רגיל פטור ע' חו"מ סי' י"ד