מהר"ש חלק ד שיד

יוכל לצרף גם דעתי ובפרט שכבר הסכים הג' מברעזאן ז"ל כנלע"ד בס"ד לדינא ה' משפטים תרס"ב ראדמישלא יצ"ו. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל סי' נ"ה להרב הגדול חו"ב וכו' כש"ת מ' משה בלאם נ"י מוצד"ק צאנז יצ"ו

בדבר שאלתו באיש א' שקנה בית על ליצטאציע בערכאות מפני שהי' לו חוב על הבית הלז ורק שהי' חוב מקודם טאבילירט על הבית הלז מאיש אחר ולכן הוסיף הקונה איזה סכום על הליצטאציע מפני שחשב שגם אחר יתן סכום הלז בעד הבית על הליצטאציע ואז יוכל גם הוא לגבות חובו ולסוף לא רצה שום אדם להבטיח על הליצטאציע סכום זה ולכן נשאר הוא אצל הבית על הליצטאציע כנהוג ואח"כ חזר בו מהקניה ונחלט הדראהן שלו ואח"כ קנה האיש שהי' לו חוב מקודם על הבית את הבית על ליצטאציע שניה בסכום מועט בפחות הרבה מכפי שנמכר בליצטאציע ראשונה וכעת תובע הקונה השני את הקינה הראשון או שיקח הבית בהסכום שהבטיח בליצטאציע ראשונה או שישלם לו המותר עד כדי חובו מחמת שכעת הבית אינו שוה אף לפי ערך חוב הראשון וקונה א' אומר שהוא לא רצה לקנות כלל לעצמו זולת עבור בעל הבית שהי' הבית שלו עד הליצטאציע והבעה"ב אינו רוצה כעת לעמוד בהמקח לכן מה לו לעשות זה תורף הטו"ת

א) והנה כת"ה כ' דא"נ דבית דינו כקרקע א"כ מה"ת נקנה בכסף ורק די"ל דלא ס"ד לענין זה שוב מועיל דד"מ שיהי' ס"ד אבל א"נ דבית דינו כמטלטלין א"כ הרי חז"ל עקרו לקנין כסף ורק די"ל דנקנה לו הבית מדין אגב קרקע לשי' המג"א סי' תרל"ז סק"ד אבל עכ"פ לשי' הסוברים דגם בצבורין צריך לומר קני אגבן שוב ל"ח בגדר קנין כלל וכמ"ש במחה"ש שם ושוב דד"מ לחוד ל"מ למשוי קנין מדבר שאינו קנין וכמ"ש הש"ך בסו' ע"ג ובמג"א סי' תמ"ח עכת"ד והנה לכאורה אף א"נ דהדד"מ ל"מ עכ"ז תמהני מדוע לא הרגיש כת"ה דעכ"פ מחויב במש"פ דלא מבעיא א"נ דהוי כמטלטלין בוודאי דיש מש"פ ואף א"נ דהוי כקרקע מ"מ לשי' התוס' כתובות דצ"ג גם בקנה קרקע בכסף חייב במש"פ ובב"י סי' ר"ד ובשו"ת רעק"א סי' קל"ד הכריע כן אולם די"ל כיון דלפי דברי הקונה הי' רק שליח של בעה"ב א"כ הא מפורש בסי' קפ"ב דשליח שקנה בכסף והמשלח חוזר באומרו שהשליח שינה בשליחותו דאין השליח חייב במש"פ ואפי' לא הודיע למוכר שהוא רק שליח והדבר מבואר ברשב"א קידושין דכ"ט אהא דקאמר בש"ס אטו הדיוט לאו במש"פ קאי וכ' הרשב"א דאין הפירוש בש"ס דהגזבר ג"כ חייב במש"פ ז"א דהגזבר א"צ לקבל מש"פ לפי שהוא רק שליח רק הכוונה דכיון דהדיוט חייב במש"פ אינו בדין שהקדש יתנהג במדה מגונה כהדיוט עיי"ש והדבר נכון בסברא דכבר כ' בשו"ת מהרי"ט סי' קכ"ז דל"מ הקדש עי"ש משום דהוי מילי ותמה עליו במח"א דהרי שליח ראשון מהני גם במילי וכ' האחרונים דכ"ז בממנה שליח על כתובת גט דעכ"פ בגמר השליחות איכא מעשה אז מועיל שליח ראשון אבל היכי דגם בגמר השליחות לא יהי' מעשה על זה לא נתפס כח הבעלים עיי"ש וא"כ לענין מש"פ דעיקרו הוא בשביל שאינו עומד בדיבורו א"כ דיבורו של שליח בוודאי דל"ח כדיבורו של המשלח וכעין סברת התוס' רי"ד דבמצות שבגופו ל"ש שליחות ושפיר על מילי לחוד לא נתפס כח הבעלים ושפיר עי"ש ליכא מש"פ והבן א"כ בנ"ד לא מבעיא אם ידוע שהוא רק שליח בוודאי דליכא מש"פ ואף אם הדבר ספק מ"מ כבר כ' בנה"מ סי' ר"ד דעל כפירת מש"פ א"א לחייב שבועה ונהי דבקצה"ח סי' פ"ז וסי' ר"ד העלה דנותנין מש"פ שלא לנוכח מ"מ כיון דלשי' הנה"מ ליכא מש"פ כלל בכפירת מש"פ וה"ה דאין נותנין שבועה וכן כ' בשו"ת חיים שאל לה"ג חיד"א ז"ל בחחו"מ סי' ח' א"כ בספק אי יש מש"פ אין מוסרין אותו למש"פ וכמ"ש הב"ח ובאר הגולה בסי' ר"ד ע"כ פשיטא דליכא חיוב מש"פ בנ"ד

ב) נחזור למ"ש כת"ה דא"נ דבית כקרקע א"כ עיקר החסרון מכח דלא ס"ד שוב מועיל הדד"מ שיהי' ס"ד וכהא דמפורש בחו"מ סי' קצ"ד דאם יש משפט ידוע למלך אזלינן בתרה והטעם דכיון דמדינא כסף קינה בקרקע ורק דלא ס"ד א"כ מכח הדד"מ שוב איכא ס"ד אך א"נ דבית חשיב כמטלטלין וגם נימא כשיטת המג"א דנקנו בתורת אג"ק אפ"ה לא קנה הבית הואיל דלא אמר קני אגבן וכהכרעת הרמ"א בסי' ר"ב ושוב בדבר דליכא שום קנין שוב הדד"מ ל"מ מידי ולפ"ז העיר כת"ה דלעולם בלוקח שקנה בית בכסף יוכל לומר קים לי כהסוברים דבית כמטלטלין ולא קנה בלא אמר קני אגבן וגם הביא ראיות השעה"מ וקצה"ח בסו' צ"ה דבית דינו כקרקע מתוס' ב"מ דס"א שכתבו דא"נ דריבית ל"ש בקרקע א"כ אמאי קאמר הש"ס גבי בתי ערי חומה ריבית גמורה הא בקרקע ל"ש ריבית ונשמע מדבריהם דבית חשיב כקרקע הנה באמת לענ"ד י"ל דליכא הוכחה מהא דבתי ערי חומה דאכתי י"ל בעלמא דבית דינו כמטלטלין לענין קנין ולשבועה וכ"ז בדבר דהי' שייך בו קנין גם קודם שחיברו לקרקע וכמו בית דנבנה מעצים או מלבנים וסיד דגם בעודו תלושים הרי שייך בהם קנין ואפ"ה ל"מ בהו קנין כסף שפיר י"ל דאף לאחר שחיברם לקרקע לא נתבטל מהם דינם ואינו נקנה בכסף אבל בבתי ערי חומה בשלמא אם הי' נותן לו גוף הבית בשביל ריבית שפיר הו' אפשר לומר כיון דהבנין נעשה מדברים תלושים וקודם שחיברם בבנין אם הי' נותנם בשביל ריבית הי' שייך איסור תורה א"כ אף לאחר שחיברם בבנין לא פקע מהם האיסור ריבית שהי' שייך בהם קודם אבל באמת הרי אינו נותן לא גוף הבית בשביל ריבית רק זכות בשימוש וזכות זה הרי לא הו' אפשר בעודו הי' תלושים בכה"ג שפיר לאחר שחיברם לקרקע חשוב כקרקע כיון דזכות השימוש אינו דבר המיטלטל ושפיר אי לא הי' שייך ריבית בקרקע גם התם לא הי' חשיב בגדר ריבית אבל בדבר שהו' מיטלטל קודם החיבור לקרקע שפיר יזל דגם אחר שחיברו לקרקע דינו לענין קנין כמטלטלין וז"ב ודו"ק

ג) ומ"ש כת"ה דכל קונה בית בכסף יוכל לומר קי"ל דבית דינו כמטלטלין ושוב לא קני הבית הואיל דלא אמר קני אגבן לענ"ד ז"א דהרי באמת דעת המחבר בסי' ר"ב דבצבורין א"צ לומר קני אגבן וכ' הסמ"ע משום דחשבינן אותם כאילו הם מגוף הקרקע ומחוברים אצלה ולפ"ז י"ל דאף לשי' הרמ"א החולק כ"ז היכי דבאמת המטלטלין אינם מחוברים