מהר"ש חלק ג צח

כעת א"כ שפיר א"צ רק מזוזה אחת וכנ"ל כנלע"ד ברור בס"ד: באעה"ח יום ג' א"ק י"ט למב"י תרע"א ראדמישלא. הר' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל. סימן ס'. להרב הה"ג מו"ה. צבי הירש רובין נ"י ראבד"ק יאס לא

בדבר שאלתו באשה אחת ניסת כשהיתה בתולה ולפי הנשמע לא הי' הנישואין מרצונה ולפי דבריה לא דרה עמו אף פ"א וכן הי' קלא דלא פסיק ולא רצתה לדור עמו ובמשך איזה חדשים של"ח ואח"ז האשה הצליחה במו"מ ואח"ז ניסת. עוד הפעם לאיש ודרה עמו איזה שנים ונפטר כשהי' בן ס' בוודאי ואולי הי' בן ס"ב שנים זה תורף שאלתו בקצרה

וכת"ה העיר דלמ"ד מזל גורם א"כ לפי דברי הנו"ב דהכוונה שמזלה גורם שתהי' בעניות א"כ במצלחת במו"מ ל"ש זה הסברא וגם לפי' השני שמזלה גורם שתשיב גלמודה בכה"ג שהיא היתה שונאת אותו א"כ אדרבה אין זה חסרון אצלה א"כ למ"ד מזל גורם וודאי מותרת בכה"ג ובפרט לפי דברי' שלא בא עליה א"כ ל"ש איסור אף משום מעיין א"כ ממ"נ שרי' דלמ"ד מעיין גורם בכה"ג חשובה כארוסה ולמ"ד מזל גורם בכה"ג ליכא חשש לכל הטעמים גם צירוף די"ל דאחר ס' חשוב זקן עכת"ד

הנה כבר הארכתי בספרי ח"ב סי' נ' דאם יש לתלות שמתו בסיבת חוליים דבכה"ג יש להקל עכ"פ האשה עצמה אינה נאמנת ע"ז דחשובה נוגעת ואינה נאמנת להכניס את בעלה בס' סכנה ואף שידוע מ"ש הרמב"ן דמשו"ה אשה נאמנת על ספירת נקיים אף א"נ דחשוב נגד ח"א מ"מ כיון דנאמנת לגבי נפשה נאמנת גם לגבי בעלה ועיין תוס' חגיגה דף י"ג לענין בתולה שעיברה דהואיל דהאיסור הוא גם עלי' נאמנת גם לגבי הכהן ועיין שו"ת בי"צ חאה"ע סימן נ"ח אך באמת בח"ס י"ד סי' קמ"ז כתב דרק שם שאם לא תהי' נאמנת לא תוכל לדור עם בעלה ע"כ האמינתה התורה אבל בעלמא י"ל דנוגע אינו נאמן לגבי אחרים ובפרט הכא דהוא רק ענין סכנה וי"ל כיון דליכא סכנה ברורה דהא אם ניסת ל"ת א"כ איסור זה קיל בעיני' ושפיר לא מהימנא ועיין שו"ת מהרש"ם ח"ב סי' קמ"א שכ' ג"כ דהאשה אינה נאמנת לומר שמת במכה מהלכת כמ"ש הפוסקים מ"מ היכא דהיא נוגעת ודיבורה הוא נגד הרוב ובפרט שנוגע לענין סכנה שחוששין אף למיעוט בוודאי דיש לחוש שמא כבר בא עלי' וי"ל דמעיינה גרם שמתה ובפרט שי"ל דאף אם נאמין לה שלא בא עליה מ"מ כיון שהוחזקה בעיני העולם לנשואה א"כ אף למ"ד מעיין גורם מ"מ שייך לומר לא פלוג בשלמא בארוסה או בנהרג כ"ע רואין דליכא בזה חשש מעיין גורם, א"כ ל"ש לא פלוג כמ"ש התוספת נדה דף ג' דבג' נשים דחלוקות משאר נשים ל"ש לא פלוג ועיין טו"ז אהע"ז סי' קי"ט אבל הכא דלאו כ"ע יודעין שלא בא עליה א"כ שוב י"ל לא פלוג ומ"ש כת"ה דלמ"ד מזל גורם בכה"ג שלא רצתה לדור עם בעלה וגם היא מצלחת במו"מ ליש לאסור למ"ד מזל גורם א"כ אף א"נ דכבר בא עלי' מ"מ כמו דהרמ"א מקיל בנהרג דכיון דלא מתו רק ב' אנשים ולרשב"ג ליכא איסור קטלנית שוב סמכינן אמ"ד מעיין גורם ומקילין בנהרג א"כ ה"ה די"ל להיפוך היכא דלמ"ד מזל גורם ליכא איסור שוב בלא מתו רק ב' אנשים יש לסמוך אס"ס שמא הלכה כרשב"ג ושמא העיקר כמ"ד מזל גורם ובכה"ג שהיא עשירה ולא רצתה לדור עם בעלה ליכא למיחוש שמא מזלה גרם שימות

באמת דבר זה יש לו מקום דלשי' הרבה פוסקים רק מחמת חומרא חוששין כרבי והגם דשי' הנמ"י דבכל מידי ד"ת מחמירין בב"פ עיין בבכור שור סי' ק' מה שדחה דברי הט"ז בסי' ק' לענין תולעים ועיי"ש בבכור שור בסופו עכ"פ אם רק מחמת חומרא חוששין כרבי א"כ היכא דיש עוד צירוף קולא בין למ"ד מעיין גורם בין למ"ד מזל גורם יש לצרפו ובאמת בפ"ת כ' בשם הרדב"ז דבמתו ג' אנשים אף בנהרגו יש להחמיר אך באמת העיר בשו"ת חיים שאל דאמאי לא קאמר בש"ס נ"מ בין מ"ד מזל גורם למ"ד מעיין גורם היכא שהוא מוצלחת במו"מ ועיין שו"ת מהרש"ם, ח"ב סי' קמ"א ומוכח לכאורה דלמ"ד מזל גורם בכל ענין אסור אך באמת הואיל שבעל השני הי' יותר מבן ס' אף דלשי' הח"ס בפחות משבעים ל"ח זקן ובהג"ה חכמת שלמה מחמיר דפחות מבן פ' ל"ח זקן כיון דבשלח גט נותנין בחזקת שהוא קיים באמת הדבר לפלא שם כ"ז שלא ראינו ריעותא אין לנו לחוש נגד חזקת חיים והוי בכלל אחזוקי ריעותא לא מחזקינן דא"צ לברר כלל כמ"ש בטו"ז יו"ד סי' נ"ב וסי' פ"ג וסי' קפ"ח אבל בכבר מת יותר יש לתלות דהזיקנה גרם דזה אינו נגד הרוב דרוב בני אדם מתים בטבעם בימי הזקנה יותר מלחוש דמת בסיבת מעיין האשה דזה הוי נגד רוב דרוב נשים מעיינם אינו גורם מיתה לבעליהן עכ"פ גם הח"ס אינו מקיל בפחות מבן שבעים אך בשו"ת פרשת מרדכי סי' ט"ז מקיל גם בבן ס' ושם בהג"ה מיישב קושית הח"ס מאשת אביי דשם כבר מתו שני בעלי מקודם שניסת לאביי שהקילו כרשב"ג ואחר שמת אביי אמ"ל שגם הראשונים מתו על ידה אבל באם רק ב' מתו וא' הי' יותר מבן ס' יש להקל ועיין שו"ת בי"צ אה"ע סי' מ"ה שכתב ג"כ לדחות דברי הח"ס כן ועיין שו"ת מהרש"ם ח"ב סימן קמ"א שהביא ג"כ משו"ת שו"מ תליתאה

עכ"פ לדינא א"נ דהאשה יש לה נאמנות שלא בא עלי' בעל הראשון א"כ ליכא חשש למ"ד מעיין גורם וא"כ כמו דמקיל ברמ"א בנהרג ה"ה דיש להקל בכה"ג וי"ל דהאשה נאמנת דלא תרצה להכניס לאיש בחשש סכנה ואף שכתבתי דכיון דהוחזקה לנשואה וידמו הרואים שמתירין איסור קטלנית גם בנשואה וי"ל לא פלוג מ"מ מפורש במ"א סי' תמ"ז דדבר שהוא רק משום לא פלוג לא חמיר כגוף האיסור ושוב כיון דהכא יש קולא גם למ"ד מזל גורם מכח סברת הנו"ב וגם כסברת כת"ה משום שלא רצתה לדור עמו הגם דמוכח מש"ס דבכל ענין יש איסור למ"ד מזל גורם כמ"ש בשו"ת חיים שאל וכמ"ש בשו"ת מהרש"ם ח"ב סי' קמ"א מ"מ כיון שיש כמה צדדים להקל לשני המ"ד וגם לשי' הפרשת מרדכי ביותר מס' חשוב זקן ומעיקר הדין הלכה כרשב"ג דל"ח קטלנית רק בג"פ יש להקל בכה"ג ושומר פתאים ה'. באעה"ח אור יומא דהלולא דרבינו הקדוש משיניאווע זי"ע ב' ויגש קאשוי תרפ"ג. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל.