מהר"ש חלק ד רמד

דא"כ תיקשי בהא דמבואר בסי' צ"ב דנשפך שלא כנגד הרוטב צריך ספ"ס משום דאמרי' דמתחילה נתפשט סביבו עד כדי שיעור ס' ונאסר חלק בליעה מהקדירה ואח"כ נתפשט לתוך התבשיל ואוסר וקשה הא עכ"פ חלק הבליעה בקדירה הנאסר הוי עכ"פ מב"מ עם שאר התבשיל ובטל מה"ת ברובא ושוב חשוב סד"ר דשמא לא נתפשט כלל לתוך התבשיל ושוב הי' סגי אם יש ג"פ ס' נגד הטיפה ואף אם נדחוק לומר דהכא מיירי שהבליעה שבקדירה הוא מבשר וכעת מבשלין בה ירקות דבכה"ג הבליעה שנאסרה לגבי שאר התבשיל חשוב מבשא"מ וכמ"ש בחוו"ד סוס"י צ"ב בטיפה הנופלת ע"ג כיסוי קדירה דכ' מהרש"ל דבעי ספ"ס דשמא לא עלה הזיעה מיד למעלה והט"ז כ' דיש להחמיר בס' ד"ת וכ' החוו"ד דמיירי שיש בהקדירה בליעה מבשר ועכשיו מבשלין בה ירקות דאי מיירי במבשלין גם עכשיו בשר שוב מיקרי מב"מ ובטל מה"ת ברוב ושוב הי' חשוב סד"ר עיי"ש אך באמת גם בכה"ג אכתי תיקשי בהא דכ' הרמ"א בסי' צ"ב דבקדירה חדשה אף בנפל שלא כנגד הרוטב סגי בס' והעיר בש"ך דהא עכשיו בשעת בישול ע"י הזיעה הלכה הבליעה למעלה ושוב י"ל דנאסרה אז עד כדי ס' בשעת נפילת הטיפה ושוב אוסר אח"כ שאר התבשיל עיי"ש והשתא קשה הרי אם הבליעה שבקדירה הוא מב"מ עם התבשיל א"כ הא מה"ת ברובא בטל ושוב י"ל סד"ר לקולא דשמא בישול אינו מפעפע לפנים וגם יש להעיר דהא מוכח דהאוסרין שלא כנגד הרוטב לא קאי דוקא אבב"ח ורק דגם בנפל טיפת רוטב נבילה ג"כ מחמירין אף דבשאר איסורין חנ"נ הוא רק מדרבנן ושוב הי' מקום לומר סד"ר לקולא וע' בסו' צ"ח בט"ז וש"ך ופמ"ג שם דבשאר איסורין מצרפין שיטת ר' אפרים לשו' הרמב"ן דבליעה בכלי לא נ"נ וקשה אמאי לא כ' בפשיטות הואיל דחנ"נ בשאר איסורים הוי רק דרבנן א"כ חשיב סד"ר דשמא אינו מפעפע לפנים ועכצ"ל דזה ל"ח בגדר ס' והעיקר דמפעפע לפנים ושפיר מחמירין גם בדרבנן וכן כ' בפמ"ג או"ח סי' תס"ז בא"א סקל"ו דגם בדרבנן אין להקל מכח ס' זה אי מפעפע לפנים עיי"ש ובאמת בחכמ"א כלל מ"ה כ' דבס' אם יש ס' יש להתיר התבשיל מכח ס"ס והיכי דהוי ס' איסור הש"ך גופא מיקל בזה מטעם ס"ס בסי' צ"ז שם וכן כ' בפמ"ג סי' צ"ח ועכצ"ל דלגבי ס"ס מצרפין ס' כזה אף שאינו שקול אבל להתיר מכח זה אפי' בדרבנן ל"מ וכה"ג כ' ביד"ש סי' צ"ח לענין ס' חסרון ידיעה עיי"ש

ג) עתה נבוא למה שהעיר כת"ה דאחר ששפך הרוטב בפעם הראשון נעשה הרוב כלי שני וא"כ כששפך המותר הוי כנפל חם לתוך צונן דאינו אוסר רק כ"ק באמת לא אבין דבריו דאם נתכוין להא דמבואר בסי' צ"א דבלא נאסר רק כ"ק וא"א לקולפו מותר משום דלא ניכר מקום הקליפה עי' ש"ך שם ובסי' ס"ט אם כוונתו לזה טעה א"ע התם מיירי בנפל חלב רותח לבשר צונן א"כ ליכא בהחלב רק בליעת בשר והבליעת בשר הוי בקליפת החלב שפיר מותר אבל הכא דמעורב רוטב איסור ברוטב היתר שפיר גם בצונן יש לאסור ולא דמי כלל להא דסי' צ"א וע' שו"ת ח"ס יו"ד סי' פ' מ"ש בזה ולכאורה י"ל כדברי כת"ה באופן זה דאם מתחילה עירה הבשר ומעט רוטב באופן שהי' בהבשר ומעט רוטב רוב נגד רוטב הנשאר בקדירה ואח"כ עירה רוטב הנשאר על הבשר אז שפיר י"ל דלא נאסר הבשר רק כ"ק ונהי דלענין הרוטב שעירה בראשונה א"א להקל הואיל דנתערבה עכשיו ברוטב איסור וא"א להפרידם אבל עכ"פ לענין הבשר הנאסר כ"ק כבר העיר ברי"מ לחולין דלעולם יש ספק שמא בהכ"ק גופא יש ס' נגד הנבלע בו ורק דמחמירין בס' ד"ת אבל הכא דכבר נתבטל ברוב בהרוטב של היתר שיב שפיר י"ל שמא בהכ"ק גופא יש ס' אכן לשי' הש"ך בסי' צ"ח דבנפל למינו ולא"מ אף דאמרי' סליק אפ"ה הא"מ נשאר אסור ובעי בהאינו מינו ס' מה"ת שוב גם בכה"ג א"א להקל מכח הספק שמא בהכ"ק גופא יש ס' נגד הנבלע בו כיון דאכתי אנו דנין לענין ס' ד"ת ולחומרא ע"כ דברי כת"ה תמוהים

ד) אולם לדינא נלע"ד כיון דלשי' הט"ז סי' צ"ב ביש ס' נגד הטיפה גם הקדירה מותרת משום דאמרי' דהכל נתפשט להתבשיל ולא נשאר שום בליעה בקדירה ונהי דאנו מחמירין לאסור הקדירה וגם דבעי ס' נגד הטיפה גם בתבשיל השני אבל עכ"פ היא רק מחמת חומרא מספק דשמא נשאר קצת בליעה בקדירה וא"כ בנ"ד דמתחילה קודם שעירה התבשיל הרי הי' ס' נגד הטיפה וא"כ יש עכ"פ ספק שמא כבר נתפשט הבליעה להתבשיל ולא נשאר כלל בהקדירה ולשיטה זו אף בנשפך אח"כ רוב מהקדירה ג"כ לא נאסר מה שנשאר בקדירה הואיל דלשיטה זו לא נשאר שום בליעה בהקדירה א"כ נהי דחוששין מספק שמא יש מעט בליעה בהקדירה מ"מ בנפל אח"כ רוטב הנשאר לרוטב היתר א"כ מה"ת מב"מ ברובא בטל ולענין דרבנן שוב מצרפין הך ס' שמא לא נתפשט אח"כ שום בליעה לרוטב הנשאר ונהי דהוכחתי דספק זה אי מפעפע לפנים לא חזיא להקל אף בדרבנן כ"ז היכי דליכא עוד סניף להקל אבל הכא דאיכא עוד סניף דשמא הלכה כל הבליעה להתבשיל ולא נשאר אף מעט בליעה בקדירה בכה"ג תו חזי' לצרף ס' זה שמא בישול אינו מפעפע לפנים דהיכי דאיכא סניף להיתר שוב מצרפין גם ספק זה ובמ"ש בש"ך סי' צ"ז ובחכמ"א כלל מ"ה כנלע"ד בס"ד לדינא: א' בהעלותך תרע"ב ראדימישלא יצ"ו. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סי' י"ט להרב הה"ג כש"ת מ' יחיאל לעהרער (נ"י) ז"ל מבאביב יצ"ו

בדבר שאלתו באחד ששלח גט לאשתו עי"ש זה זמן רב למדה"י ועד כה לא נתברר אם כבר בא הגט לידה ובין כך האיש הלז נשא אשה בלי שאלת חכם ונסתפק כת"ה אי מחויבים הב"ד להפרישם דשמא עדיין לא בא הגט לידה וממילא דעובר אחדר"ג או דנימא דיש לנו לסמוך אחשע"ש זה תורף השאלה

א) והנה לכאורה י"ל דזה תלוי אי חדר"ג הוי ד"ת א"כ בד"ת לשי' כמ"פ לא אמרי' חשע"ש אבל א"נ דל"ח רק איסור דרבנן שוב י"ל דבדרבנן וגם היכי דיבוא המשלח לידי עבירה לכ"ע סמכינן אהא דחשע"ש והנה ידוע שיטת הרמב"ם פ"ד מתרומות דמצאו תרום אין חזקתו תרום דאין אומרין באיסורין חשע"ש רק להחמיר ולא להקל והכ"מ העיר המקור