מהר"ש חלק ד שלו

ב"ק דע"א בהא דעקוץ תאנה מתאינתי ותיקני לי גניבותיך וחזינן דבשעת מעשה הו"ל כאילו נתן לו כסף בעין ונקנה לו השיעבוד של שותפות ונודע שיטת הר"י הלוי מובא בנמ"י פ"א דב"מ דמשכון שלא בשעת הלוואה שלא ע"פ ב"ד ל"ח הולך משום דמטלטלין אינן נקנים במשיכה לשיעבודא ורק בשעת הלוואה הכסף עושה קנין לשיעבוד וזה פשיטא דבמכר לו חפץ ונתן לו משכון בעד הדמים דשפיר קני לי' אף דלא נתן לו כסף בעין אפ"ה הוי כקיבל הכסף וזוכה בשיעבוד המשכון וה"ה הכא זכה בזכות הריוח מהשותפות

ב) ומה שהביא דברי הדג"מ באמת ז"א דהדג"מ מיירי בהלוה לו מכבר ואח"כ מתנה המלוה שיתן לו ריבית אז י"ל דלא נתחייב דבמה חל החיוב וי"ל דאף אם הלוה אומר שיתן לו ריבית לא מתחייב בדיבור לחוד ודמי למבטיח מתנה לעשיר דל"מ החיוב בלי קנין ורק אם הגיע זמן הפרעון דאז יוכל לתבוע חובו אז י"ל דבשכר הרוחת הזמן נתחייב בדיבור והראי' דנחלקו הפוסקים אי קצוצה בשעת הרוחת הזמן חשוב ר"ק אבל הכא בוודאי חל החיוב עצה"ע וגם יפה כ' כת"ה דהשותפות הוא על כל העסקים דהרי אי נא הי' מלוה לו הי' מוכרח לוקח מעות הלז משאר עסקים ולשלם בעד הקרקע א"כ נעשה שותף על כל העסקים וכבר הרגישו בזה הג' בעל דע"ק ז"ל דהתקנה הי' בפירוש שכל העסקים משועבדים להעיסקא וכן כ' בשו"ת שו"מ מה"ק ח"ג סי' ק"ס עיי"ש

ג) ואודות העיסקא שלאחר זמן הפרעון הביא כת"ה דברי הלב"ש בח"ד שכ' דהוו ס' דדינא ונסתפק כת"ה דכיון שזה מוחזק עם נתינת הקאנטראקט עד שישלם לו הוועקסיל יוכל לעכב ג"כ עד שישלם העיסקא וגם בזה שרוצה הלוקח לחזור מהמקח נסתפק כת"ה הואיל דהמוכר מוחזק ע"י הוועקסיל עכת"ד הנה על העיסקא שאחר זמן הפרעון באמת רוה"פ החליטו כשיטת הט"ז בסי' קע"ז ס"ק י"ד וס"ק ל"א וע' שו"ת בית שלמה חו"מ סי' ל"ה שדחה דברי הלב"ש עיי"ש וכת"ה כי די"ל דגם לשי' הלב"ש דהוי ס' דדינא ואין מוציאין מיד הלוה מ"מ המוכר יוכל לומר להיפוך קים לי ולעכב את הקאנעראקט עד שיתן לו כל העיסקא הנה באמת יש בזה מבוכה רבה אי בס' ממון מועיל תפיסה ודעת הרמב"ם ז"נ דתק"כ אין מוציאין אבל רוה"פ חולקים ובפרט בתפס בטענת שמא אף בתפס קודם שנולד הס' ל"מ ונודע מ"ש הש"ך ז"ל דאם חבירו יש לו שטר והוא אין לו טענה על גוף השטר שהוא פרוע רק יש לו ס' זכות מצד אחר דא"י לומר קי"ל מכ"ש הכא דהלוה יש לו כתב מן המוכר שבעת שישלם לו כפי ערך ג' מאות לכל מארג מחויב ליתן לו קאנטראקט והמוכר אין לו טענה נגד גוף החיוב ליתן קאנטראקט ורק שרוצה לעכב בשביל זכות ממון מתביעה אחרת שהוא סי דדינא פשיטא דא"י לומר קי"ל והדברים ק"ו השתא היכי דמוחזק בהמעות וחבירו יש לו שטר על המעות היכי דאין לו טענה לבטל את גוף השטר דלא יוכל לעכב המעות בשביל ס' זכות שיש לו ממק"א מכ"ש הכא דאינו מוחזק בהמעות ועל חתימת הקאנטראקט אין לו שום טענה ורק שרוצה לעכב על העיסקא א"כ י"ל כיון דלע"ע אין לו זכות בהריבית משום דהוי סד"ד פשיטא דלא יוכל לעכב את הקאנטראקט על זה אך באמת כבר הבאתי הכרעת הבי"ש דל"ח בכלל סד"ד ושוב פשיטא דנתחייב בהעיסקא וז"ב

ד) אך כ"ז א"נ דקנה השדות בוודאי דהי' מחויב לשלם העיסקא דרוה"פ החליטו כשיטת הט"ז אך באמת אי נקנו לו השדות יש בזה הרבה לדבר הנה ידוע דבאתרא דכתבי שטרי כסף אינו קונה ואי יש בזה מש"פ כבר הובא בב"י סי' ר"ד מחלוקת הראשונים אי בקרקע יש מש"פ ובתוס' כתובות דצ"ג מפורש דיש מש"פ בקרקע ובבאה"ג בסי' ר"ד כ' דבס' מש"פ אין מוסרין אותו למש"פ ובאמת י"ל דתלוי בהא דנסתפק בשו"ת הר הכרמל סי' ל"ו במת המוכר קודם שנתן המקח להקונה אי היורשים יכולים לחזור בלי קבלת מש"פ מי נימא כיון דאביהם לא חזר בחייו מחויבים המה לקיום המקח או לא ובאמת כבר כתבתי בספרי ח"א דזה תלוי א"נ כשיטת הרז"ה ורש"י ב"מ דמ"ח דאם נאבד קודם חזרה מפסיד הלוקח וע"כ דס"ל דכ"ז שלא קיבל מש"פ לא נתבטל הקנין א"כ שפיר במת המוכר אין היורשים יכולים לבטל המקח אבל א"נ כשיטת הרמב"ן דהאחריות הוא על המוכר וע"כ דביטלו הקנין תיכף ורק כיון דעכ"פ כסף קונה מה"ת חשוב עובר אד"ת לכך הטילו עליו מש"פ וממילא איסורא לבריה לא מורית ואין היורש מחויב לקיים המקח ולפ"ז א"ש נמי דברי הבאה"ג לענין ס' מש"פ דאי נימא דביטלו הקנין אף קודם קבלת מש"פ א"כ הוי רק ס' קללה ומס' א"א לקללו אבל א"נ דקודם קבלת מש"פ לא ביטלו הקנין א"כ היכי דיש ס' אי יש מש"פ א"כ הוו ס' בביטול הקנין וי"ל דמס' אין הקנין בטל כמ"ש המלמ"ל בשם הרשב"א פט"ו מטוען דס' בתנאי אין מבטל קנין ברור וה"ה הכא כיון דעכ"פ כסף קונה מה"ת בקרקע וא"נ דיש מש"פ א"כ לא ביטלו הקנין כלל א"כ הו"ל ס' בביטול הקנין וא"כ לפי"מ דפסקינן כשיטת הרמב"ן דביטלו הקנין אף קודם קבלת מש"פ א"כ שפיר בס' אי יש מש"פ אין מקללין מס' ובאמת י"ל לשי' הש"ך בסי' קצ"ח דבמטלטלין ל"מ תנאי שיועיל קנין כסף דהוי כמתנה ע"ד שאינו קנין לעשותו קנין א"ט י"ל בשלמא במטלטלין דבאמת הי' דעת שניהם שיהי' נגמר הקנין בכסף לחוד ורק שלא הי' אפשר להם לעשותו קנין גמור דהא גם תנאי לא הי' מועיל לכך עכ"פ איכא מש"פ אבל בקרקע דמועיל תנאי ומדלא הותנו ע"כ דלא סמכא אדעתיה ולא רצו שיהי' נגמר עוד הקנין ולכך גם מש"פ ליכא ולפ"ז י"ל לשי' הרמ"א דגם במטלטלין מועיל תנאי שיקנה בכסף וכן הסכימו הפוסקים ואפ"ה יש מש"פ אף בלי תנאי וממילא לפ"ז י"ל דגם בקרקע יש מש"פ

ה) עכ"פ נחזור לשיטות הסוברים דכסף לחוד בקרקע ליכא מש"פ אך בחזקה מפורש בש"ע סי' קצ"ב דגם באתרא דכתבי שטרא מהני חזקה אף בלי כסף ובאמת י"ל דזה תלוי בשני תירוצי התוס' קידושין דכ"ז ע"ב בהא דמכר לו עשר שדות כיון שהחזיק באחת מהן קנו כולם ואמר שמואל לא שנו אלא שנתן דמי כולן והקשו בתוס' דבלא"ה כסף קונה ותירצו דמיירי במקום שכותבין את השטר ובתירוץ השני כ' דמיירי שהי' חייב לו כסף וי"ל דבתירוץ הראשון ס"ל דחזקה קונה בלי שטר אף במקום שכותבין ובתירוץ השני ס"ל דבאתרא דכתבו שטרא אף חזקה ל"מ וע"כ דמיירי באתרא דלא כתבי שטרא, ושוב תיקשי דיועיל משום כסף וע"ז תירצו דמיירי שהי' חייב לו וא"כ מלוה במכר לא קני רק דעכ"פ לא מחסרא כסף שוב חזקה קונה, ובאמת מצינו בפוסקים דבמגבהו בחובו מהני משוכה לחוד, ע' בקצה"ח סי' ר"ד ובש"ך יו"ד סי' ש"כ ובמק"ח סי' תמ"ח עכ"פ נשמע דיש