מהר"ש חלק ד שלג

סי' ס"ט להרב הה"ג וכו' כש"ת מ' משה ליב ז"ל מוצד"ק ראזוודיב יצ"ו

בדבר שאלתו אם יש להתיר כלי פורצילאן וכ"ח שנשתמש בהם בפסח העבר ונמצא בהם אז משהו חמץ להשתמש בהם בפסח הבע"ל אם עכ"פ בזה יש לסמוך אשיטת הח"צ שכ' להתיר אחר וב"ח זה תורף השאלה

א) והנה מצד סברת הח"צ כ' בשו"ת רעק"א סו' י"ט דאין להתיר רק ביב"ח שלימים אך באמת כ' שם הגרעק"א דמותר אחה"פ אף דבפסח אסור במשהו מ"מ אחה"פ שרי ולשי' כמ"פ אז שרי אף בלי ביטול רק הטעם משום דבתערובות לא קניס ושוב גם בשנה הבאה בטעם אינו חוזר וניעור עיי"ש ובאמת יפה הביא כת"ה בשם המק"ח דמה"ע ל"ח דשיל"מ אף דבתערובות אינו חו"נ מ"מ הואיל דקודם שנתערב לא הי' עליו שם דשיל"מ דהא הי' חוזר ונאסר נהי דע"י התערובות יש עליו שם דשיל"מ מ"מ כבר נתבטל ובזה כ' הפוסקים ליישב שיטת הר"ן דחמץ ל"ח דשיל"מ לפי שלא הי' עליו שם דשיל"מ קודם שנתערב הואיל דגם אחה"פ אסור עכ"פ מדרבנן ואף דבתערובות לא קניס וי"ל דאינו כלל מדין ביטול מ"מ הואיל דלא הי' עליו שם דשיל"מ קודם שנתערב שפיר בטל ובזה תירצו הפוסקים מה דהקשה בט"ז יו"ד סי' שכ"ג דאמאי תרומה ל"ח דשיל"מ ולפ"ז ניחא דכיון דקודם שנתערב לא הי' שכיח פתח ל"ח דשיל"מ ע' בב"ט ובישי"ע מ"ש בזה עכ"פ מבואר די"ל דכיון דלא בלעו הכלים רק משהו שפיר מותרים בפסח הבא ומה גם בכלי פורצילאן וחרס דיש דיעות להתיר אחר מעל"ע הואיל דמידי דא"א בהגעלה חשוב כדיעבד ע' תוס' פסחים ד"ל ובפנ"י שם ונהי דכל הפוסקים דחו שטה זו מן הלכה מ"מ בשו"ת פני יצחק מקיל בשעה"ד באיסור דרבנן וגם י"ל כמ"ש הישי"ע דבאמת בכ"ח ל"ש גזירה אטו ב"ו ורק עיקר הטעם משום דבכלי שא"א להפריד האיסור חל שם איסור על הכלי אבל בבליעה משהו דגם בפסח אינו אסור רק משום חומרא דחמץ א"כ עכ"פ לא חל שם איסור על הכלי ושוב שפיר יש להתיר אחר מעל"ע ובפרט שיש עצה להגעילם ג"פ לכן מכח הני טעמי פשיטא דיש להתיר הכלים

ב) והנה במג"א סי' תמ"ז כ' דבנתערב כלי חמץ בתוה"פ אף למ"ד יבש ביבש חד בתרי בעל גם בפסח אפ"ה בכלי שישנו בהגעלה י"ל דהוי ס"ס להחמיר שמא חמץ חשיב דשיל"מ ושמא כלי שישנו בהגעלה לעולם חשיב דשיל"מ עיי"ש ולכאורה יש להעיר לפי"מ דמבואר בסי' תנ"ב דאסור להגעיל בפסח א"כ תו ל"ח דשיל"מ אך באמת וי"ל הואיל דלשי' כמ"פ מותר להגעיל בפסח משום דיורה רותחת מבלע בלע מיפלט לא פליט או משום איידי דטרוד למיפלט לא בלע וע' תוס' חולין דק"ח ונהי דאנו מחמירין אבל עכ"פ א"א לצמוח מחומרא זו קולא לענין שלא והי' חשיב דשיל"מ הואיל דמדינא מותר להגעיל בפסח אך אכתי י"ל כ"ז בחוהמ"פ אבל בנזדמן ביו"ט אכתי י"ל דל"ח דשיל"מ הואיל דאסור להגעיל ביו"ט וכדאיתא באו"ח סו' תק"ט ונהי דאכתי י"ל דהוי דשיל"מ הואיל דאפשר להגעיל בחוהמ"ס מ"מ י"ל הואיל דעכ"פ לא יוכל להשתמש בהכלי ביו"ט בכה"ג תו ל"ח דשיל"מ וכנודע מדברי הצל"ח דלענין הנאה וטלטול ל"ש החומרא דדשיל"מ לפי שיוכל להנות היום ומחר וע' בפת"ש יו"ד סי' ק"ב מ"ש בזה

ג) אך באמת י"ל הואיל דעיקר הא דאסור להגעיל ביו"ט משום דהוי תיקון א"כ הכא דבאמת נתבטל ואי נימא דאסור להגעיל שפיר והי' הכלי מותר מכח הביטול וא"כ כיון דבלא"ה רשאי להשתמש בהכלי ממילא מותר ג"כ להגעילו דל"ח תו בכלל מתקן וכנודע מ"ש הה"מ בהא דמפורש בש"ס ביצה די"ח דכלי שנטמא בוולד הטומאה מותר להטביל ביו"ט ובנטמא באה"ע אסור הטעם דבנטמא בוולד הטומאה הואיל דחזי להשתמש בו דברים טמאים ל"ח עוד בגדר תיקון ואי דתיקשי דלפ"ז גם בנטמא באה"ע והי' מותר הואיל דג"כ חזי להשתמש בו דברים טמאים מ"מ יפה כ' בזה בע"ג לגיטין ד"ל דענין תיקון י"ל בתרי גווני חד תיקון מכח החפץ וחד מצד הגברא א"כ היכי דנטמא באה"ע אף דחזי להשתמש בדברים טמאים וליכא תיקון מצד הגברא מ"מ הואיל דנקרא שם טומאה על הכלי וע"י הטבילה אנו מפקיעין את השם טומאה מעל הכלי א"כ אכתי חשיב תיקון מכח החפץ ולכך אסור ביו"ט אבל בוולד הטומאה דלא נקרא שם טומאה על הכלי וכסברת הנה"מ בסי' רל"ד דכל איסור דרבנן ל"ח טפי מאיסור גברא וליכא רק תיקון מצד הגברא ולענין זה שוב מהני הא דחזי להשתמש בדברים טמאים ושפיר ל"ח תיקון ושפיר מותר להטבילו ביו"ט עיי"ש ועפ"ז יש להבין מ"ש הרדב"ז דבאם יש לו מים שהוחמו מעיו"ט מותר להגעיל ביו"ט דל"ח תיקון לפי שיוכל להשתמש בו בצונן ותמהו עליו הפמ"א והפמ"ג מהא דנטמא באה"ט אסור להטביל ביו"ט אף דחזי להשתמש בדברים טמאים וכן מהא דאסור להטביל כלים חדשים ביו"ט ועפ"ז ניחא דדוקא בנטמא באה"ע דאכתי נשאר עליו שם תיקון מכח החפץ שפיר אסור להטביל ביו"ט וכן בכלים חדשים אף בכלים כאלו דחיוב טבילתם הוי רק מדרבנן דלא מקרי טפי מאיסור גברא אפ"ה התם הואיל דבלי העבילה נא חזיא להשתמש בהם כלל שפיר איכא בהו עכ"פ תיקון מצד הגברא אבל בכלי הצריך הגעלה מחמת בליעת איסור א"כ בזה ל"ש לומר דנקרא שם איסור על הכלי כמ"ש הט"ז בסו' צ"ע דמידי שאפשר להפריד איסורו ע"ו הגעלה לא נקרא שם איסור על הכלי ושוב ליכא בזה רק תיקון מצד הגברא ולענין זה שוב מועיל מה דחזי להשתמש בו בצונן וז"ב וא"כ ה"ה בנ"ד כיון דבמידי שאפשר בהגעלה לא נקרא שם איסור על הכלי א"כ כל עיקר התיקון הוי רק מצד הגברא ולענין זה שוב מועיל מה דחזי להשתמש בו ט"ו הביטול ושוב ל"ח תיקון ושפיר מותר להגעילו ושוב חשיב דשיל"מ וצדקו דברי המג"א בס"ד

ד) ובאמת מצינו כעין זו בפמ"ג יו"ד סו' צ"א דמה"ע כ"ח ערופה אסור להשתמש בו אף צונן באקראי כיון כאין לו אופן להכשירו לחמין יש לגזור אם נתור לו להשתמש בצונן ישתמש בו גם בחמין אבל בכלי שאפשר בהגעלה לא גזרינן שמא ישתמש בו בחמין בלי הגעלה עיי"ש והנה הרב הגאון מ' ישעי' ז"ש שניע"א אבד"ק ווייעצען העור מש"ס יומא דס"ו בהא דבנשתייר חטאת יוהכ"פ שנתכפר באחר א"א להניחו לשנה הבאה אף היכי דלא יהי' עברה שנתה משים דחוששין לתקלה וקאמר בש"ס שם דבשאר דברים שדינם להיות רועה עד שיסתאב כיון דאין להם היתר להקרבה אסח דעתיה מיני' ורק הכא כיון שיש לו היתר לשנה