מהר"ש חלק ד רמט
Maharash responsa part 4 249 · מהר"ש חלק ד · free full Hebrew text
Open in the reader →בה תהי' מחויבת לשלם לו כל הוצאות מדין לך ואני אבוא אחריך בחו"מ סי' י"ד ושוב יש אומדנא דבוודאי לא חזרה בה באמת י"ל נהי דאמת כדברי כת"ה דאם תחזור בה תהי' חייבת בכל הוצאות וכהא דכ' בסמ"ע חו"מ סי' ל"ט בהבטיחו להלוות עיי"ש מ"מ ליכא מזה הוכחה שכבר קיבלה את הגט דשמא עדיין לא קיבלה ובזה שלא קיבלה את הגט עד כעת עדיין אינה מחויבת לשלם הואיל דכ"ז שלא נפסל הגט עדיין בידה לקבלו ע"כ מזה ליכא שום סניף אולם בנ"ד שכבר נשא אשה ויש דיעות דאחר אלף החמישי ליכא רק מנהגא ונהי דקיי"ל גם בזה"ז אם נשא אחרת בלי היתר דכופין לגרשה מ"מ הכא דנשאה בשוגג דחשב דיוכל לסמוך אחשע"ש וכהא דכ' המהרי"ק דטועה בדין חשיב כשוגג וא"כ הרי מצינו דבמשאל"ס כיון דהוו רק חשש דרבנן אם ניסת ל"ת וכן בגט הפסול רק מדרבנן ג"כ אם ניסת ל"ת א"כ לענין שלא להצריך להפרישם יש מקום לסמוך על החשע"ש ובפרט די"ל דחשיב כמו ס"ס בד"ת וס' א' בדרבנן דמבואר בש"ע סי' פ"ג וסי' ק"י דמהני דלענין החדר"ג יש ס"ס א' שמא כבר נתגרשה ושמא לא גזר ר"ג אחר אלף החמישי ואף דמצד המנהג אסור גם עכשיו מ"מ לענין האיסור מצד המנהל שוב יש ס' שמא כבר נתגרשה ונהי דקיי"ל דדבר הנאסר במנין ועדיין לא פסק האיסור אף דהטעם כבר כלה כל חומרת איסור הראשון במקומו עומד ושוב י"ל דכמו דלענין החדר"ג דהוי מד"ק לא מקילין מכח חשע"ש וה"ה די"ל דגם אחר אלף החמישי לא יועיל החשע"ש וכהא דס' בנתגלגל דמחמירין אבל כבר כ' הישי"ע דהיכי דלא משכחת עוד שיחזור לאיסור הראשון שהי' נוגע לד"ת בכה"ג מקילין בשעה שדנין לענין הדרבנן וכן כ' הגרעק"א וה"ה הכא עכ"פ אחר שכבר נשאה וכדי שלא להפרישם ואחר אלף החמישי יש מקום להתיר כנלע"ד בס"ד: ב' משפטים תרנ"ו ראדמישלא יצ"ו. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל סי' כ' להרב הגאון בנש"ק וכו' כש"ת מ' יחיאל נתן ה"ש שליט"א אבד"ק בארדיווב יצ"ו
בדבר שאלתו באחד ששכר דירה לשנה אחת בסך כו"כ ואח"ז דר שמה כמה שנים בסתם ושילם שכור דירה לכל שנה כפי הסך ששילם בשנה ראשונה כעת אמר השוכר למשכיר באמצע חודש האחרון מכלות השנה שיעקר דירתו מביתו וכן עשה ששכר דירה אחרת וכבר דר בבית אחר וכעת תובע ממנו המשכיר הישן כי מאחר שלא יוכל למצוא שוכר אחר על הדירה ולא הודיע לו עכ"פ שלשים יום מקודם עקירתו מביתו לכן רוצה שישלם לו השוכר בעד שנה תמימה ואם ימצא שוכר באותן הדמים יחזור לו זה תורף הטו"ת וכת"ה הביא הדין המפורש בסי' שי"ב דבשוכר לזמן אז אחר כלות הזמן יוכלו שניהם לחזור אף בלא הודיע זה לזה מקודם והטעם דנכנסו שניהם להעסק אדעתא דהכי שבכלות הזמן יהי' בידם לחזור מהשכירות אך בשכר סתם ורק שקצבו להם כמה לשלם בעד שנה אז מחויבים להודיע זה לזה ל' יום מקודם בימי הקיץ והטעם כיון דלא שכרו לזמן יוכלו כל א' לומר סמכתי א"ע שלא תחזור מן השכירות כיון שלא הי' לזמן לכך באם המשכיר רוצה לדחותו מחויב להודיע להשוכר כדי שיוכל לחפש דירה אחרת ואם השוכר רוצה לעזוב הדירה מחויב להודיע להמשכיר כדי שיוכל לחפש שוכר אחר ולפ"ז כ' כת"ה דבנ"ד אף דבתחילה הי' השכירות בפירוש רק על שנה אחת אפ"ה כיון דדר שמה אח"כ כמה שנים בסתם הוי כשכר אח"כ בסתם בסכום קצוב לכל שנה ושוב הי' צריך להודיעו ל' יום מקודם בימות החמה ומאחר דלא הודיעו הוי כסמך המשכיר דעתו שבוודאי לא יעזוב דירתו ואח"כ חשוב כברי היזיקא והביא כן בשם הגהות חכמת שלמה להגרש"ק ז"ל וגם הביא בשם הג' הנ"ל לחדש דבזה שלא הודיעו ל' יום מקודם הוי כשכר הדירה מחדש על כל השנה ובזה השיג עלין כת"ה דל"ח כשכירות חדש ורק דיש לחייבו שגרם לו היזק עכת"ד
א) והנה בגוף הדבר יש מקום להעיר מדברי הב"י שם שכ' דאם יוכל למצוא שוכר אחר דתו א"צ לשלם לו ורק אם השוכר השני אינו גרוע מהראשון וכ' עוד בב"י דלאו דוקא אחר כלות זמן השכירות רק אפי' בתוך זמנו ג"כ יוכל השוכר להשכירו לאחר שאין ב"ב מרובין הימנו עיי"ש והובא הדבר בש"ע שם ולפי"ז יש להעיר מהא דמפורש בסי' של"ו דאם הפועל מוצא להשתכר במלאכה כבידה א"צ לשלם לו והעיר בנה"מ דמ"ש מהא דמבואר בסי' שי"ב דאינו יכול להשכיר למי שב"ב מרובין אף אם ירצה להוסיף בדמי השכירות ותירץ בשלמא בפועל אין הבעה"ב מתחייב רק מכח גרמי ושפיר אם יוכל עכ"פ להשתכר במלאכה כבידה א"כ ידעינן דאם לא הי' להפועל להשתכר במלאכה קלה דהי' משתכר א"ע גם למלאכה כבידה ושוב ל"ח היזק ברור אבל בשכירות בית דחייב השוכר לשלם להמשכיר מדינא בעד אותו זמן ששכר א"כ שפיר אם שוכר השני ב"ב מרובין יוכל המשכיר לומר אינו חפץ בזה עיי"ש יצא דלפי"ז י"ל דלענין להשכיר הדירה למי שב"ב מרובין יהי' חילוק דבתוך זמן השכירות דאז השוכר חייב לשלם להמשכיר בעד הזמן ששכר מדינא שפיר לא יוכל להשכירו למי שב"ב מרובין אבל אחר שכלה זמן השכירות ורק שלא הודיעו ל' יום מקודם דאז לשי' הגרש"ק עיקר החיוב מכח גרם היזק בכה"ג שוב הי' מהראוי לומר דאם עכ"פ יוכל להשכיר למי שב"ב מרובין דשוב יפטור הראשון כיון דבכה"ג עכ"פ ל"ח היזק ברור וכדברי הנה"מ הנ"ל ומדחזינן דהב"י מדמה תוך זמנו להא דלא הודיעו ל' יום מקודם ובשניהם כ' דאם לא יוכל להשכירו רק למי שב"ב מרובין דחיוב השוכר הראשון לשלם נשמע לכאורה דגם בכלה זמן השכירות ולא הודיעו לא הוי החיוב משום גרמי רק בתורת שכירות חדש ושפיר השוה הב"י שניהם יחד כן יש להעיר לכאורה אך באמת יפה כ' כת"ה דמוכח בש"ע דבלא הודיעו ל' יום מקודם שכבר שכר לעצמו דירה אחרת ונודע תיכף להמשכיר ששכר דירה דאין חיוב על המשכיר להניחו לדור בהבית רק עד כלות ל' ימים כפי שכלה הזמן ששלם בעד שנה ומבואר דבזה שלא הודיעו ל' יום מקודם לא הוי כשכירות חדש דאל"כ לא הי' יוכל המשכיר לדחותו מהדירה גם כשכלו השלושים יום באם ירצה השוכר לדור גם להבא וצדקו דבריו בזה
ב) אך בגוף דברי הגרש"ק ז"ל שכ' שחייב את, השוכר מכח גרמי לדידי מבעיא לי טובא בנ"ד דמתחלה כששכר הדירה הרי בפירוש לא השכירו רק על