מהר"ש חלק ד שלב

אפקעינהו ז"א דאם ניחוש לשי' התוס' ב"ב דגם בכה"ג שייך אפקעינהו שוב גם אצל השני שייך אפקעינהו וז"ב

ב) וגם בגוף הדבר כיון דלא יוכל לקדש עי"ש מכח דחב לאחריני ל"מ בו תנאי הנה אף שכבר כ' האחרונים סברא זו דבכל קידושין שיש בה עבירה ל"מ בו תנאי הואיל דליתא עי"ש משום דאשלד"ע אבל לענ"ד הדבר צ"ע לפמ"ש הפוסקים דהא דל"מ תנאי במידי דליתא עי"ש משום דחשיב מעשה אלימתא ולפ"ז איך אפשר לומר דקידושי עבירה חשיב טפי מעשה אלימתא מקידושי היתר זה הוא דבר שאין הדעת סובלת א"כ הדבר פשוט דמועיל תנאי גם בקידושי עבירה ובפרט בס"ק הואיל דקמי שמיא גליא דאינה מקודשת להראשון א"כ אין השליח עושה חובה להראשון ושוב שפיר יוכל להטיל בו תנאי ושוב שפיר שייך אפקעינהו גם אצל השני וז"ב אך לענ"ד י"ל בישוב קושית האב"מ ונקדים מה שהקשו הפוסקים בהא דהמקדש ע"מ שאני צדיק אפי' נמצא שהוא רשע גמור מקודשת דחוששין שמא הרהר תשובה בלבו ואמאי בקידש לפני פסו"ע א"צ גט ניחוש ג"כ שמא הרהרו תשובה בלבם והנה לשי' התוס' והריטב"א כתובות דכ"ב דרשע אף בעשה תשובה כ"ז שלא נתברר כשרותו בב"ד לא נעשה כשר לא קשה מידי דאף אם הרהרו תשובה בלבם אכתי לא מיתכשרי לעדות ורק לשי' רש"י דנעשו כשרים מיד ע' ש"ך סי' ל"ד וסי' מ"ו תיקשי אך כבר כ' בתוס' כתובות דט"ה דבקידש אשה ונמצא בה מומין וס' אי הי' בה המומין עוד מקודם שנתקדשה דאפ"ה צריכה גט משום דחזקה"ג מסייע דהשתא נולדה בה מומין והקשה בתוס' דהרי מומין לפניך ונוקמה בח"פ ותירצו דח"פ ל"ח כלל לגבי חזקה"ג וכ' הפנ"י דכיון שאין הספק בעצם הקידושין רק בתנאי ולא אתי ס' בתנאי ומבטל קידושי וודאי וכסברת הרשב"א מובא במלמ"ל פט"ז מטוען דנהי דס' בקרקע מוקמינן בחמ"ק מ"מ במכר קרקע ויש ס' בתנאי אין להוציא מרשות הלוקח עיי"ש ולפ"ז י"ל בשלמא בט"מ שאני צדיק דבאמת גם רשע יוכל לקדש אשה ורק דרוצין לבטל הקידושין מכח תנאי שאמר ע"מ שאני צדיק וכיון שיש ס' שמא חזר בתשובה שפיר חוששין לקידושין ול"ש לאוקמה בח"פ הואיל דבספק בתנאי לא אתי ס' תנאי ומבטל קידושי וודאי אבל בקידש לפני פסו"ע ד"ת דבזה אם המה באמת פסולים לא משכחת חלות קידושין וא"כ בזה הספק שמא חזרו בתשובה הוו כספק בגוף הקידושין בכה"ג שפיר יש להעמידה בח"פ ומיושב קושית הפוסקים הנ"ל בס"ד

ג) ובזה י"ל ג"כ מה דקשה טל הסוברים דהמקדש לפני פסו"ע דרבנן צריכה גט וקשה נימא אפקעינהו וכהא דהמקדש בא"ה דרבנן דא"צ גט ומ"ש הב"ש באה"ט סי' כ"ח דהתם הטעם כיון דעכ"פ מדרבנן אסורה להנות שוב לית לה הנאה באמת כבר תמה עליו האב"מ דהא חזינן דמהני קידושין במעמ"ל אף דג"כ ל"ל הנאה ועכצ"ל דהא דאינה מקודשת בא"ה דרבנן הוי מכח אפקעינהו ושוב תיקשי גם בפסו"ע דרבנן נימא אפקעינהו ועפ"ז ניחא דעיקר סברת אפקעינהו כ' הפוסקים דהוא מכח תנאי ושוב י"ל שמא חזרו בתשובה ול"ש לאוקמה בח"פ ז"א דס' בתנאי לא מבעל קידושי וודאי וא"כ י"ל דבאמת אי הי' ברור דלא חזרו בתשובה שפיר גם בפסו"ע דרבנן הי' אמרי' אפקעינהו ורק דע"י הס' שמא חזרו בתשובה חשיב כמו ס' בתנאי ובזה יש לפרש שיטת הרמ"א דבקידש קידושי דרבנן לפני פסו"ע דרבנן א"צ גט וי"ל הסברא דבזה א"צ לומר דוקא דאפקעינהו הוי מכח תנאי רק בפשיטות ניחא דהם אמרו והם אמרו ושוב יש אף אם ניחוש שמא חזרו בתשובה לא יהי' חשיב ס' בתנאי כיון דבזה אין הפסול מכח אפקעינהו ושפיר ל"ש לומר שמא חזרו בתשובה דאוקמה בח"פ וא"ב י"ל כ"ז בקידושי דרבנן בעצם אבל הכא דשניהם קידשו בפסו"ע דרבנן ועצם הקידושין הי' קידושי ד"ת א"כ שפיר מן הראשון בעי גט דשמא חזרו בתשובה דקדושי הראשון שהי' קדושי ד"ת הרי א"א לבטל רק מכח אפקעינהו דהוי מטעם תנאי ושוב יש לחוש שמא חזרו בתשובה ואי דנוקמה בח"פ ז"א דס' בתנאי לא מבטל קידושי וודאי ומן השני ג"כ יש להצריכה גט דשמא הראשונים לא חזרו בתשובה ושוב נתבטלו קידושי הראשון לגמרי מצד התנאי שקידש אדעת חז"ל וממילא חלו קידושי השני מה"ת ושוב גם קידושי השני א"א לבטל רק מכח שקידש אדעתא דרבנן וחז"ל הפקיעו הקידושין במקדש לפני פסו"ע דרבנן א"כ גם קידושי השני א"א לבטל רק מכח תנאי ושוב אמרי' גם בעדים השניים שמא חזרו בתשובה ואי דנוקמה בח"פ ז"א דלא אתי ס' בתנאי ומבטל קידושי וודאי ושפיר צריכה גט משניהם ומיושב קושיות האב"מ בס"ד ודו"ק

ד) ולכאורה אכתי יש להעיר גבי קידושי השני הא איכא ס"ס לבטל הקידושין ס' שמא חזרו הראשונים בתשובה וחלו קידושי ראשון לגמרי וספק שמא גם עדים השניים לא חזרו בתשובה אך באמת כבר כ' הרא"מ דס"ס בתרי גופי ל"מ וגם נודע מסברת הד"מ ומג"א או"ח סי' תל"ט דבס"ס בעי שיהי' נולדו ב' הספיקות יחד וז"ב ובזה יש לבאר מש"כ בשו"ת הר"י בן הרא"ש דאף להסוברים דבפסו"ע דרבנן חוששין לקידושין כ"ז בפסול רשעה אבל בפסול קורבה דרבנן ל"ח לקידושין שכ' כן בשם הרמ"ה ור' יואל וצ"ט להבין החילוק ולפ"ז א"ש דבאמת י"ל אפקעינהו ורק בפסול רשעה הא יש לחוש שמא חזרו בתשובה וכיון דכל ענין אפקעינהו הוי כמו תנאי א"כ חשיב ס' בתנאי ול"ש לאוקמה בח"פ דס' בתנאי לא מבטל קידושי וודאי אבל בפסול קורבה דעכ"פ מדרבנן הם פסולים בהחלט שפיר שייך אפקעינהו וז"ב ובזה ניחא ג"כ הא דקקרובי אם א"צ גט אף א"נ דקרובי אם פסול רק מדרבנן ולא כמ"ש בש"ך סי' ל"ג בשיטת הרמב"ם ז"ל אפ"ה א"ל גט משום אפקעינהו וז"ב איברא דיש להעיר בהא דכ' המרדכי דקידושי מומר ל"מ מה"ת ורק מדרבנן צריכה גט שמא חזר בתשובה וקשה הא התם הס' בגוף הקידושין ממש כמו בפסו"ע ד"ת ושוב יש לאוקמה בח"פ ואמאי צריכה גט אך באמת לק"מ דהרי התם גם לפמ"ש הח"מ והב"ש בהא דע"מ שאני צדיק הטעם לפי שאמר ע"מ מוכח כרצונו לשוב גם תיקשי במומר אמאי ניחוש שמא חזר בתשובה הרי התם לא אמר ע"מ וליכא שום הוכחה שרוצה לשוב ודמי ממש להמקדש לפני פסו"ע ד"ת ועכצ"ל גם לפי דבריהם דהתם במומר הוי רק הטעם משום גזירת הרואים דאינם יודעים דמומר דינו כעכו"ם ויאמרו דא"א יוצאת בלי גט ושוב דברינו נכונים בס"ד ודו"ק: ועש"ק ראה תרס"ט פה מרחץ וויסאווי יצ"ו. הר' שמואל ענגיל אבדק"ק ראדמישל.