מהר"ש חלק ד רצה

ה"ה באישתהי במים נהי דלא קיי"ל כר"ת מ"מ היכי דיש סימן מובהק דמועיל מצד עצמו ורק דרוצין לסתור ההוכחה של הסימן ע"י היכר צורה בכה"ג י"ל דאף אם הי' ניכר הצורה אפ"ה ליכא הוכחה לסתור הסימן די"ל דמצד שהכירו אותו בחייו וכל גופו שלם עי"ז ניכר צורתו אף אחר ג"י אכן בשו"ת פנ"י מיירי היכי דליכא צירוף מכח שיטת הר"ת וכגון שלא הכירו אותו בחייו או באין כל גופו שלם וז"ב

ט) ובפרט דהרבה פוסקים חולקים על הפנ"י הנ"ל וגם דבנ"ד יש הרבה סימנים שאינם עשוים להשתנות אז בוודאי מועיל סימן מובהק אף באישתהי ואבר עקום בוודאי דאינו משתנה אחר מיתה וכן העלה בשו"ת בי"ש מסי' כ"ט עד סי' ל"א שכ' ג"כ דבאבר עקום ל"ח לנשתנה יצא דבנ"ד א"נ דחשיב סימן מובהק בוודאי דהי' מועיל ול"ח לנשתנה אחר שיצא מן המים ורק דגוף דבר זה אי בכה"ג חשיב סימן מובהק לא ברירה לי ומצד השבר יפה הביא כת"ה מנובי"ת וח"ס שכ' די"ל דל"ח אף סימן אמצעי וע' שו"ת כ"ס סי' ל"א אך מצד שהי קשור במטפחת זה גופא חשיב סימן דרוב שיש להם שבר הולכין בחגורה של עור וזה שקשור במטפחת חשיב בגדר מיעוטא מיעוטא וכן כ' בשו"ת בי"ש סי' מ"ג דבחגיר בחגורה שלא כדרך רוב העולם זה גופא חשיב סימן וכעין זו כ' בשו"ת ח"ס יו"ד סי' ט"ז בהא דסמכינן אסימן בעגלים אף דלשי' הנובי"ת והדג"מ חשש ז' ימים הוי מה"ת אפ"ה י"ל נהי דנפלים הוו מיעוט המצוי מ"מ שיהי' נפלים ואעפ"כ והי' להם הסימן זה בוודאי בכלל מיעוט דלא שכיח עיי"ש וה"ה הכא נהי דשבר הוי מיעוט המצוי ול"ח אף בכלל סימן אמצעי מ"מ איש שיהי' לו שבר ויהי' קשור במטפחת זה לא שכיח וחשיב עכ"פ סימן אמצעי והנה אם הי' מכירין המטפחת שהי' קשור על שברו שהוא באמת של בעלה הי' הדבר פשוט להתיר דחשיב כמו טב"ע בכלים דלא מושלי דל"ש להשאיל דבר הנצרך לו לקשור את שברו לפי שיוכל לבוא עי"ז לידי סכנה ועדיף טפי מכיס וארנקי וא"כ אף א"נ דלשי' הב"י גם בכלים דלא מושלי חוששין לשאלה עכ"פ מדרבנן מ"מ בצירוף סימן אמצעי בוודאי דמועיל דאף להחולקים על מהר"ל מפראג דל"מ סימן בגוף וטב"ע בכלים מ"מ כלים דלא מושלי בצירוף סימן הגוף בוודאי דמהני כמ"ש האב"מ בסופו בתשובת הג' הספ"י ז"ל דמה"ט לא נקט במתני טב"ע בכלים דטב"ע בכלים דלא מושלי בצירוף סימן הגוף מהני וא"כ הכא שבר מצד עצמו לשי' כמ"פ חשיב סימן אמצעי ואף א"נ דל"ח רק סימן גרוע מ"מ אם יש ג"כ טב"ע בכלים דלשי' רוה פ ל"ח לשאלה וגם לשי' הב"י רק מדרבנן יש לחוש לשאלה א"כ לענין דרבנן סמכינן שוב על הסוברים דשבר חשיב סימן אמצעי ובהדי סימן אמצעי בוודאי דל"ח לשאלה, אך באמת בנ"ד בוודאי דלא הכירו את המטפחת ורק די"ל דזה גופא שיזדמן אדם שהי' לו ג"כ שבר וקשור במטפחת הוי מילתא דל"ש ועכ"פ עי"ז חשיב בכלל סימן אמצעי

י) והנה מצד שהי' ראש אגודל נכפף על אצבע השני ועצם האמצעי הי' בולט לחוץ והי' זאת בשני רגליו א"נ דזה חשיב סימן מובהק א"כ מכח זה לחוד הי' סגי להתיר ובאמת בשו"ת בי"ש סי' ל"א נסתפק די"ל דזה חשיב סימן מובהק אך בשו"ת פנ"י כ' דזה ל"ח רק בכלל סימן אמצעי וכן כ' הישי"ע בתשובה ל' הנדפסת בשו"ת בי"ש אך נהי דנימא דל"ח רק בכלל סימן אמצעי מ"מ בהדי שבר הקשור במטפחת דג"כ חשיב סימן אמצעי ובהדי עקמומית ברגליו דחשיב ג"כ כסימן אמצעי א"כ לשי' רוה"פ ב' סימנים אמצעים חשיבי בכלל סימן מובהק וכבר כ' בשו"ת בי"ע דתרי רובי מועיל בעגונה א"כ סימן אמצעי עכ"פ חשיב כרוב והיכי דיש ב' סימנים אמצעים חשיבי כמו תרי רובי דמהני גם יש צד היתר בנ"ד ע"י שהכירו המנעלים והמכנסים בטב"ע גמור א"כ לשי' כמ"פ סימני הגוף בצירוף סימן מובהק בכלי ג"כ מהני ואף א"נ דגם למ"ד סימנים דרבנן ג"כ חוששין לשאלה ודלא כמהר"ל מפראג מ"מ היכי דיש ב' סימנים אף להמחמירין אינו רק חששה דרבנן וא"כ לענין דרבנן י"ל דל"ח לשאלה ומכ"ש בטב"ע בכלי דעדיף כשיטת מהר"ם ברבי ובפרט דמכנסים לשי' מהרי"ט חשוב בכלל כלים דלא מושלי ועי' שו"ת משיב כהלכה סו' ד' וסי' ו' מ"ש בזה ולשי' השבו"י גם מנעלים חשוב כלים דלא מושלי וא"כ בכלים דלא מושלי גם להב"י ליכא רק חשש דרבנן בכה"ג בוודאי די"ל דאם יש סימנים אמצעים בגוף בהדי טב"ע בכלים דלא מושלי דמהני וכמ"ש האב"מ הנ"ל

יא) יצא דבנ"ד יש כמה צדדים להיתר דמכח עיקום ברגל יש דיעות דהוו סימן מובהק ועכ"פ סימן אמצעי חשוב לכ"ע ושבר הקשור במטפחת ג"כ הוי סימן אמצעי א"כ אף אי נרצה לחוש דגם ב' סימנים אמצעים ל"מ בעגונה והיינו דגם תרי רובי ל"מ בעגונה מ"מ עכ"פ פשיטא דמה"ת בוודאי דמהני ולענין דרבנן ל"ח לשאלה דאף להחולקים על מהר"ל מפראג והח"צ מ"מ ביש ב' סימנים בגוף בהדי טב"ע גמור בכלים דלא מושלי בוודאי דל"ח לשאלה וגם יפה כ' כת"ה דבעני כזה ל"ש שישאיל כליו ואף א"כ דלהב"י גם בכה"ג חוששין לשאלה מדרבנן מ"מ בהדי סימני הגוף לכ"ע מהני וגם הרי כבר כ' בשו"ת השיב משה דמאן דסובר סימנים דרבנן מוקי הא דמחזירן בעידי אוכף היכי דיש לו גם סימן אמצעי בחמור עיי"ש, ונשמע דטב"ע בכלים דלא מושלי בהדי סימן אמצעי מהני, מכ"ש בנ"ד דיש ב' סימנים אמצעים בגוף בהדי טב"ע בכלים דלא מושלי בוודאי דמהני ובפרט שכבר נאבד זכרו זמן רב כבר כ' הח"ס בכ"מ דבזה"ז דבי דואר קבוע אם עבר זמן רב ונסיעתו מביתו לא הי' מחמת קטטות, ונסע אדעתא דהכא לשוב לביתו תיכף עי"ז גופא כבר יצא מח"א ד"ת ע"כ מכל הנ"ל הדב' פשוט להיתר אחר שישב ב"ד של ג' להתיר האשה כדין הניסת בע"א כנלע"ד בס"ד לדינא והשי"ת יצלינו משגיאות: ה' חקת תרע"ב ראדאמישלא יצ"ו. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל סי' מ"א להרב הה"ג מו"ה לוי יצחק גרו"ו אב"ד דווישק שליט"א

בדבר שאלתו באחד שמכר חמצו בע"פ ושכח לכתוב חבית של יי"ש שהיו לו במק"א ומכר אחר צהרים ולא עשה שאלת חכם ומכרו לעכו"ם וקיבל דראהן והשכיר לו את המקום ואחר הפסח שאל אם החמץ מותר והנה כת"ה הביא דברי הנוב"י והפמ"ג