מהר"ש חלק ד רג

ס' גזל אף בדיעבד עיי"ש בספרי א"כ מיושב קושית הג' הנ"ל דאף א"נ דבהענקה שייך שדר"נ אפ"ה משכחת שיהי' הענקה שייך לעבד היינו שהעידו עדים על הגניבה שהיו ס' פסולים ברשע שאינו דחמס ולא הועיל עדותן רק לחייבו קרן ולא כפל ושוב לא נשאר עליו חיוב כפל ושפיר שייך הענקה לעבד ומיושב קושית הג' הנ"ל

אך באמת י"ל לפי שי' הרמב"ם ז"ל דבס' חיוב ממון מועיל תפיסה כנודע מהא דפסק תקפו כהן אין מוציאין מידו ובאמת משי' רש"י ז"ל כתובות ד"כ מוכח דבס' תו"ת בודאי מועיל תפיסה וכמ"ש בישויע"ק ובחי' הרי"מ דבתו"ת אאפ"ל דהחזקה מברר הס' דהא תרי כמאה ורק דמס' א"א להוציא אבל עכ"פ מועיל תפיסה ונודע שי' הרמב"ם ז"ל בפ"ב מגניבה דבס' בחיוב גם בקנס מועיל תפיסה וכ' הכ"מ דטעמו דחיוב ע"י תפיסה חשוב בכלל חייב ע"י ב"ד ולפ"ז י"ל דבס' רשע שאינו דחמס יועיל אף לענין קנס כיון דבדיעבד אף אם יפסקו הב"ד שלא יוכל להוציא עפ"י עדותו מ"מ יועיל תפוסה דהא בכל ס' ממון מועיל תפיסה נשי' הרמב"ם ז"ל ובפרט בתו"ת דאאפ"ל דח"מ מברר הס' דהא תרי כמאה וא"כ גם אם הי' הס' על רשע דחמס והי' הס' בחשש משקר ג"כ הי' מועיל תפיסה ולשי' הרמב"ם ז"ל גם בקנס מועיל תפיסה בס' חיוב וחשוב בכלל אשר ירשיעון אלקים ושוב כיון דתפיסה יועיל בוודאי ולא יהי' חשש גזל דהא הבע"ד יודע שמגיע לו והועיל תפיסתו עפ"י ב"ד ושוב כיון דבדיעבד בוודאי יהי' לו זכות שוב כיון דהס' הוא ברשע שאינו דחמס ויודעין שאינו משקר א"כ שוב י"ל הואיל דח"כ של העדים מסייע שהוא כשר ממילא דיוכל לחייב אף קנס כיון דאף אם לא נוקמא העדים בח"כ עכ"פ יועיל תפיסה ושוב מועיל ח"כ של העדים להגבות לכתחילה ושוב הדרא קושית הג' לדוכתא דהא לא משכחת חיוב קרן בלא כפל וא"כ תמיד שייך שדר"נ ולא משכחת שיהי' הענקה של העבד וע"כ דליש שדר"נ בהענקה אך באמת סברת הרמב"ם ז"ל דגם בקנס מועיל תפיסה בס' חיוב י"ל דתלוי בפלוגתא דירושלמי דלחד מ"ד בקנס יש חיוב אף בלי העדים רק דצריכין העדים לברר החיוב ואם מודה בקנס חשיב כהתחיל החיוב ויפטר אבל לחד מ"ד בלי עדים ליכא שום התחלת חיוב וא"כ י"ל דא"נ דחיוב יש תיכף בשעת הגניבה רק דהעדים מועילים שלא יוכל לפטור א"ע בהודאה א"כ בס' בחיוב מועיל תפיסה דהא כבר הו' חיוב אף קודם תפיסה ותפיסה אינו מועיל רק לסלק הפטור שלא יוכל לפטור עצמו בהודאתו אבל א"נ דליכא חיוב כ"ז שלא חייבו ב"ד א"כ שפיר י"ל דכ"ז שלא פסקו ב"ד שצריך לשלם לו ליכא התחלת חיוב ושוב בקנס אינו מועיל תפיסה ועפ"ז י"ל דסוגיא דקידושין קאי למ"ד דליכא בקנס שום התחלת חיוב קודם שחייבו ב"ד עפ"י עדים כשרים וא"כ אם יש ס' עדים פסולים אף א"נ דבס' תו"ת מועיל תפיסה מ"מ בקנס ל"מ חיוב ע"ו תפיסה דל"ח בכלל חיוב עפ"י ב"ד א"כ שפיר בס' פסולין ברשע שאינו דחמס אינו מועיל ח"כ של העדים לחייבו קנס ושוב משכחת שיתחייב למכור בגנבתו לשלם הקרן ופטור מכפל ושוב אף אם נימא דשייך שדר"נ בהענקה מ"מ משכחת אופן שישאר הענקה ביד העבד ושפיר צריך קרא דלו ולא לבע"ח אי ס"ל כר"נ אבל הרמב"ם ז"ל דפסק בס' בחיוב גם בקנס מועיל תפיסה ע"כ דס"ל דחיוב יש אף בלי העדים ול"צ עדים רק לענין שלא יוכל לפטור עצמו בהודאה ושוב בס' בחיוב מועיל תפיסה לענין שלא יוכל לפטור עצמו אח"כ בהודאתו ושוב כיון דע"י תפיסה בוודאי יהי' לו זכות שוב בס' ברשע שאינו דחמס וודאי אינו משקר מועיל ח"כ של העד להגבותו לכתחילה ושוב לא משכחת שיהי' נמכר בעד הקרן שלא ישאר בע"ח על הכפל ושוב א"נ דבהענקה שייך שדר"נ לא משכחת שיהי', הענקה על העבד וע"כ נשמע דבהענקה ל"ש שדר"נ ונשאר קרא דלו ולא למוכר עצמו

וביותר ביאור י"ל סברא הנ"ל דנודע מ"ש המפורשים דאם יש לאחד על חבירו שתו תביעות א' מתחייב עפ"י ב"ד והשני יש לו זכות ע"י תפיסה אם משלם לו החיוב ברור יוכל לתפוס הדבר על התביעה שיש לו זכות ע"י תפיסה ומחויב לשלם לו עוד הפעם הקרן ולפ"ז אם ס' פסולים ברשע שאינו דחמס מעידים על גניבה ומועיל עדותן לענין הקרן לחייב עפ"י ב"ד ועל הקנס ע"כפ יועיל תפיסה שוב אם ישלם לו הקרן יתפס עבור הקנס ויצטרך לשלם לי הקרן פעם שנית אך כ"ז א"נ דבקנס שייך זכות ע"י תפיסה א"כ שפיר צריך לשלם לו ב' פעמים אף בלי תפיסה אבל א"נ דבקנס אם אינו מתחייב עפ"י ב"ד גם תפוסה אינו מועיל א"כ שוב א"צ לשלם לו רק הקרן א"כ בש"ס דילן קאי למ"ד דקודם העדאת עדים ליכא חיוב א"כ בקנס ל"מ תפיסה א"כ שפיר אף א"נ בהענקה שייך שדר"נ אפיה משכחת אופן שנמכר בגניבתו ואינו חייב כפל ושוב והי' הענקה שלו ושוב יש הו"א דשייך שדר"נ בהענקה וצריך קרא דלו ולא לבע"ח אבל הרמב"ם ז"ל דפסק דבקנס מועיל תפיסה א"כ בס' פסולים ברשע שאינו דחמס מעידים על הגניבה כיון דמועיל עדותן על הקרן ועל הקנס עכ"פ מועיל תפיסה ושוב אם ישלם נו את הקרן יתפס בשביל הכפל ושוב יגבה הענקה בשביל הקרן א"כ א"נ דבהענקה שייך שדר"נ לא משכחת בשום פעם שישאר הענקה שנ העבד דגם בס' פסולים יצטרך ליתן הענקה לבעל הגניבה דהא תפס דמי המכירה בשביל הכפל וחייב לו עוד הקרן דאף דבכפילו אינו נמכר היינו אם יש לו לשלם הקרן אבל אם כבר נמכר בשביל הקרן יוכל לתפוס בעד הכפל והקרן ישאר חוב ושוב ממילא דלא אמרינן בהענקה שדר"נ אף אי ס"ל כר"נ ושוב נשאר קרא דלו ולא למוכר עצמו ומיושב שי' הרמב"ם ז"ל בס"ד ע"נ

ד) בש"ס שבת כ"ב אמר רב אין מדליקין מנר לנר ושמואל אמר מדליקין ופריך בש"ס לרב ממנורה, והעירנו ח"א הא י"ל דדוקא במנורה דהי' המצוה להדליק זה מזה שפיר מותר דהוי כמו חטא בחטאת בשביל שתזכה בחטאת כהא דמנחות דמ"ח, אבל בנ"ח דאפשר להדליק מנר של חול שפיר י"ל דאסור להדליק מנ"ח עכת"ד והנה בגוף מה שהבין דמחלוקת רב ושמואל מיירי באפשר להדליק מנר של חול יש לומר דצדקו דברי' בזה דלשמואל דס"ל דל"ח בכלל ביזוי מצוה אף ע"י קינסא משום דכוונתו להדליק ממנו נר של מצוה א"כ שפיר אף באפשר להדליקו מנר אחד נמי שרי כיון דליכא בזה שום התחלת איסור אף באפשר לעשות בענין אחר שרי דרק במידי דהוי בגדר דחויה אז אסור לעשות היכי דאפשר לעשותו בהיתר גמור וכהא דאיתא ביומא ד"ו דלמ"ד טומאה דחויה מהדרינן אטהרה, ובש"ס פסחים דפ"ד דפסח הבא בטומאה למ"ד דהוי דחויה חשוב קרבן פסול ואין בו משום שבירת עצם וכן