מהר"ש חלק ד שכח

בש"ך סי' מ"ז דלא מהימן המלוה לומר שטר אמנה אעפ"י דיש לו מיגו משום דהוי נגד חזקה שכ"מ שהוא תח"י האדם הוא שלו ואף לשי' התוס' החולקים מ"מ רק בשט"ח דעיקרו אינו רק לראי' א"כ בשיעבוד הרי אינו מוחזק אבל בגט דעיקר הגירושין הוא מכח נתינת הגט שפיר י"ל חזקה כ"מ שהוא תח"י האדם הוא שלו ושפיר מכח תפיסתה בהגט מוכח שהגט הוא שלה ולענין שם המגרש י"ל או דמכח הע"מ חשוב כמוכח מי הוא המגרש או די"ל לפי"מ דמפורש בש"ס נדרים ד"ו דאף א"נ ידים שאינן מוכיחות לא הוי ידים אפ"ה לא בעו מינאי דהוי מוכיח מצד עצמו דאין אדם מגרש אשת חבירו א"כ גם בלי שם הבעל חשיב מוכיח דמי שרואה הגט ביד האשה ומכח החזקה דכ"מ שתח"י האדם הוא שלו יודע שהגט הוא שלה וא"כ מכח הסברא דאין אדם מגרש אשת חבירו ידוע שבעלה מסר לה הגט ושפיר מכח זה שוב השמות אינו מעכב לכתוב בהגט וכ"ז בכותב גט ונותן לאשה א"כ כל הרואין יודעין שזה גט ומכח החזקה הוי כיודעין שזה גיטה אבל בנתן לה ס"ת אף אי נכתב ב"כ לשם כריתות מ"מ בס"ת הרואים אינן יודעים כלל אם נמסר לה בתורת גט ואם נכתב ג"כ לשם כריתות ושוב שפיר גם מה"ת פסול דהא אינו מוכח מתוך מה שבידה אם נמסר לה בתורת גירושין ושפיר ל"ח אף ריח הגט וז"ב ודו"ק

ג) באופן אחר י"ל דהנה לשי' כמ"פ בעי שליחות בכתיבה ואף להפוסקים דא"צ שליחות בכתובה אפ"ה בעי שישמעו מפיו דאם נכתב שלא בציווי הבעל חשוב כנכתב שלא לשמה ע' בב"ש סי' ק"כ והנה ידוע שיטת כמ"פ דגם באיסור דרבנן י"ל אשלד"ע והמעשה בטלה ע' שו"ת מהרי"ט סי' קט"ז ובמלמ"ל פ"ב מרוצח ובבית מאיר סי' ל"ה ובנוב"י שכ' דבגירש בע"כ ע"י שליח הגט בטל אף דגם לדעתו חדר"ג ל"ח טפי מד"ק ולפ"ז י"ל דאם הבעל בעצמו כתב הגט אף שלא פורש השמות אפ"ה כשר מה"ת אבל בצוה לסופר לכתוב גט אז ממנ"פ אם הבעל צוה לכתוב השמות ורק הסופר לא כתב השמות אז נהי דבזה ל"ש לומר אשלד"ע כיון דהמשלח לא צוה לכתוב גט הפסול עכ"פ מדרבנן וכמ"ש בקצה"ח סי' קפ"ב מ"מ שוב בלא"ה הגט פסול כיון דהשליח שינה בשליחותו א"כ ממילא בטל השליחות ושוב פסול מכח שלא לשמה וע' במלמ"ל פ"ז מאישות ובים התלמוד ב"ק דע"א מ"ש בזה ואם המשלח גופא צוה לכתוב גט בלי שמות דפסול עכ"פ מדרבנן שוב י"ל אשלד"ע ובטל השליחות ושוב חשוב בכלל שלא לשמה ושוב פסול מה"ת וא"כ זה כוונת הש"ס דאו לא הי' בעי לשמה בגט שפיר הי' יוכל לגרש בס"ת מכח הכריתות שבתורה אף דלא נכתבו השמות מ"מ לשי' ר' יואל מה"ת לא בעי לכתוב השמות ושוב הי' חשוב גט לחומרא אבל אחרי דלפי האמת שלא לשמה פסול מה"ת ורק שי"ל שמא כתב הסופר הכריתות שבתורה בציווי הבעל לשם כריתות ע"ז פריך הש"ס והא בעי שמו ושמה הכוונה דעכ"פ מדרבנן פסול גט בלי שמות ושוב ממנ"פ בטל השליחות או מכח אשלד"ע או מכח שינה בשליחות ושוב חשיב בכלל שלא לשמה דפסול מה"ת נשמע דאדרבה מקושית הש"ס הנ"ל יש עוד ראי' לשי' הר' יואל מדחזינן דהש"ס מקדים שם הקושיא והא בעי לשמה וצ"ע וכי לא ידע הש"ס דיש אופן שנתן שכר לסופר לכתוב הכריתות שבתורה לשם כריתות וע"כ דעיקר פירכת הש"ס הי' רק מחמת חסרון השמות א"כ תיכף ומיד הו"ל להש"ס למיפרך והא בעי שמו ושמה, ועפ"ז ניחא דמכח חסרון השמות לחוד לא הי' הש"ס יכול למיפרך משום דהוי מצי למימר דשמות מעכב רק מדרבנן ושוב הי' חשיב גט לחומרא ולכן פריך הש"ס מקודם מכח שלא לשמה ונהי דלענין זה י"ל שמא כתב הסופר הכריתות שבתורה בציווי הבעל, אבל עכ"פ כיון דחסר השמות שוב בטל השליחות ושוב אכתי חשיב שלא לשמה דפסול מה"ת וז"ב בס"ד עכ"פ חזינן דלשי' ר' יואל שמות אינו מעכב מה"ת אבל לשי' רוה"פ שמות מעכב מה"ת

ד) נחזור למה שהעלה כת"ה דיש לכתוב או דמתקרי אליש או המכונה והביא משו"ת ד"ח ח"א סי' ע"ב לענין מי שקורין אותו יעקיל ונקרא לתורה נפתלי ועקב דמסיק לכתוב דמתקרי, ובשו"ת בי"ש סי' קי"ט חולק ודעתו לכתוב המכונה ובהג"א שם הביא משו"ת חא"ש סי' קכ"ה לענין שם איצי וואלף דפסול אם כ' המכונה הואיל דאיצי יוצא משם הקודש ובד"ח בשער התשובות חולק עליו שנעלם ממנו דברי הב"ש דגם בשם היוצא משם הקודש ג"כ יש לכתוב המכונה עיי"ש. ובאמת בשו"ת ד"ח ח"ב סי' קכ"ג לענין מי ששמו אלי' יעקב לתורה ובפ"כ אלי' יאטשא כ' דצריך לכתוב דמתקרי אלי' יאטשא היכי שנקרא בסגול, הרי מפורש דאף דאם הי' נקרא בשם יאטשא לחוד בוודאי דהי' כותבין המכונה אפ"ה אם נקרא גם בשם אלי' אף שנק' בסגול אפ"ה כותבין דמתקרי הואיל דיוצא משם הקודש וחזינן דהד"ח סותר א"ע והנה ידוע דמתקרי במקום המכונה כשר ולהיפך רבו הפוסלין ונהי דבשו"ת חא"ש סי' קע"א לענין כתיבת שם יצחק אייזיק המכונה אייזיא כ' דכיון דהכינוי אינו אותו שם ממש ליכא קפידא אם כ' המכונה אכן בד"ח תמה עליו למה לעיל בסי' קכ"ה גבי איצי פסק דיש לכתוב דמתקרי וכן בהא דכ' בסו' ר"ג לענין יעקב דוד המכונה יאקל דהעלה שיש לכתוב המכונה אכן הד"ח תמה עליו ג"כ מהא דסי' קכ"ה דפסק דכיון שיוצא משם הקודש יש לכתוב דמתקרו ע"כ לדעתי לצאת ידי כל הדיעות יותר טוב להקדים שם הנקרא והיינו לכתוב אליש דמתקרי אליהו חיים וכמ"ש בט"ג בלק"ש אות ה' ואות ו' דיש לכתוב אנא ליבר דמתקרי אליעזר זאב דאם יכתוב המכונה ליבר יש חשש עפ"י שיטת הב"ש דהמכונה קאי על השם ולא על האדם כמ"ש הב"ש בסו' קכ"ט סקכ"ד ע"כ יש להקדים שם הקריאה וכן כ' בשו"ת חא"ש בכמ"כ דהיכי שוש ס' אי יכתוב המכונה או דמתקרי יקדים שם הקריאה ועל שם שעולה בו לתורה יכתוב דמתקרי עיי"ש בסי' ק"נ וסי' קנ"ז, וכן כ' בשו"ת שו"מ מהד"ת ח"ג סי' ק"ב להקדים שם הקריאה ודמתקרי טל שם שעולה בו לתורה ע"כ לצאת ידי כל הספיקות עצתי לכתוב אליש דמתקרי אליהו חיים והן אמת דבדיעבד אם יכתוב דמתקרי אליש בוודאי כשר וגם אם יכתוב המכונה ג"כ והי' כשר דיש כמה ספיקות להיתר דשמא צריך לכתוב המכונה כשיטת הב"ש ושמא בכתב המכונה במקום דמתקרי נמי כשר כשיטת הב"ח המובא בט"ז ס"ק כ"ה ובפרט בשם אבי המגורשת דלשי' העיטור ועבוה"ג והג"פ גם בשינוי יש להכשיר ואף דרבו הפוסלים בזה אבל באינו שיטי גמור כבר הביאו כל האחרונים בשם הישי"ע להכשיר באבי האשה אבל לכתחילה דעתי להקדים שם הקריאה ועל שם עליה לתורה לכתוב דמתקרי ואף דבשם אליהו דעת רוה"פ לכתוב ב' גיטין אך אם קשה לכתוב ב' גיטין דעת רוה"פ לכתוב רק גט א' אליהו מלא ודלא כמ"ש בנוב"י סי' צ' ע' שו"ת בי"צ סו' ט"ז ובפרט דמסתמא ידוע לכת"ה שנקרא