מהר"ש חלק ד רו

ביטול בקישוי התירו אבל עכ"פ הדבר מובן דהכהנים שלא ידעו שהש"י ועשה להם נס לא הי' להם עצה רק או להדליק בלילה א' בשמן טהור לחוד ושאר הלילות בשמן טמא מצד דדחויה בציבור או לבטל שמן טמא בשמן טהור דזה עדיף עכ"פ מלהדליק בשמן טמא לחוד אף אי דחויה בציבור ונהי דכתבתי דביטול ג"כ בקישוי התירו אבל עכ"פ ל"ח כשמן טמא לחוד וא"כ עכצ"ל דהכהנים לקחו בליל א' חלק ח' מהשמן טהור ורצו להוסיף בו טיפין טיפין משמן טמא ע"י צרצור דיתבטל והראה הקב"ה נס שמיד כשקיבלו מעט שמן טהור להכלי קודם שעירבו בו שמן טמא ניתוסף בהכלי שמן כשיעור להדליק בו כל הלילה ונמצא דהי' הנס מיד בליל א' וכן הי' בכל הלילות ושפיר עושין חנוכה ח' ימים א"כ לפי"ז יפה כ' התוס' דעכצ"ל דהכלי הי' מונח בקרקע דאל"כ א"כ הי' עכ"פ ס' שמא נטמא בהיסט ונהי די"ל ס"ט ברה"ר טהור מ"מ כבר כ' בכנה"ג דביטול איסור אינו, רק בדבר שהוא וודאי היתר אבל אם ההיתר אינו וודאי אין בכוחו לבטל את האיסור וכתבתי במק"א בשם השו"מ דה"ה דבר המותר מכח סד"ר לקולא אין בכוחו לבטל איסור וא"כ ה"ה די"ל דדבר המותר רק מכח ס"ט ברה"ר ג"כ אין בכחו לבעל איסור ושוב לא הי' להם עצה ליתן מעט שמן טהור להכלי ולהוסיף שמן טמא ולבשלו ז"א דכיון דגם השמן טהור לא הי' מותר רק מכח ס"ט ברה"ר שוב לא הי' בכוחו לבטל את השמן טמא ושוב הי' מוכרחים להדליק בשמן טהור שמצאו בלילה הראשונה והי' רשאי להדליק בו מכח דס"ט ברה"ר טהור ושוב הי' הנס רק על ז' ימים ושוב לא הי' אפשר לעשות ח' ימים חנוכה ועכצ"ל שהי' מונח בקרקע ושוב השמן טהור הי' וודאי טהור ונהי דחשיב היסח הדעת בזה שלא ידעו כלל מהפך שנמצא מ"מ לחד שיטה בתוס' חגיגה דכ"א בנאבד ל"ש לפסול מחמת היסח הדע"ת ושוב הי' מועיל הביטול ושפיר חלקו הכהנים השמן טהור על ח' חלקים ומיד בלילה ראשונה עשו זאת ושפיר הי' הנס מיד בליל א' ושפיר עשו ח' ומום חנוכה וז"ב בס"ד ודו"ק: ואפריון נמטי' להבחור חו"ב כמר שמשון זעליג וואלד יחי' מפה אשר טרח בהגהת ספרי הנוכחי. המחבר.