מהר"ש חלק ד שי

סי' נ"ג להרב המאה"ג חו"ב בנש"ק וכו' כש"ת מ' פנחס יוסף נ"י אבד"ק בארעמעט יצ"ו

בדבר שאלתו שנתערב ב' כפות א' של חלב ואחד של בשר ושניהם ב"ו ותחבו שניהם לתוך קדירות א' לתוך חלב ואחד לבשר ורק הספק אי נתחב הכף חלב לתוך חלב או לבשר וגם יש ספק שמא הי' בהקדירה ששים נגד הכף ואח"כ בתוך מעל"ע מתחיבת הכף לתוך קדירה של בשר תחבו עוד הפעם הכף הלז לקדירה של בשר אך מתשמיש של עצמו עבר מעל"ע ורק שהי' בתוך מעל"ע לתחיבת הקדירה של בשר שיש בו ספק שמא הי' ס' נגד הכף וכעת יש לדון על שני הקדירות בשר וכת"ה העיר דבנ"ד הרי יש ס' שמא הכף הנתחב לבשר הי' באמת כף של בשר ורק בספק א' א"א להקל וממילא נאסרה הקדירה של בשר מספק שמא הי' כף חלב וממילא נאסרה ג"כ קדירה ב' הואיל דנאסר הכף מבליעת בשר ונאסרה הקדירה ב' מבליעת איסור שבכף ונהי דבליעת חלב שבכף כבר נפגם כעת אפ"ה נאסר קדירה ב' אולם חזר בו דקדירה ראשונה יש להתיר מטעם ס"ס שמא הי' הכף כף של בשר ושמא הי' ששים בקדירה ראשונה נגד הכף חלב ונהי די"ל דחשיב כמו ס' א' בגוף וס' ב' בתערובות ע"ז הביא דברי הפמ"ג בסי' צ"ח דבס"ט ספק אם נפל לתבשיל חשיב ס"ס הואיל דאנו דנין על הטעם אבל ס"ט שנפל לא"מ וספק אם יש ששים מציין לע' בסי' ק"ו עכת"ד כת"ה

א) והנה בגוף הא ד"ס א' בגוף כבר נודע דבלא נודע עכ"פ מתירין בהפ"מ ובפרט די"ל דבשלמא בחתיכה ס"ט גם בשעה שהי' בפ"ע ג"כ הי' הספק אסור מה"ת וא"כ ממילא חשיב כמו וודאי איסור וכמ"ש בשו"ת הר"ן סי' נ"א דמה לי אם חל האיסור בתורת ס' או מכח וודאי א"כ כשנפל אח"כ לתערובות וממשו של הספק איסור יש בתערובות שפיר א"א לכנותו בכלל ס"ס כוון דבשעה שהי' בפ"ע הי' הס' אסור מה"ת א"כ א"א עכשיו לומר להיפוך אבל בנ"ד גם קודם שתחבו הכף לקדירה של בשר לא הי' אפשר לומר דהכף יש עליו שם איסור הואיל דעכ"פ כף של הותר הוא ורק כל החשש שמא הוא של חלב וא"כ נהי דמספק הי' אסור לתוחבה לבשר אבל עכ"פ לא הי' שייך לכנותו בשם כף של איסור ושפיר בנתחב אח"כ לקדירה של בשר ויש ס' שמא הי' בו ששים נגד הכף שפיר יש להתיר הקדירה משום ס"ס שמא הוא של חלב ושמא יש בהקדירה ס' נגדו דעכ"פ יש כאן ס"ס טובה דאין כאן טעם של איסור בתוך התערובות וז"ב

ב) וביותר ביאור י"ל דכבר נודע מה שהעיר בשו"ת רעק"א סי' פ"ב לענין מבשא"מ ביבש ונאבד ויש ס' אי הי' ששים די"ל דכמו במב"מ ונשפך אזלינן לקולא משום סד"ר לקולא ה"ה במבשא"מ ביבש ג"כ חשיב סד"ר ורק שי"ל דחשוב סד"ר נגד ח"א דכיון דא"נ דהי' ששים נפקע האיסור א"כ יש לאוקמה האיסור בחזקתו בשלמא מב"מ בלח דאז בליכא ששים ההיתר נעשה איסור א"כ שוב איכא חזקת היתר נגד הח"א והוו כחזקה נגד חזקה שוב י"ל סד"ר להקל אבל במבשא"מ ביבש דההיתר לא נעשה איסור ושוב ליכא רק ח"א לחוד שפיר יש להחמיר עיי"ש וע' שו"ת בית אפרים חיו"ד ובב"ט בשעה"ת שהרגישו בזה ולפ"ז יוצמח דבמבשא"מ בלח ג"כ שייך ח"א דוודאי לא יצא האיסור מחזקתו ול"ש לומר דהא איכא ג"כ חזקת היתר ז"א דכיון דבשאר איסורין לא נ"נ מה"ת א"כ לא נעשה מן ההיתר איסור ושוב ל"ש חז"ה וכמ"ש בתוס' יבמות דפ"ב גבי שתי קופות עיי"ש ודוקא במב"מ בלח דרק מדרבנן בעי ס' אז שפיר כיון דעכ"פ מדרבנן חנ"נ שוב שייך חז"ה אבל במבשא"מ בלח דבעי ס' מה"ת ומה"ת הרי לא נ"נ וא"כ מה"ת ל"ש לדון מכח חז"ה ואי דמדרבנן דחנ"נ שוב יש לדון מצד חז"ה מ"מ כבר כ' הר"ן פסחים ד"ל דע"י חומרת חז"ל לא יוכל לצמוח קולא לד"ת ושפיר י"ל דבמבשא"מ בלח ונשפך דאסור מכח וודאי מכח דאוקמה בחזקתו ולפי"ז י"ל דאף בס' איסור ונתערב בא"מ ונשפך וס' שמא הי' ששים דל"מ הס"ס משום דהוי ס"ס נגד ח"א ואף דלשי' הרשב"א דס"ס משום רובא א"כ לשיטתו הא דל"מ ס"ס נגד ח"א בוודאי דהוי רק מדרבנן מכח סמל"ח דאינו רק מדרבנן ע' תוס' בכורות ד"כ ומהרש"א חולין די"א ושוב יש מקום לומר דכיון דעכ"פ מדרבנן חנ"נ ונעשה מן ההיתר איסור ושוב יש ג"כ חז"ה וחשוב כחזקה נגד חזקה ודרבנן הרי מועיל לדרבנן כמ"ש הר"ן שם וברמ"א אה"ע סי' מ"ב אפיה אכתי י"ל לשי' הרמב"ם ז"ל דלדידי' טעם הס"ס משום דס' הראשון מה"ת לקולא א"כ נגד חזקה הספק מה"ת אסור ושוב שפיר י"ל דלשיטתו ס"ס נגד ח"א גם מה"ת ל"מ ושוב כיון דמה"ת לא נ"נ ושוב עכ"פ מה"ת ליכא חז"ה ושפיר ל"מ הס"ס וכ"ז בשאר איסורין אבל גבי בב"ח דמה"ת נ"נ א"כ בוודאי דשייך חז"ה ואדרבה גבי בב"ח ל"ש כלל ח"א הואיל דאם יש ששים אינו כלל מדין ביטול ורק דלא הי' אף התחלת איסור לפי שדרך בישול אסרה תורה וביש ס' ל"ח דרך בישול וכמ"ש בתוס' ע"ז דס"ה וא"כ אדרבה גבי בב"ח שייך לאוקמה בחז"ה וע' בש"ש שכ' ג"כ דגבי בב"ח היתר דספק כבוש הוא משום חזקה ומותר גם לבשלו אח"כ ודלא כהפמ"ג וחוו"ד והא דבנשפך אוסרין גם בב"ח שאני התם משום דחשיב נולד ריעותא וכסברת הנקה"כ בסי' ק"ה גבי ס' כבוש בשאר איסורין עיי"ש וכיון דעכ"פ גבי בב"ח ליכא ח"א שפיר מועיל הס"ס ע"כ הדבר פשוט דהתבשיל הראשון מותר מכח ס"ס וז"ב

ג) עתה נדבר מתבשיל השני הנה בנ"ד הבליעה של חלב כבר נפגם ורק חשש שמא נתחב הכף של חלב לבשר ונאסר הכף וא"כ כעת הוא עדיין בתוך מעל"ע מבליעת הבשר הנה באמת ידוע מחלוקת הסה"ת והסמ"ק דהסה"ת סובר דאם בישלו מים בתוך מעל"ע לבישול האיסור בעי מעל"ע משעת חימום המים והטעם לשי' הב"י משום דהמים נ"נ והפמ"ג בסי' ק"ג העור דהא י"ל אין הנאסר חמור יותר מן האוסר וכמו בבשמים הבלועים מיי"נ כיון דהאיסור פוגם אמרי' אין הנאסר וכו' אולם היטב אשר דיבר בזה החוו"ד סוסי' ק"ג דשם האיסור פוגם בעצם בתערובות אבל הכא בשטה שחיממו המים הי' האיסור בעצם מושבח א"כ נעשו המים כמו האיסור גופא ואף דעכשיו נפגם האיסור אפ"ה השם איסור שחל על המים לא פקע עיי"ש ולפענ"ד י"ל דבאמת כ' הפוסקים דגם בליעת אב"י ל"ח פגום לגמרי ורק כיון דטעם פגום א"א ללמוד ממשרת שוב בטל ברוב א"ר הרי גם האיסור נכנס בתוך ההיתר רק דבטל האיסור ברוב ושוב שייך הסברא דחנ"נ דהא לא עדיף מיש ס' נגד יסור הראשון אפ"ה ל"מ ובעי ס' נגד כל ההיתר וז"ב: