מהר"ש חלק ד שכו

מבואר בש"ס גיטין ד"ל דגם במכירי כהונה חשיב כזכה כבר וע' תוס' ב"מ ד"ו ע"ב, ובפרט דבדבר הנעשה ברבים א"צ קנין כמפורש בחו"מ סי' קס"ג ובחו"מ סי' של"ג וסי' של"ד ובפרט בשו"ב שעוקר דירתו ממקום למקום הוי כפועל ע' שו"ת ח"ס יו"ד סי' ר"ל ובחו"מ סי' כ"ב שכ' כן גם לענין רב דנהי דמפורש ביו"ד סי' רמ"ה דיש סוברים דיוכל רב אחר לבוא וליקח פרס מגיעין וקידושין אפ"ה עכשיו שהמנהג שמקבלים רב ממק"א ועיקר מחייתו הוא מרבנות לכ"ע יש בו משום השגת גבול, ולא גרע מהא דקאמר בש"ס ב"ב דכ"א שאני דגים דיהבו סיריהו, א"כ ה"ה בשו"ב ג"כ דינא הכי וגם הרי כבר זכה מדין סטימתא ובפרט שדרך ליתן כונסות בוודאי דזכה בכל הכנסות וממילא אם קצב משם מוליך לשחוט למק"א הוי כפוסק חיותו לשו"ב זה ובפוסק חיותא לגמרי הרי מפורש בש"ס שם דאסור להושיב חנות בצד חנותו של חבירו ודעת היש"ש דגם בגרמא בניזקין אף דפטור אפ"ה איכא איסור תורה ע"כ לדינא אם רק במקרה מוליך לשחוט למק"א ואינו מתכוין להזיק לשו"ב זה פשיטא דמותר לשו"ב אחר לשחוט אבל בתמידות ובכוונה להזיק פשיטא דיש בזה איסור גמור והרי גם במזיק שיעבודו של חבירו נהי דפטור מ"מ יש בזה איסור תורה, ומצינו בש"ס דהמשיא עצה למכור בנכסים מועטים הוי רשע וע' תוס' כתובות דפ"ו דאסור להשיא עצה למחול החוב במכר השט"ח ועיי"ש ברש"י כתובות דפ"ה ע"ב בד"ה מכרה ונתנה קיים, א"כ בכה"ג בוודאי דאסור להשו"ב השני לגרום היזק לשו"ב שבעיר הקצב זולת אם יש להטבח איזה ערעור על השו"ב שבעירו אז נהי דאין מסלקין לשו"ב וש"צ בשביל קול רינון מ"מ כ' בשו"ת ד"ח דמותר לקבל עוד שו"ב וכהא דחו"מ סי' תכ"א במשרת שיצא עליו קול רינון דיוכל לסלקו תוה"ז ומכ"ש דיוכל לשחוט בעיר אחרת כנלע"ד בס"ד לדינא: ג' ויגש תר"ע ראדמישלא יצ"ו. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל סי' ס"ג להרב החו"ב וכו' כש"ת מ' אברהם עפשטיין נ"י מוצד"ק ליטוויסק יצ"ו

בדבר שאלתו בקהלתכם עשו הקהל בצירוף הבד"צ איסור שקמח של פסח אשר יקנה מי משם בעיר אחרת ולא אצל הקהל יהי' אסור כחמץ גמור ואירע איזה אנשים שעברו על האיסור והביאו להם קמח מעיר אחרת ואפו מצות מקמח הלז בתנור ובתוך מעל"ע לאפיית מצות הללו אפו עוד בתנור הנ"ל איזה אנשים מצות מקמח של הקהל ונסתפק כת"ה כעת ראשית אם יש ממש בהאיסור שעשו הקהל בצירוף הבד"צ וגם אף אם יש ממש בהאיסור אם יש לאסור המצות מקמח של הקהל שנאפו בתוך מעל"ע לאפיית המצות מהקמח שהובא מעיר אחרת אם יש לדונו כדין תנור שבלע איסור זה תורף שאלתו

א) והנה בגוף הקמח שהובא מעיר אחרת נגד תקנת הקהל והבד"צ פשיטא דאסור דתקנת הקהל חל אף מיעוט הציבור המוחים בהסכמתן כמפורש ביו"ד סי' רכ"ח סעיף ל"ד ועיי"ש בסעיף ל"ג דמפורש דגם בנשבע שלא לכנוס בתקנת הקהל דלא חל השבועה ובט"ז שם כ' לחלק דאם הוי למיגדר מילתא אף התרה א"צ דלא חל כלל השבועה ודמי לנשבע לבטל את המצוה ואם התקנה הוי רק בדבר הרשות חל השבועה ובעי התרה ולקבל עליו תקנת הקהל ובאמת ביד שאול שם תמה גם בזה די"ל דגם בכה"ג א"צ התרה עיי"ש מבואר דתקנת הקהל חל בכל מילי וגם במידי דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי דיש מחלוקת בפוסקים אי הרוב כופין להמיעוט כנודע מדברי המרדכי פ"ק דב"ב אפ"ה כבר כ' הרמ"א חו"מ סי' ב' דעכ"פ מצד המנהג הרוב כופין למיעוט ומכ"ש היכי דהוי בהסכמת הרב אב"ד והבד"צ דאלים תקנתו מתקנת הקהל כמפורש בחו"מ סי' רל"א א"כ פשיטא דתקנת הקהל בצירוף הבד"צ בפרע לענין קמחא דפסחא שהמנהג בכל תפוצות ישראל שהוא מסור תחת השגחת הבד"צ בוודאי דחל האיסור על הקמח שהובא מעיר אחרת וע' שו"ת ח"ס יו"ד סי' ה' מ"ש בזה

ב) אך מה שנסתפק על מצות שנאפו בתוך מעל"ע לאפיית המצות מקמח שהובא מעיר אחרת אי יש לדון בזה כדין תנור שבלע איסור הנה לכאורה מפורש ביו"ד סי' רט"ז סעיף ט' דהאומר קונם בשר זה עלי או קונם בשר שאני טועם אסור אף בתבשיל שיש בו טעם בשר וחזינן דאם אסר עליו בשר בנדר אסור אף בדבר שיש בו רק טעם בשר לחוד ועיי"ש בפת"ש סק"ד שכ' בשם שו"ת תש"ח דאף אם בישל תבשיל בהקדירה שנתבשל בו בשר אז גם התבשיל אסור מכח הבליעת בשר שיש בהקדירה דכיון דטע"כ א"כ כמו דאמרי' דבאסר עליו בשר אסור גם בטעם של בשר א"כ ה"ה דאסור בטעם הנפלט מקדירה ורק אם בישלו בשר בקדירה קודם לנדרו אז אין לאסור התבשיל שנתבשל עכשיו משום דהוי נטבנ"ע דהיתרא עיי"ש עכ"פ מבואר דאם אסר עליו דבר בנדר ובישלו דבר זה בקדירה שיש לאסור מה שנתבשל בו אח"כ מכח בליעת הקדירה וא"כ לפ"ז גם בנ"ד כיון דחל האיסור על הקמח הנ"ל וממילא נאסר גם התנור ושוב יש לאסור המצות שנאפו תוך מעל"ע לאפיית המצות מקמח הנאסר ובאמת מבואר בפמ"ג יו"ד סי' צ"ג בקהל שאסרו שחיטת השוחטים עד זמן פלוני דאם בישלו בהכלים בתוך זמן האיסור מותר לבשל בהכלים אחר כלות הזמן אם כבר עבר זמן האיסור דל"ש הגזירה אטו ב"י משום דעכשיו כבר כלה זמן האיסור ולא משכחת שיהי' איסור תורה בתבשיל זה ולכך הוכיח הפמ"ג דבקדירה שבישלו בה חמץ בפסח אז אחה"פ כשהוא אב"י הכלי מותר לבשל בו לכתחילה עכ"פ נשמע מדבריו דבאוסר עליו שחיטת פלוני ובישלו בשר משחיטת פלוני בקדירה דנאסרה הקדירה והתבשיל שבישלו בהקדירה בעודו ב"י אסור ואף כשאינו ב"י אם עדיין לא כלה זמן האיסור אסור לבשל בקדירה הלז אולם בשו"ת ברית אברהם יו"ד סי' י"ז כ' דבגזירת ציבור על בשר שיהי' אסור אין החשש לאסור הכלים דדוקא בנדר דשייך שאחד"א יש מקום לאסור הכלים אבל באיסור שגזרו הציבור הרי ל"ש שאחד"א דא"א להיתר להיעשות טריפה ואין בזה רק דין חרמי ציבור ובחרמי ציבור לשי' מהראנ"ח אזלינן בתר לשון בני אדם ובלשון בני אדם מפורש בסי' רט"ז דאין הטעם בכלל בשר עיי"ש ומוכח לכאורה דהפמ"ג והבר"א פליגי אך באמת י"ל