מהר"ש חלק ד שטז

גובה הכוונה אף היכי דנטלו המעות ומשתרשי להו אפ"ה אינו גובה וכמו שתמהו הקצה"ח והנה"מ ע"ד הש"ך שם סק"ח אבל עכ"פ בתורת דד"ג שפיר י"ל דהיכי דמשתרשי חייבים לשלם דלא גרע ממבטל כיסו של חבירו דפטור אפ"ה בהרויח בהמעות חייב לשלם ע' בחו"מ סו' רצ"ב מכ"ש הכא דיש חיוב מכח דד"ג בוודאי די"ל דכיון דמשתרשי דחייבים לשלם אבל הכא נא הפסיד להבע"ח מוקדם כלל דשיעבודו על הבית עדיין קיים ורק שהי' יכול להרויח אבל עכ"פ הי' נהנה מדבר שאינו שוה כל כך באמת בכה"ג הי' דמי רק למתנה וקיי"ל דהמונע את חבירו מלקבל מתנה דפטור ע' בקצה"ח סי' נ"ה מ"ש בזה

ו) ולכאורה הי' עוד מקום לבטל הקנין ע"י הליציטאציע מדחזינן דלא נגמר הקנין גם בדא"ה והראי' שהערכאות אינם כופין אותו לקיום הקנין אך באמת ז"א דהא גם בקונה מטלטלין והלוקח אינו רוצה ליקח הסחורה הנימוס בדיניהם שעושה לו התראה עד זמן ואח"כ מוכר הסחורה ותובע ההיזק מהלוקח הראשון ובאמת גם בדינינו אם קנה סחורה אף דסתמא הוי כהתנה לשלם במעות ולשי' הקצה"ח בסי' ק"א בהתנה לשלם במעות אף במקום פסידא אינו מסלקו בקרקע וממילא דה"ה בקנה סחורה דסתמא הוי כהתנה לשלם במעות דאינו יכול לסלקו בקרקע אף במקום פסידא אפ"ה בגוף הסחורה שקנה ממנו יוכל לסלקו ולהורידו לשומא ודמי לסברת הה"מ דמה"ט מלוה במכר קני משום דאם אינו משלם לו נתבטל המקח וחשוב כחליפין חפץ בחפץ ונהי דבלי רצון המוכר אינו יכול לבטל המקח אבל עכ"פ יוכל לסלקו בהסחורה שקנה ממנו עפ"י שומא ולהשלים המותר ומזה נצמח המנהג בדא"ה דמוכרים הסוחרים עפ"י שומא ומחייבים לשלם המותר אבל גוף הקנין הוא בתוקפו ורק העיקר בנ"ד אך באמת נתאנה הרבה בהבית א"כ כ"ז שלא החזיק בו אחר הקניה ולא שילם עוד המעות יוכל לחזור בו ובפרט שכבר הבאתי דלא הפסיד כלל להבע"ח מוקדם דשיעבוד שלו נשאר כמקדם ורק שהי' יכול להרויח כבר הבאתי דברי הדרישה דמזיק אינו מחויב לשלם רק כפי מה ששוה באמת וגם דל"ח טפי ממניעה מלקבל מתנה דפטור כנלע"ד בס"ד לדינא: ועש"ק חיי אעתר"ל ראדימישלא יצ"ו. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל סי נ"ו להרב הס"ג הצדיק וכו' כקש"ת מ' אלחנן ה"ש שליט"א אבד"ק קאלישיץ יצ"ו

בדבר שאלתו באחד שקנה שחת מנכרי ושכר ג"כ אצלו הסטאדילע להניח שם השחת וכעת טוען יהודי א' שהוא מחזיק את הסטאדלע בשכירות מהנכרי זה ט"ו שנים וטוען טענת חזקה והשוכר החדש אומר שהסטאדלע הוא הכרח עבורו להניח שם השחת שקנה והשוכר הישן אומר כי גם אליו הסטאדלע נחוצה אחרי שיש לו עוד שמה שחת משנה העברה זה תורף השאלה

א) והנה לכאורה העיר כת"ה דיש להשוכר הישן ג' טענות א) משום דרצה לשוכרה גם בשנה זו א"כ יש בזה משום עני המהפך, ב) מצד חדר"ג שלא להשיג גבול דירה כמפורש בחו"מ סי' רל"ז ברמ"א, ג) מצד דדבמ"צ והנה לכאורה ידוע דבקנה מנכרי ליכא דדבמ"צ כמפורש בחו"מ סי' קע"ה אבל לשי' התוס' ב"מ דע"ג דהיכי דל"ש הסברא דארי' אברחי גם בנכרי שייך דדבמ"צ וע' בנה"מ סי' רל"ז שם ולפ"ז בשכירות דל"ש ארי' אברחי שוב י"ל דגם בנכרי שייך דדבמ"צ ונהי דמפורש בשטמ"ק שם די"ל לא פלוג ולעולם אמרי' דבנכרי ליכא דדבמ"צ אפ"ה י"ל בנ"ד דהשוכר החדש שכר רק אלאחר זמן שיכלה שכירות הראשון בכה"ג בוודאי י"ל כיון דל"ש ארי' אברחי שוב גם בנכרי שייך דדמ"צ אכן בגוף הדבר אי שוכר נגד שוכר הוי מצרן יש בזה מחלוקת הפוסקים וחשיב בגדר סד"ד ושוב י"ל דמי שיושב בה כעת חשוב מוחזק ונהי דקיי"ל בס' בשכירות השוכר ל"ח מוחזק כמפורש בחו"מ סי' שי"ז מ"מ כ"ז נגד המשכיר דיש לו קנין הגוף וסופו לחזור לרשותו אז השוכר ל"ח מוחזק והרי גם במטלטלין שכורין שסופן לחזור ג"כ יש מחלוקת הפוסקים אי אזלינן בתר חזקת מי שמוחזק בו עתה או בתר מי שסופו לחזור לרשותו ע' תוס' ב"מ דק"ג ותוס' ב"ב דס"א ובקצה"ח ונה"מ מ"ש בזה א"כ מכ"ש קרקע דוודאי דאזלינן בתר מי שסופו לחזור לרשותו אבל היכי דמרשות המשכיר בוודאי כבר יצא או לרשות השוכר החדש או להישן ושוב החמ"ק כבר איתרע וכמ"ש כה"ג בש"ך חו"מ סי' צ"א ומבואר סברא זו בתוס' ב"ב דפ"א וכעין זו כ' בתוס' גיטין די"ז ובקצה"ח סי' רמ"א ובתוס' ב"ק ד"ט ובפנ"י שם ושוב בכה"ג י"ל דהישן שיושב בה עתה חשיב מוחזק נגד השוכר החדש ויוכל לומר קי"ל דיש בשכירות דדבמ"צ ובפרט לשי' הט"ז סוסי' קע"ה באותו בית בודאי דיש דדבמ"צ אך באמת י"ל דבנ"ד יש ס"ס לזכות השוכר החדש שמא בנכרי נ"ש דדבמ"צ אף היכי דאזדא הסברא דארי' אברחי וכסברת השטמ"ק משום לא פלוג ושמא שוכר ל"ח מצרן אף נגד שוכר ונהי דס"ס ל"מ להוציא מ"מ וי"ל דהכא ל"ח בכלל להוציא כיון דאכתי לא שכרה הראשון על להבא ובפרט די"ל כמ"ש בשו"ת בי"ש חו"מ סי' צ"ח דהיכי דעיקר העסק הוי המטלטלין והדירה טפלה אז כיון דלגבי המטלטלין ליכא דדבמ"צ לדידן נפקע ג"כ הדדבמ"צ לגבי הדירה שלא והי' הטפל חמיר מהעיקר וא"כ הכא כיון דעיקר העסק הוא השחת והבית אוצר הוו טפל להניח שם השחת שקונים בכה"ג שוב י"ל דפקע הדדבמ"צ גם מהדירה עתה נבוא למה שהעיר כת"ה מצד עהמב"ח בזה הדבר פשוט כיון דלא הי' עוד פיסוק דמים מהישן בוודאי דליכא משום עהמב"ח וגם יפה כ' כת"ה דכיון שנחוץ לו הסטאדלע דמי למציאה דלשי' ר"ת במציאה ליכא משום עהמב"ח ובפרט די"ל דהא בעהמב"ח עכ"פ בדיעבד אין מוציאין וא"כ השחת בוודאי ישאר אצל החדש וכיון דהדירה טפלה להשחת בוודאי די"ל דלגמרי מגיע לו גם הסטאדלע ובפרט שכבר כתבתי דל"ש הכא מצד עהמב"ח כיון דלא הי' פיסוק דמים וז"ב

ב) עתה נבוא למ"ש כת"ה לענין החדר"ג די"ל דכמו דהיכי דהוי לטובתו ליכא מצד עהמב"ח ה"ה די"ל סברא זו לענין החדר"ג לענ"ד ז"א דדוקא לענין עהמב"ח י"ל כיון דבמקום אחר לא יוכל למצוא סחורה כזו עם בית אוצר במקום גידול השחת זולת כאן שפיר ל"ח עהמב"ח אבל בחדר"ג דלשי' כמ"פ אף בנותן לו במתנה אסור ע' בספר משפט שלום בקונטרס משמ"ש ס"ק י"א שהרחיב הדיבור בזה ועכ"פ לשכור בוודאי דאסור מכח החרם אף בלא יוכל למצוא במקום