מהר"ש חלק ד רעה

ג"כ חלק בכורה כיון דכבר איתרע חז"כ שלו בענין זה וכה"ג כ' הרדב"ז דבבא על הנדה תו ל"ש חזקה דאאעבב"ז וז"ב

ח) אולם בגוף הדבר יפה כ' כת"ה דכיון שכבר גילה דעתו בצוואה הראשונה שרוצה ליתן לבנו חלק בכורה א"כ יש לאוקמיה בחז"כ דלא חזר מזה ונהי דכבר העביר מקצת נחלה במה שנתן לבתו אפ"ה במה דאפשר לומר דנשאר בחז"כ בוודאי דנשאר א"כ כיון דכבר ג"ד שרוצה ליתן לו וגם כעת י"ל דלא חזר מזה בוודאי די"ל דנשאר בחזקתו ע"כ לכאורה הדעת נוטה לזכות את הבכור ורק אחרי שכבר כתבתי דאף למ"ד דיש לו לבכור זכות קודם חלוקה מ"מ בחיי אביהם אין לו שום זכות ורק אחר מיתתו הטילה התורה חיוב על היורשים ליתן לו חלק הבכורה ונתן זאת בצוואה ב' בתורת מתנה, א"כ הוי כמו ספק בחיוב אי חל עליהם שום חיוב ושוב י"ל המע"ה ע"כ קשה לומר דבר ברור בזה ונכון לפשר אך שהפשר יהי' נוטה יותר לזכות בן הבכור כנלע"ד בס"ד ברור לדינא: ועש"ק לך תרע"א לפ"ק ראדאמישלא יע"א. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סי' ל"ג להרב הגה"צ בנש"ק וכו' כקש"ת מ' אהרן הורווייץ ז"ל אבד"ק ביטש יצ"ו

בדבר שאלתו באחד שעשה שותפות עם חבירו לילך על ליצטאציע ולקנות עסק בעד שש אלפים ושש מאות ונתן לו ע"ז נ' ר"כ ועשו האנדשלאק ודיברו ביניהם שאם יצטרכו להוסיף יתייעצו עוד ועל הליצעטאציע הי' הרבה אנשים אמר שמעון לראובן שיוכל לילך עד ז' אלפים וכששמע שמעון שכבר הבטיח ראובן יותר מז' אלפים הגיד לראובן שלא יוסיף עוד כי הוא לא יהי' שותף ליותר מז' אלפים וה' ר"כ וראובן לא השגיח עליו והוסיף עוד ה' מאות וכעת רוצה ראובן לכוף את שמעון להיות שותף עכ"פ עד ז' אלפים וה' ר"כ והמותר יפסיד בעצמו ושמעון אינו רוצה כלל להיות שותף אחרי שהגיד לראובן שלא יוסיף ואם יוסיף לא יהי' שותף וכיון שראובן לא שמע לקולו כבר נסתלק מהשותפות זה תורף הטו"ת

א) והנה מקודם נדבר בגוף עשיית השותפות הנה בשותפות בדשלב"ל כבר כ' הנה"מ בסי' קע"ו דאף לשיטת הראב"ד דמועיל אפ"ה מהני חזרה קודם שב"ל וכן הכריע בשו"ת מהרי"א הלוי ח"ב סי' צ"א דגם לשי' הראב"ד מהני חזרה קודם שנגמר הקנין ואף אם הי' בזה קנין סטימתא מ"מ לשי' הנה"מ בסי' ר"א ל"מ סטימתא בדשלב"ל ואף לשי' הפוסקים דמועיל סטימתא בדשלב"ל וכ' בשו"ת בי"ש דא"א לומר קי"ל כשיטת הר' יחיאל אפ"ה כ' המהרי"א הלוי הנ"ל דעכ"פ לא עדיף משאר קנין אליבא דר"מ דמועיל חזרה קודם שב"ל ונהי דבשו"ת ד"ח חו"מ ח"ב סי' כ"ז מוכח להיפוך וכן כ' במק"ח סי' ת"נ דרק לר"מ מהני חזרה קודם שב"ל אבל בסטימתא למ"ד דמהני בדשלב"ל ל"מ חזרה עיי"ש מ"מ י"ל כ"ז במידי דחשיב עכ"פ עבידי דאתי והיינו בנשתתפו בכל מה שירויחו דזה חשוב בכלל עבידי דאתי אז י"ל דסטימתא מועיל בדשלב"ל שלא יהי' יוכל לחזור בו אבל בעשו שותפות לשכור עסק בסכום כו"כ דזה וודאי ל"ח בכלל עבידי דאתי דאיכא כמה מי יימר בכה"ג י"ל דאף לר"מ לכל התירוצים שבתוס' ב"ב דע"ט וכתובות דנ"ט ג"כ ל"מ ובכה"ג שפיר י"ל דאף סטימתא ל"מ ובאמת י"ל דהנה בהא דל"מ קנין בדשלב"ל כ' הפוסקים ב' טעמים א' משום דליכא ס"ד ב' משום דאין על מה לחול הקנין וא"כ י"ל היכי דעבידי דאתי דוודאי אים ס"ד ורק דאכתי שייך הטעם דאין על מה לחול הקנין ואז שוב וי"ל דסטימתא מהני אבל היכי דל"ח עבידי דאתי דאז החסרון מצד דלא ס"ד בזה מאי מועיל סטימתא הרי אכתי לא ס"ד וכמ"ש בש"ך סי' ר"א דסטימתא ל"מ בקרקע משום דלא ס"ד וע' בישי"ע חו"מ סי' ר"ג שכ' דלטעם דלא ס"ד אף במקנה ביחד עם דשב"ל ל"מ עכ"פ י"ל דבנ"ד אף בעשו שותפות בהאנדשלאק אפ"ה קודם גמר הליצטאצוע יוכל כל אחד לחזור ובפרט דכבר כ' במהרי"א הלוי הנ"ל בשם היש"ש דגם להסוברים דסטימתא מהני בדשלב"ל אפ"ה בעלילה כל דהו מתבטל וחוץ לזה כיון שבשעת נתינת המעות דיברו בפירוש שלא יתנו יותר מששה אלפים ושש מאות א"כ הרי לא הי' נתינת הכסף והאנדשלאק רק על סכום הנ"ל ועל יותר הא לא הי' שום קנין ונהי דאם אמר לו אח"כ להוסיף על דמי המקח מתחייב בדיבור לחוד כמפורש בסי' קפ"ב ברמ"א מ"מ כיון דלא הי' ע"ז האנדשלאק נהי דאמר לו אח"כ להוסיף איזה סכום אבל עכ"פ יוכל לחזור קודם שקנה ומכ"ש בנ"ד דאמר לו בפירוש שלא יוסיף מז' אלפים א"כ מיד כשהוסיף נתבטל השותפות א"כ בוודאי דקנאו לעצמו דוודאי לא הי' בדעתו אז בשעת מעשה לקנות להשותפות והמותר יפסיד מכיסו ורק עכשיו כשנודע לו שאין העסק שוה אף ז' אלפים לכך רוצה לכוף את השני להיות שותף עכ"פ לסכום ז' אלפים וה' ר"כ ולכן הדבר ברור דנתבטל השותפות

ב) והנה כת"ה הביא מדברי המחבר בסי' קפ"ב בקנאו שלא באחריות באמת שם משמע דרק אם השליח רוצה לקבל עליו האחריות אז הברירה ביד המשלח או להספיק א"ע באחריות השליח או לבטל המקח אבל באמת אם יפעול השליח שיקבל עליו המוכר אחריות שוב ליכא שום שינוי בשליחות וא"כ הי' מקום לומר בנ"ד דרוצה ראובן לקבל לשמעון לשותף בעד ז' אלפים וא"כ הא ליכא שום שינוי ושוב י"ל דמחויב להיות שותף בסכום זה אך באמת כבר הבאתי דבנ"ד אם הי' רוצה לחזור קודם גמר הקנין הי' מועיל חזרתו לפי שההאנדשלאק נעשה רק על ששה אלפים ושש מאות ואח"כ שוב לא הי' רק דיבור לחוד ושפיר הי' יוכל לחזור קודם החלטת המקח ובפרט אחר שאמר לו בפירוש שלא יוסיף ועבר על דעת השותף בוודאי שקנאו לעצמו וא"כ כבר נתבטל השותפות ונהי דבחו"מ סי' קע"ו סעיף ט"ו מבואר בשותף ששינה אפ"ה אין השותפות נתבטל בתוה"ז וכדלא כיש חולקים עיי"ש ועיי"ש בנה"מ דבשינה בפסידא דלא הדר י"ל דנתבטל וגם זה תלוי בפלוגתא עיי"ש אך כ"ז בכבר נגמר השותפות בקנין המועיל וגם כבר עסקו בעסק השותפות זמן מה אז אף בשינה באיזה דבר אפ"ה אין השותפות נתבטל רק דמשלם מה ששינה אבל בשינה קודם גמר עשיות השותפות בוודאי דלא התחיל כלל השותפות ובפרט שכבר הבאתי דהיכי דל"ח עבידי דאתי גם בסטימתא בדשלב"ל יוכל לחזור קודם שב"ל ועכ"פ בעלילה כל דהו מתבטל והיינו דיוכל לחזור